ארי ויליאמסון – כינור שרון כהן – כינור יונתן גרטנר – ויולה מתן נוסימוביץ' – ויולה הרן מלצר – צ'לו ליה חן פרלוב – צ'לו נועם מסריק – קונטרבס
דבוז'ק: נוקטורן בסי מז'ור לחמישיית כלי קשת, אופ. 40
ר. שטראוס: מטמורפוזות, לשביעיית כלי קשת
מוצרט: Ganz Kleine Nachtmusik, ק. 648 – סרנדה לשלישיית כלי קשת שהתגלתה בלייפציג בספטמבר 2024
ברהמס: שישיית כלי קשת מס' 2 בסול מז'ור, אופ. 36
קונצרט מקדים בביצוע גבריאל כהן-גלזר, תלמיד צ'לו בקונסרבטוריון בכיתתה של חגית גלזר, יערך בשעה 20:15, באולם רן ברון.
צילום: יואל לוי
קשתני התזמורת הפילהרמונית הישראלית, נפגשים על בימת המרכז למוסיקה קאמרית לתכנית שופעת מצלול והבעה העוקבת אחר הבשלתה של המוסיקה הרומנטית המרכז אירופאית במחצית השנייה של המאה ה-19 ועד דמ
קשתני התזמורת הפילהרמונית הישראלית, נפגשים על בימת המרכז למוסיקה קאמרית לתכנית שופעת מצלול והבעה העוקבת אחר הבשלתה של המוסיקה הרומנטית המרכז אירופאית במחצית השנייה של המאה ה-19 ועד דמדומיה האחרונים במחצית הראשונה של המאה ה-20.
הקונצרט יפתח בנוקטורן לחמישיית כלי קשת של דבוז'ק. ההיסטוריה של יצירה זו מרתקת. ראשיתה כחלק האמצעי האיטי – Andante religioso – של רביעיית כלי הקשת יוצאת הדופן, מס' 4, במי מינור, שכתב דבוז'ק ככל הנראה ב-1869-70. דבוז'ק גנז רביעייה זו, שהייתה ונגריאנית בסגנונה ולא עלתה בקנה אחד עם סגנונו הבוהמי הלאומי המאוחר, יותר ולא הוציאה לאור. אך הוא חזר לפרק האיטי וערך לו גרסה מקוצרת ופשוטת יותר, אותה שילב כפרק איטי בחמישיית כלי הקשת בסול מז'ור, אופ. 77, משנת 1875, הכתובה להרכב ייחודי של שני כינורות, ויולה, צ'לו וקונטרבס. בצורה זו החמישייה הייתה אמורה להיות בת חמישה פרקים, עם שני פרקים איטיים. אך אז נראה היה לדבוז'ק שהחמישייה ארוכה מידי וכי שני פרקים איטיים זה יותר מידי. הוא החליט להוציא מתוכה את הפרק שלא התאים כעת לשאר הפרקים הכתובים בהשפעה עממית. הואיל ולא רצה לבזבז פרק אפקטיבי, שב דבוז'ק פעם נוספת לפרק זה ב-1883, ועיבד אותו לתזמורת כלי קשת. הוא הוסיף מבוא קצר וסיום עירני ונתן ליצירה את הכותרת נוטורנו, המיטיבה לאתר את האווירה הלילית והחלומית השורה על הפרק.
