אריק שומאן – כינור
קן שומאן – כינור
ויט הרטנשטיין – ויולה
מארק שומאן – צ'לו
רביעיית שומאן, שנוסדה בקלן, בשנת 2007, על ידי שלושת האחים למשפחת שומאן, נמנית כיום עם הרביעיות המוערכות והמבוקשות בעולם, ואנו שמחים לשוב ולארח אותה על בימתנו בפעם השלישית. ה
רביעיית שומאן, שנוסדה בקלן, בשנת 2007, על ידי שלושת האחים למשפחת שומאן, נמנית כיום עם הרביעיות המוערכות והמבוקשות בעולם, ואנו שמחים לשוב ולארח אותה על בימתנו בפעם השלישית. הרביעייה מופיעה בקביעות על הבמות החשובות בעולם, בהן הוויגמור בלונדון, הקונצרטחבאו באמסטרדם, הפילהרמוני בברלין, הקונצרטהאוז בווינה, הגוונדהאוז בלייפלציג, מרכז לינקולן בניו יורק ועוד. שתפה פעולה עם אמנים נודעים, בהם, סבינה מאייר, מנחם פרסלר, שרון קם, קית' ארמסטרונג, אנה לוצ'יה ריכטר ועוד. עד כה הקליטה הרביעייה שישה אלבומים שזכו בפרסים ולביקורות משבחות. בראשית דרכה זכתה הרביעייה להדרכתה של רביעיית אלבן ברג בקלן, ובייחוד להדרכתו של גונתר פיכלר (הכנר הראשון של רביעיית אלבן ברג) בבית הספר ריינה סופיה למוסיקה במדריד. עם מדריכיה הנודעים הנוספים נמנים אברהרד פלץ וריינר שמידט. ב-2011 זכתה רביעיית שומאן בפרסים בשתיים מהתחרות הבינלאומיות החשובות ביותר למוסיקה קאמרית: תחרות אוסאקה ביפן ותחרות פאולו בורצ'אני באיטליה. ב-2012 זכתה בפרס הראשון בתחרות גראץ, וכן בפרס הראשון בתחרות הבינלאומית הידועה לרביעיות כלי קשת בבורדו. ב-2014 זכתה בפרס המוסיקה בקטגוריית רביעיות כלי קשת מטעם קרן יורגן פונטו.
תכנית הקונצרט מוקדשת כולה ליצירות בטהובן, ומציגה שלוש מרביעיות המופת שלו משלוש תקופות וסגנונות שונים ביצירתו.
את שש הרביעיות הראשונות שלו, אופ. 18, כתב בטהובן בין השנים 1798-1800, לאחר שכבר נהנה ממעמד נכבד בווינה, אליה עבר ב- 1782. בשנת 1800, השנה בה הושלמה הלחנת שש הרביעיות, כבר זכה להצלחה מספקת עד כי כתב לידידו הוותיק פרנץ וגלר בבון: "יצירותי מניבות הכנסה לא רעה, ויורשה לי לציין כי אני מקבל יותר הזמנות לכתיבת יצירות מאשר זמני מאפשר לי לכתוב. יתרה מזאת, אני יכול לסמוך על שישה או שבעה מו"לים, אם לא יותר, שיוציאו לאור כל יצירה מפרי עטי, אם רק אחפוץ בכך. איני זקוק עוד לחסדים. אני נוקב במחיר, והם משלמים". את הרביעיות אופ. 18 הזמין מבטהובן פטרונו החדש, הנסיך פרנץ יוזף לובקוביץ. הרביעיות התפרסמו בווינה ב-1801. ברביעיות אלה אנו מוצאים את בטהובן מגיע לשליטה בסגנונות הכתיבה של קודמיו, היידן ומוצרט, אך באותה עת גם סולל דרך לטריטוריות חדשות: העצמאות של תפקידי ארבעת הכלים ניכרת הרבה יותר מאשר ביצירות קודמיו, המבע נעשה דרמטי ואקספרסיבי יותר ובטהובן נוטל חירויות חדשות בטיפול בצורה. על אף המודלים הרבים מהעבר הקרוב, ועל אף העובדה שהרביעיות אופ. 18 הן תוצר ברור של זמנן, הן לא היו יכולות להיכתב אלא על ידי בטהובן, והן הפרויקט השאפתני ביותר שלו משנותיו הראשונות בווינה. הרביעייה בסול מז'ור, אופ. 18 מס' 2, הייתה, ככל הנראה, החמישית להיכתב. זו יצירה שופעת הומור ושנינות, הקולחת בדרך כלל ברוח טובה, אם-כי מבע רגשי עמוק מבליח לרגעים לאורך ארבעת פרקיה.
