לקראת פתיחת עונת הקונצרטים 2014-15 באוקטובר הקרוב, ישבנו עם ד"ר רז בנימיני, המנהל האמנותי של המרכז למוסיקה קאמרית בקונסרבטוריון, לשיחה על הצפוי לנו בעונה, על חלומות לעתיד ועל 
משיכת קהל צעיר לקונצרטים של מוסיקה קלאסית בישראל.
עם כניסתך לתפקיד המנהל האמנותי של המרכז למוסיקה קאמרית, לפני 8 שנים, הנהגת מדיניות מחירים יוצאת דופן בנוף הישראלי – כניסה חופשית לצעירים עד גיל 21 והנחות משמעותיות לצעירים עד גיל 34. האם אתה רואה פירות ממדיניות זו? האם רואים יותר צעירים בקונצרטים?
בקונצרטים מסוימים, למשל כמו אלו של הפרויקט הקאמרי הישראלי או אנסמבל מיתר, מורגשת נוכחות יפה מאוד של צעירים. כמו כן, יותר ויותר צעירים שמתקשרים אלינו יודעים שהם זכאים למחירים מיוחדים ומבקשים אותם. המודעות בהחלט גוברת. גם על פי תחושתי וגם מפידבקים שאני מקבל מהמנויים שלנו יש אצלנו באופן יחסי יותר קהל צעיר מאשר בסדרות קונצרטים אחרות. באופן כללי הייתי שמח לראות אפילו יותר צעירים, אבל אני גם מכיר במגבלות.
אילו מגבלות?
היעדר צעירים באולמות קונצרטים נובע מכמה סיבות לטעמי. ראשית, צעירים מרגישים יותר בנח לצאת לבלות במקומות שרב הקהל בהם הוא בן גילם, ולא בשכבת הגיל של הוריהם. שנית, רוב הצעירים צורכים את המוסיקה שהם אוהבים ברשת. באינטרנט הכל נגיש ומהיר, אפשר לבחור בדיוק את המלחין, הסגנון, או ההרכב שאוהבים. אפשר להפסיק לשמוע אם משהו פחות מעניין. אפשר לדלג במהירות. זאת חוויית האזנה שונה שחלק גדול מהקהל הצעיר כבר גדל לתוכה. באותה עת, העולם האינטרנטי תובע אנרגיה וזמן, לעיתים על חשבון פעילויות בעולם הממשי. שלישית, חלק גדול מהקהל הצעיר הפוטנציאלי שלנו מורכב מתלמידים ומסטודנטים מתקדמים למוסיקה, שפעמים רבות יעדיפו להקדיש את זמנם לאימונים אישיים. השילוב בין כל הגורמים הללו מביא לכך שרואים פחות צעירים בקונצרטים של מוסיקה קלאסית.
שתף אותנו קצת בחייו המקצועיים של מנהל אמנותי. כיצד מתגבשת תכנית אמנותית עונתית?
לא אחשוף כאן את כל רזי המקצוע, אבל יש מספר קוים ומטרות שמנחים אותי:
ראשית, לחשוף את הקהל בארץ למגוון רחב של רביעיות כלי קשת מובילות ממקומות שונים בעולם. מדובר בתחום משגשג מאוד, במיוחד באירופה, עם אסכולות, גוונים וסגנונות שונים. במדינות שונות נמצא גישות שונות, חלקן מסורתיות יותר וחלקן עכשוויות. ההבדלים באים לידי ביטוי, בין היתר, בתפיסת צליל שונה, במידת החירות הפרשנית שהמבצעים נוטלים לעצמם ועוד. אני תמיד מנסה להגיע לשמות חדשים ועוקב אחר הנעשה בעולם, אם באמצעות קשרים עם סוכנויות אמנים מרכזיות, אם במעקב אחר תחרויות בינלאומיות חשובות, או אם דרך המלצות ממוסיקאים ישראלים עמיתים שפועלים בחו"ל ושאני סומך על דעתם. גם בעונה הקרובה נארח שלוש רביעיות מהבולטות ביותר בדור הצעיר באירופה – רביעיית קזאלס (ספרד), רביעיית אמריליס (גרמניה) והרביעייה הדורית (בריטניה).
עקרון נוסף שמנחה אותי הוא יצירת שילוב ואיזון בין יצירות קאנוניות מוכרות לבין יצירות פחות מבוצעות. אני לא מתכוון בהכרח ליצירות מודרניות אלא גם ליצירות "נשכחות" מהעבר. אני מקדיש זמן רב להאזנה ליצירות שונות עד שאני מגיע לבחירה הנכונה. כשנוגעים ברפרטואר ובמלחינים לא מוכרים, בחירה איכותית היא קריטית, מכיוון שיש יצירות רבות שנשכחו בצדק, וצריך לברור בקפידה את אלה שמשפט ההיסטוריה עשה להן עוול ושדווקא ראויות להחייאה. צריך גם למצוא את המבצעים שיגלו גם הם עניין ויהיו מוכנים לקחת על עצמם את המשימה ללמוד רפרטואר לא שגרתי. לשמחתי, רב ההרכבים עימם אני עובד באופן קבוע סקרנים לא פחות ממני.