גם המטמורפוזות של ריכרד שטראוס היא יצירה שעברה מספר גלגולים. בספטמבר 1944 כתב ריכרד שטראוס, המלחין הגרמני שבסיסו היה אז במינכן, למנצח קארל בוהם כי הוא עובד זה זמן מה על אדאג'ו ל-11 כלי קשת, אך הוא התקשה בכתיבה נוכח הדאגה למשפחת בנו בווינה והדיכאון מהמלחמה באופן כללי. רק בתחילת 1945 הוא שב ליצירה שהצטמצמה בינתיים לשבעה כלי קשת וזכתה לכותרת "מטמורפוזות". בגרסה זו הושלמה היצירה ב-31 במרס 1945, אך כבר מוקדם יותר באותו חודש החל שטראוס לשקוד על הרחבתה להרכב יוצא דופן של 23 כלי קשת סולנים. כתיבת גרסה זו הושלמה ב- 12 באפריל. ה"מטמורפוזות", הכתובה כפרק איטי אחד הנמשך קרוב לחצי שעה, נחשבת לאחת מיצירות המופת ברפרטואר לכלי קשת ומציגה את אחד מפרצי הרגש הטרגיים הנרחבים ביותר של שטראוס. היצירה, שנהגתה ונכתבה במהלך הימים השחורים ביותר של מלחמה העולם השנייה, מבטאת את אבלו של שטראוס על חורבן התרבות הגרמנית ועל מה שתיאר ביומנו כ "תקופה האיומה ביותר בתולדות המין האנושי". אף שהיא נכתבה בתקופה בה הסגנון האוונגרדי של ארנולד שנברג וממשיכי דרכו כבר היה מבוסס וזכה לתמיכה נרחבת, המטמורפוזות של שטראוס ממשיכה את המורשת הרומנטית והפוסט רומנטית הגרמנית של שלהי המאה ה-19, שופעת הרגש העולה על גדותיו, ויכולה להיחשב כשירת הברבור שלה. לקראת סוף היצירה נשמע ציטוט מתוך מארש האבל מהסימפוניה אירואיקה של בטהובן, תחתיו כתב שטראוס את המילים "In Memoriam".
בעוד ריכרד שטראוס מבטא ביצירתו אבל וגעגוע לתרבות שנכחדה, ברהמס מבטא בשישייה שלו געגוע לאהבה שחלפה. שישיית כלי הקשת השנייה של ברהמס, שנכתבה ב-1846-65, נכתבה בעקבות כשלון פרשת האהבים שלו עם העלמה אגאתה פון זיבולד. משתנברר חפצה להינשא לו כתב לה ברהמס: "אני אוהבך, אך איני מסוגל לשאת כבלים". רגשותיו של ברהמס כלפיה, אכן מרחפים בין צליליה של השישייה השנייה שלו, דשנת הצליל ושופעת הרגש, המשלבת בין מבע של אהבה ודוק של מלנכוליה וגעגוע בפרק הראשון רחב היריעה, נימה חמוצה-מתוקה ויסודות עממיים הונגריים בפרק הסקרצו, מבנה וריאציות ומרקם רב קולי מתוחכמים לצד הבעה עמוקה ונוגה בפרק האיטי ותזיזיתיות נמרצת יחד עם הבלחות ליריות קורנות אור בפרק הפינאלה. לדידו של ברהמס היה הדבר מעין טיפול תרפויטי עצמי, שנועד להפיג את מועקת הפרידה, כפי שכתב לידידו יוזף גנסבאכר, עם תום חיבורה של השישייה, במאי 1865: "בזאת שחררתי את עצמי מאהבתי האחרונה".
עוד בתכנית – ביצוע ראשון על בימת המרכז למוסיקה קאמרית לשלישיית כלי הקשת של מוצרט, שנכתבה על ידי מוצרט הצעיר באמצע שנות ה-60 של המאה ה-18, אך התגלתה רק לאחרונה, בלייפציג, בספטמבר 2024. סרנדה בת שבעה פרקים קצרים, שכותרתה – "מוזיקת לילה זעירה מאוד" – חוזרת אל התמה הלילית שמאפיינת גם את הנוקטורן של דבוז'ק, אך באופי קל ומלא חיים, כמקובל בסרנדות של המאה ה-18 שנועדו במקור לביצוע באירועים חברתיים.