הרביעייה אופ. 74 נחשבת – לצד שלוש הרביעיות אופ. 59 (רביעיות "רזומובסקי") לפניה, והרביעייה אופ. 95 ("סריוזו") אחריה – לחלק מקבוצת "הרביעיות האמצעיות" של בטהובן. היא זכתה לכינוי "הנבל", בזכות השימוש הניכר בפיציקטו דמוי-נבל בפרק הראשון. הרביעייה נכתבה בשנת 1809 – באותה שנה בה נכתבו גם הקונצ'רטו האחרון לפסנתר ("הקיסר") וסונטת "הפרידה", החולקות עימה את סולמן. הייתה זו שנה סוערת במיוחד: המלחמות הנפוליאוניות היו בשיאן והצבא הצרפתי פלש לווינה. נאמר על הרביעייה שהיא שלווה ואופטימית במפתיע בהתחשב בנסיבות כתיבתה ובהשוואה ליצירות אחרות של בטהובן. נטען כי יותר משיש בה ביטוי למצוקותיו של בטהובן יש בה ניסיון לברוח לרוגע של העולם הפנימי. עם זאת, אופיו הסוער והמרדני של היוצר עדיין מתפרץ בפרק השלישי של היצירה, ומבעבע מתחת לפני השטח גם בפרקים הנותרים. היצירה נפתחת במבוא איטי קצר וטעון. המרקם ההתחלתי, דמוי-הכוראל, יוצר ציפיית-שווא לשלווה, אך זו מופרת, הן בשל הצטברות סימני שאלה ודו-משמעות בהרמוניה, והן בשל ההדגשים הבלתי צפויים הקוטעים את הרצף. המתח המצטבר נפרק במעבר החד לפרק האלגרו, הכולל תצוגה החלטית ובוטחת; חטיבת פיתוח סוערת, המעצימה את רמזי הדרמה שבתצוגה; וחטיבת חזרה, המחזירה את תחושת הביטחון ששרתה בתחילת האלגרו. סימני שאלה חוזרים בקודה המסיימת, הנפתחת באווירה מסתורית וממשיכה בחזרה דרמטית אל הפיציקטי של "הנבל". הפרק השני, האיטי, בנוי במעין שילוב של רונדו ווריאציות. נושא הרונדו השב ונשמע בין האפיזודות, חוזר תוך שינויים וואריאציות. הנושא ושתי הווריאציות עליו מביעים שלווה שמימית – או לפחות את השאיפה אליה, המופרת במרומז על-ידי אמצעים דומים לאלו של הפרק הראשון (דגשים בלתי צפויים, פיציקטי בקווים פנימיים). האפיזודות ה"חופשיות" – שאף הן אינן משוחררות מהשפעתו של הנושא ומופיעות בין חזרותיו – מציגות אווירה קודרת יותר. הפרק השלישי, סקרצו בדו מינור, מפתיע במזגו הסוער, החורג מכל מה ששמענו עד עתה ביצירה זו. בטהובן המרדן, התזזיתי, שעד עתה היו רק רמזים לנוכחותו, מתפרץ במלוא עוזו. לקראת סיום, הסערה גוועת כמעט באותה פתאומיות שבה הופיעה, ומובילה היישר אל הפרק האחרון הנפתח בנושא מתון, אם-גם מהוסס קמעא, שלאחריו מוצגת שורת וריאציות. בהופעתו הראשונה, מעורר הנושא ציפייה לשקט שאחרי הסערה, אך ציפייה זו מתממשת באופן חלקי ביותר. מעטות הן הווריאציות שאין בהן יסודות עוכרי שלווה, והפרק – ועימו היצירה כולה – נחתם בריצה תזזיתית המסתיימת בחטף.