באופן כללי, אני משתדל לה להתאים את הרפרטואר למבצעים. פעמים רבות אני והאמנים מגבשים ביחד את תכנית הקונצרט. דיאלוג פורה כזה, לדוגמה, מתקיים ביני לבין הפרויקט הקאמרי הישראלי והמנהל האמנותי שלו טיבי צייגר, הרכב שבמהותו נוטה לתכניות פחות שגרתיות. גם הרכבים כמו שלישיית מונדריאן, או רביעיית כרמל, פתוחים לרעיונות מקוריים ולחשיבה משותפת.
ספר לנו קצת על העונה הקרובה. לאיזה פרויקט אתה מצפה במיוחד?
התרגשות מיוחדת מתעוררת אצלי לקראת פרויקטים חדשים שעוד לא התנסיתי בהם, כמו מוזתיקה (Musetihca), הפרויקט הפותח את העונה הקרובה. בראש הפרויקט עומד אברי לויתן, ויולן ישראלי שמתגורר באירופה. הוא ייסד את הפרויקט בספרד, המשיך לגרמניה ומביא אותו לראשונה לארץ. הפרויקט מפגיש מוסיקאים מקצועיים עם מוסיקאים צעירים נבחרים ממדינות שונות. במשך שבוע הם מתאמנים ומנגנים ביחד, ולאחר מכן יוצאים לקונצרטים במוסדות קהילה ורווחה שונים, כמו בתי חולים, בתי כלא, מוסדות לאנשים עם מגבלות גופניות או נפשיות שונות, מוסדות חינוך וכו'. כל פרויקט כזה נחתם בקונצרטים במרכז מוסיקלי בולט. בארץ בחר אברי לשתף פעולה איתי ועם המרכז למוסיקה קאמרית. הקונצרט של "מוזתיקה" יפתח למעשה את העונה שלנו.
העונה גם נקיים סדרה מיוחדת שתציג את מכלול היצירות של בטהובן לכינור ופסנתר ולצ'לו ופסנתר בשני סופי שבוע מרוכזים, בשיתופי פעולה בין קשתנים מחו"ל לפסנתרנים ישראליים. זה ניסיון ראשון שלי בסוג כזה של סדרה, הן מבחינת הקונספט הרפרטוארי והן מבחינת פרישת הקונצרטים. יש בו פוטנציאל עצמתי מבחינת החוויה האמנותית, האינטלקטואלית והרגשית, ומסקרן אותי לראות מה יהיה האפקט.
באיזה פרויקט אתה הכי גאה מהעונה שעברה?
הצלחתי להביא לראשונה לישראל את רביעיית ארטמיס מגרמניה, אחת הרביעיות המובילות היום בעולם. לקח זמן רב להוציא את הפרויקט לפועל מסיבות שונות, בין היתר משום שעלות הבאתה של רביעייה כזו היא לא מהנמוכות, בלשון המעטה.
עוד פרויקט מרגש במיוחד היה שבוע הקונצרטים וכיתות האמן שקיימנו עם הרביעייה הדורית מבריטניה, הרכב שאני בקשר קבוע איתו מאז הגעתי למרכז. חברי הרביעייה הדריכו במשך ארבעה ימים, באופן אינטנסיבי מאוד, שני הרכבים קאמריים צעירים של הקונסרבטוריון, וגם שתפו פעולה עם מוסיקאים ישראלים מקצועיים. ללא ספק היתה זו נקודת שיא בקשרים ההדוקים שנרקמו עם הרביעייה, והיא סימנה כיוון מיוחד ומשמעותי למרכז למוסיקה קאמרית. הפרויקט הייחודי הזה לא היה יכול לצאת לפועל ללא תרומתה של מינה צאלים, מנויה ותיקה שלנו.
אמנם ביקשת רק פרויקט אחד, אבל אני חייב לציין גם את הסדרה הקולית – פרויקט חלוצי וכמעט ניסיוני שהיו לגביו לא מעט חששות בהתחלה, אך בסופו של דבר הוכיח את עצמו הן מבחינה אמנותית והן מבחינת היענות הקהל. אמנם בעונה הקרובה לא מתקיימת הסדרה הקולית שוב, אבל יש לי בהחלט כוונה לחזור אליה בעונות הבאות. גם הפרויקט הזה מתממש בעזרת תרומה של אחד ממנויינו.
שאיפה לעתיד?
להצליח לשכנע הרכב אורח מחו"ל לבצע יצירה ישראלית. זה לא מובן מאליו, כיון שהרכבים מקצועיים ומבוקשים מתכננים את הרפרטואר לעונה זמן רב מראש ומציעים אותו למקומות שונים בעולם. ביצוע יצירה ישראלית תובע מהם מאמץ מיוחד וחריגה מהתכנית השנתית המגובשת.
ואם כבר הזכרת יצירות ישראליות – איזה מקום מוסיקה ישראלית מקבלת בעונה הזו של המרכז למוסיקה קאמרית?
ביצוע רפרטואר ישראלי הוא תחום שאני בהחלט מנסה לקדם. לשמחתי, בעונה הקרובה הצלחתי לצעוד עוד צעד קדימה ולכלול שש יצירות פרי עטם של מלחינים ישראלים בני דורות שונים : בן-חיים, סתר, אבני, ברדנשווילי, ומהדור הצעיר – גילעד הוכמן ואביה קופלמן. בניגוד להנחה המסורתית של מנהלי סדרות, מסתבר שהקהל לא מדיר רגליו מקונצרטים עם מוסיקה ישראלית, פשוט צריך לרקוח את השילוב הנכון של התכנית בכללותה. כשהיצירה טובה והביצוע טוב, הקהל מגיב בהתלהבות.