מוזמנים להאזין
קונצרט זה הוא חלק מעונת הקונצרטים 2024-25 של המרכז למוסיקה קאמרית
מוצרט רביעיית כלי קשת בדו מז'ור, ק. 465, "הדיסוננסים"
פאול בן-חיים: פרלוד לרביעיית כלי קשת*
בטהובן רביעיית כלי קשת מס' 15 בלה מינור, אופ. 132
* יצירתו של בן-חיים מבוצעת לכבוד שנת ה-80 לייסוד הקונסרבטוריון – בן-חיים היה היועץ הפדגוגי וחבר הוועד המנהל הזמני של הקונסרבטוריון בשלהי שנות ה-40 של המאה ה-20.
"מהפנט… ומלא הבעה" – BBC Music "בין הכנרים המודרניים המובילים" – Musicweb International "הכריזמטי ביותר מבין הכנרים הצ'כיים, ספונטני, יצירתי וייחודי בכל מה שהוא עושה" Gramophone
העולם המרהיב של מוסיקה יהודית – קונצרט לרגל יום השואה הבינלאומי 2026
בנוכחות שגרירת הרפובליקה הצ'כית בישראל, גב' ורוניקה קוצ'ינובה
יצירותיהם של מלחינים יהודים, ברובם צ'כים, שנפגעו על ידי המשטר הנאצי תבוצענה בצד המלחינים שעוררו בהם השראה.
הכנר הצ'כי הידוע בכינורו הכחול פאבל שפורקל Pavel Šporcl בליווי הפסנתרן הישראלי עטור הפרסים מיכאל זרצקל Michael Zartsekel
כרטיסים 95 שקלים, הנחות לזכאים. טל 03-7316561. כרטיסים לקונצרט זה לא נמכרים דרך קופת הקונסרבטוריון לרכישה לחצו כאן
הכנר הצ'כי פאבל שפורקל, ידיד ישראל אמיתי ואמן בינלאומי בעל סגנון ייחודי הנודע בכינורו הכחול חוזר לקונצרטים בארץ, כששיא ביקורו הוא בקונצרט "געגועים למולדת".
הקונצרט של פרויקט "אל תוך האור" בשיתוף שגרירות צ'כיה, משלב בין מלחינים צ'כים לבין מלחינים יהודים ברובם צ'כים שנרצחו בידי הנאצים ועוזריהם. ילווה אותו הפסנתרן הישראלי עטור הפרסים מיכאל זרצקל.
בעשורים האחרונים מתגלות לנו יצירות של מלחינים יהודים, שפעלו בתקופת השלטון הנאצי ולפניה ברחבי אירופה. פרויקט "אל תוך האור" של עמותת העולם המרהיב של המוזיקה היהודית דואג להוציא את המוסיקה האבודה מהארכיונים הרבים מסביב לעולם בהם היא שמורה ולהביאה אל הבמה בביצוע חי.
בקונצרט ייחודי זה שהוא בסימן המולדת הצ'כית יבצע הכנר הצ'כי פאבל שפורקל יצירות מאת המלחינים ויקטור אולמן, גדעון קליין וארווין שולהוף . יצירות אלו יוצגו על רקע יצירות מהן הושפעו מאת המלחינים אנטונין דבוז'אק ובדז'יך סמטנה. בנוסף יבוצעו יצירה מאת פאבלשפורקל, המתבססת על ההמנון הצ'כי, וכן ניגון מאת ארנסט בלוך, מלחין יהודי יליד שווייץ, שאף הקריירה שלו נפגעה על ידי המשטר הנאצי, כשיצירותיו נאסרו להשמעה באירופה.
"הרעיון של הפרויקט ושל התכנית לקונצרט זה הוא להציג את המלחינים היהודיים על רקע יצירות מהן הושפעו, כדי לא לצמצם אותם ואת היצירה שלהם ל"מוסיקת שואה", אומר ד"ר ניר כהן שליט, המנהל המוסיקלי של "אל תוך האור".
הדגש בקונצרט זה הוא על הדיאלוג בין המלחינים היהודיים לבין המלחינים הקלאסיים.
פאבל שפורקל הוא המוסיקאי הקלאסי האהוב ביותר בצ'כיה. הוא מופיע תדיר בטלוויזיה הצ'כית, והאלבומים שהקליט עבור חברות כמו Universal ו EMI -מגיעים למקומות גבוהים במצעדי המכירות. הוא נמנה עם "השושלת המלכותית של הכנרים הצ'כיים" שמקורה ביארוסלב קוצ'יאן, ולמד גם אצל יצחק פרלמן ודורותי דיליי בארצות הברית, כך שרכש שליטה במגוון סגנונות. הוא מופיע עם תזמורות מובילות, בהן הפילהרמונית הצ'כית, תזמורת פריז והתזמורת הקאמרית האנגלית, ובאולמות כמו קרנגי בניו יורק והיכל וולט דיסני. שפורקל מקדם מוזיקה צ'כית, מלחין, מוביל פרויקטים חינוכיים ומשמש כמנהל אמנותי של פסטיבלים בינלאומיים. זוכה פרס באו״ם על פעילותו לחיבור בין אנשים באמצעות מוזיקה. שפורקל מזוהה עם כינור כחול ייחודי וממשיך להופיע עימו ברחבי העולם. באחרונה הופיע בישראל עם הקאמרטה הישראלית ירושלים במהלך מלחמת "חרבות ברזל" .
מיכאל זרצקל
פסנתרן יליד רוסיה (1980), בוגר בית הספר למחוננים ע"ש צ'ייקובסקי. זכה בפרס ראשון בתחרות סקריאבין במוסקבה (1995), בתחרות על שם עמנואל דורלט באנטוורפן ובתחרות בפוצסרדה, ספרד. ב-2008 זכה במקום ראשון בתחרות פסנתר וב-2011 בתחרות הקונצ'רטו באקדמיה למוסיקה בירושלים, וכן בפרס רביעי בתחרות במונטריי, מקסיקו. מופיע כסולן עם תזמורות בארץ ובעולם וזוכה מלגת "צפונות תרבות".
תכנית הקונצרט כולל אורך היצירות
Antonín Dvořák – Sonatina for Piano and Violin in G major, Op. 100 19'
Viktor Ullmann3 Yiddish songs (arr. for violin and piano) 8'
Bedřich Smetana – Z domoviny (From The Homeland), Op. 128 13'
Pavel Šporcl – Kde domov muj ("Where Is My Homeland" – Variations on the Czech National Anthem) 10'
הפסקה Gideon Klein Piano Sonata 11'
Erwin Schulhoff Sonatafor Solo Violin 10'
Ernest BlochNigun8'
על המלחינים
בדז'יך סמטנה (1884-1824)
מלחין צ'כי, נולד בליטומישל שבבוהמיה ומת בפראג. בסיועו של פרנץ ליסט הקים סמטנה בית ספר למוזיקה בפראג בשנת 1848 וניהל אותו. ניצח על מקהלות, הלחין אופרות ועבד כמבקר מוזיקלי. המוזיקה שכתב מצטיינת בשילוב המנגינות, האופי הלאומי והפולקלור הבוהמי. במוזיקה שיצר הביע סמטנה את הלהט הלאומי ששלהב אותו, את ההערכה שחש לנעימות העממיות ואת נאמנותו והוקרתו לבית מדרשו של ליסט.
אנטונין דבוז'אק (1904-1841)
מלחין צ'כי, יליד נלהוזבס, סמוך לעיר פראג. יצירותיו המפורסמות ביותר הן הסימפוניה "מן העולם החדש", המחולות סלאביים, הרביעייה האמריקאית, הקונצ'רטו לצ'לו, האופרה רוסלקה (המבוססת על הסיפור "בת הים הקטנה" מאת אנדרסן), חמישיית הפסנתר בלה מז'ור, שלישיית הפסנתר "דומקי", הפתיחה "קרנבל", והיצירות הווקאליות Te Deum, רקוויאם וסטאבט מאטר.
ארנסט בלוך (1959-1880)
אֶרְנֶסְט בְּלוֹך נחשב לאחד מגדולי המלחינים שהעניקה שווייץ לעולם. פעל בכמה מקומות באירופה והשתקע בארצות הברית. ב-1917 הפך בלוך למורה הראשון לקומפוזיציה בבית הספר למוזיקה מאנֶס, ובדצמבר 1920 היה למנהל הראשון של המכון למוזיקה של קליבלנד, שזה עתה הוקם. לצד היותו כנר, ויולן, מלחין ומנהל תזמורת, הייתה לארנסט בלוך גם קריירה אקדמית מרשימה. בתקופת השלטון הנאצי יצירותיו נאסרו להשמעה באירופה.
ארווין שולהוף (1842-1894)
יליד פראג. סגנונו היה אקלקטי, וכמו מלחינים צ'כיים אחרים בני דורו, השפעותיו נטו יותר לפריז מאשר למסורת האוסטרו-גרמנית. ביצירתו ניתן לראות השפעות של ג'אז ותנועת הדאדא. הוא זכה בהכרה בצ'כיה וגם בחברה הבינלאומית למוזיקה עכשווית, אך הקריירה שלו נקטעה עם נפילת צ'כוסלובקיה והפלישה הנאצית לברית המועצות, שולהוף נכלא במחנה וילצבורג בבוואריה; כיהודי, הוא הופרד משאר הזרים במחנה, ומת משחפת בשנת 1942. כיום הוא נחשב לאחד הקולות החדשניים והמקוריים ביותר של ארצו.
ויקטור אולמן (1944-1898)
מלחין, פסנתרן ומנצח צ'כי-אוסטרי ממוצא יהודי. לאחר שנים של פעילות מוזיקלית ברחבי אירופה, חזר להתיישב בפראג ב-1933. עם הכיבוש הנאצי ב-1939, הצליח אולמן להבריח שניים מילדיו לאנגליה בטרנספורט הילדים. בספטמבר 1942 גורש לטרזין יחד עם אשתו השלישית ובנם הקטן, והתאחד שם עם בנו הבכור. גם במחנה המשיך אולמן ליצור, וחלק מיצירותיו מתקופה זו נשמרו ומבוצעות עד היום, ביניהן האופרה "קיסר אטלנטיס" והקונצ'רטו לפסנתר, שבוצעו בדצמבר 2025 במסגרת פרוייקט "אל תוך האור". נרצח באושוויץ. באחרונה יצאה לאור בבוסטון ארה"ב הספרOur Will to Live: The Terezín Music Critiques of Viktor Ullmann מאת Mark Ludwig ע"י Terezin Music Foundation.
גדעון קליין (1945-1919) נולד בפטרובנה מורבה בצ'כוסלובקיה, והתגלה ככישרון מוסיקלי כבר מגיל צעיר. הוא למד פסנתר עם פרופ' רוזנה קורזובה ובו בזמן גם מוסיקולוגיה וקומפוזיציה באוניברסיטת צ'ארלס בפראג. לימודיו נקטעו על ידי הכיבוש הנאצי. קליין נשלח לטרזין בדצמבר 1941, שם הצליח להקדיש עצמו להלחנה ועיבודים של מוסיקה קאמרית ווקאלית. היצירה האחרונה שלו, "טריו למיתרים", הושלמה באוקטובר 1944, תשעה ימים לפני שהועבר לאושוויץ. הוא הפקיד את כתב היד של תווי היצירה בידי ידידה לפני שנשלח אל למותו. בסוף ינואר 1945 מת קליין במחנה פורסטנגרוב. (מתוך אתר יד ושם).
כרטיסים 95 שקלים, הנחות לזכאים. טל 03-7316561. כרטיסים לקונצרט זה לא נמכרים דרך קופת הקונסרבטוריון
ֿתזמורת הג׳אז הישראלית חוזרת לעונה נוספת – סוחפת, מרתקת ומגוונת, במהלכה תארח את טובי מוזיקאי הג׳אז הישראלים. בהשתתפות סטודנטים מצטיינים מהתכנית ללימודי ג׳אז בשיתוף הניו-סקול בניו-יורק.
אורח: עמית פרידמן – סקסופון
עמית פרידמן, מהסקסופוניסטים המובילים בג’אז הישראלי, חוזר לשתף פעולה עם תזמורת הג׳אז הישראלית שהיה בין מייסדיה במופע אנרגטי ומלא נשמה עם כמה מהקטעים היפים שכתב לתזמורת.
תזמורת הג'אז הישראלית, בניהולם האומנותי של רון אלמוג ויאיר סלוצקי, היא בית המרכז לתוכו כבר יותר מ 20 שנים את טובי המוסיקאים בישראל לסביבה יצירתית ופורייה של מלחינים, מעבדים ונגנים סולנים. הופעותיה של התזמורת הן מפגן מוסיקלי וירטואוזי, מרגש ומהפנט שלא משאיר רגע אחד משעמם כש-12 הסולנים של התזמורת מציגים את יכולותיהם.
עונה שנייה לסדרת קונצרטי הבארוק
מנהלת אמנותית – דרורה ברוק
ערב אנגלי ברסטורציה: מוסיקה קולית וכלית של הנרי פרסל וג׳ון בלואו, המורה והתלמיד. בין אודה חגיגית לשיר חדר אינטימי ו‑ground מהפנט. אריות מלאות הבעה, דואטים שנרקמים על קווי באס אוסטינטו, שירים וריקודים שנושמים את ניחוח לונדון של סוף המאה ה‑17: תערובת של מלודיה מוּכּרת, הרמוניה נועזת וקישוטים חיים.
עונה שנייה לסדרת קונצרטי הבארוק
מנהלת אמנותית – דרורה ברוק
לילה בונציה, שחר ברומא – לידתה של הסונטה בחמישה צבעים חלילית, קורנט, סאקבט, צ'לו וקונטינואו פורשים את המהפכה הצלילית והצורנית של המחצית הראשונה של המאה ה‑17 – מן ה‑stile nuovo וה‑seconda pratica של מונטוורדי אל הסונטות והקנצונות של קסטלו, מריני ופונטנה ובני תקופתם. דיאלוגים של הד ומענה, מתח‑רגיעה, קישוטים אקספרסיביים ו"קונצ'רטו" מוקדם שבו כל קול מקבל רגע משלו עד שנטמע בצבעים חדשים.
ֿתזמורת הג׳אז הישראלית חוזרת לעונה נוספת – סוחפת, מרתקת ומגוונת, במהלכה תארח את טובי מוזיקאי הג׳אז הישראלים. בהשתתפות סטודנטים מצטיינים מהתכנית ללימודי ג׳אז בשיתוף הניו-סקול בניו-יורק.
אורחת: ענת כהן – קלרינט
ענת כהן, נגנית הקלרינט המובילה בעולם הג׳אז הבינלאומי. ענת מביאה לבמה שילוב סוחף של וירטואוזיות, שמחת חיים, נוכחות בימתית כובשת שמשלבת מוזיקה ברזילאית וצלילים מהעולם.
תזמורת הג'אז הישראלית, בניהולם האומנותי של רון אלמוג ויאיר סלוצקי, היא בית המרכז לתוכו כבר יותר מ 20 שנים את טובי המוסיקאים בישראל לסביבה יצירתית ופורייה של מלחינים, מעבדים ונגנים סולנים. הופעותיה של התזמורת הן מפגן מוסיקלי וירטואוזי, מרגש ומהפנט שלא משאיר רגע אחד משעמם כש-12 הסולנים של התזמורת מציגים את יכולותיהם.
משרד יחסי ציבור. טלפון 03-7316561 מייל 