רבים רואים בחמש הרביעיות האחרונות של בטהובן, מאופ. 127 עד אופ. 132, שנכתבו בין השנים 1824-1826, את שיא יצירתו המוסיקלית. ברביעיות אלה מפליג בטהובן לעולמות כה רחוקים, מסתוריים ונעלמים, ששום מלחין לא הגיע עדיהם, עד כי הוא זונח בכתיבתו כל מחויבות מסורתית כלפי צורה, פרופורציה, טיפול מוטיבי, הובלת קולות וכו', וכל מעייניו נטועים במישור הרוחני והאידיאי הטהור. בכך הוא נוגע בלב ליבה של הישות האמנותית בכל טהרתה, בהפשטה מוחלטת ובהתעלות רוחנית גמורה. את הרביעייה בלה מינור, אופ. 132, כתב בטהובן ב-1825. רביעייה גדולת ממדים זו, בת חמישה פרקים, שביצועה נמשך כ-45 דק', היא יצירה מורכבת ועמוקת הבעה, מרובת ניגודים. היא נפתחת בגישושים מעורפלים של "חיפוש דרך", המובילים לפרק הראשון שכולו הסתערויות ועצירות, פריצות והיסוסים, מלמולים והצהרות, האופייניים כל-כך לבטהובן – המתלבט מכאן והיודע בבירור מכאן לאן הוא חותר. הפרק השני, מעין סקרצו, פותח בוואלס מתערסל, המתפצל ומתפרק בהמשך בשעשועי גומלין בין הכלים. חטיבת הביניים תחילתה בצלילים סהרוריים ובריחוף אוורירי, אפל ומיסתורי, והמשכה רב-תמורות ורב-פנים. לב היצירה הוא פרקה השלישי, האיטי ועמוק ההבעה, הנמשך לבדו כעשרים דקות. בטהובן עצמו נתן לפרק זה את הכותרת האניגמטית "תפילת הודיה של הקם מחוליו, במודוס הלידי". גם אם פניו נשואות קדימה אין בטהובן מפנה עורף למורשת העבר – אפשר שפנייתו למודוסים (הסולמות העתיקים של ימי הביניים), נבעה מחתירתו להשתחרר קמעה מ"עריצותם" הדואליסטית של סולמות המז'ור-מינור, בחפשו אחרי אופני הבעה חדשים, ואפשר כי בפנייה למודוסים הכנסייתיים ביקש בטהובן להעצים את הארשת הרוחנית של יצירתו המאוחרת. מכל מקום, פרק זה אכן מרחף כולו בעולמות עליונים. הפרק הרביעי מתנער באחת מאווירת הפרק השלישי ושב אל הקרקע המוצקה בנוסח של מרש נמרץ, אך גם הוא מאבד אחיזה והפרק נחתם במעין רצ'יטטיב כֵלִי המוביל הישר אל הפרק האחרון: אלגרו אפסיונאטו, בו נחשף בטהובן הסנטימנטלי במנגינה משתפכת ושובת-לב. אולם, גם מנגינה זו אינה מחזיקה מעמד זמן רב ובטהובן חוזר אל המאבקים וההסתערויות, ואף לאזכורי המסתורין, המלמולים והערפילים מן הפרקים הקודמים. הוא מגייס לשם כך מַהלכים ריתמיים והרמוניים מורכבים למדי שיביאו בסיכומו של דבר אל הסיום ההחלטי ומלא האופטימיות בלה מז'ור קורן.
"Personal and profound" (BBC Music Magazine)
"One of the most exciting string quartets of the present day" (Fono Forum)
"Fire and energy. The Schumann Quartet plays staggeringly well […] without doubt one of the very best formations among today’s abundance of quartets, […] with sparkling virtuosity and a willingness to astonish." (Süddeutsche Zeitung)
רח' לואי מרשל 25 תל אביב,
ת.ד. 21502, תל אביב
6200003
טל. 03-5460524
פקס. 03-6055169
דואל. info@icm.org.il
טל. 03-5466228
פקס. 03-6055169
דואל. chamber@icm.org.il
© 2023 כל הזכויות שמורות לקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה, תל אביב | עיצוב ופיתוח ע״י tabuzzco
האירועים הקרובים
רחל רינגלשטיין – כינור
טלי גולדברג – כינור
יואל גרינברג – ויולה
תמי ווטרמן – צ'לו
שולי ווטרמן – ויולה
קונצרט מקדים בביצוע אייל קלב גצקו, תלמיד צ'לו בקונסרבטוריון בכיתתה של בלומה שריד, יערך בשעה 19:15, באולם רן ברון.
קונצרט מקדים בביצוע אריאל דיאנר, תלמיד פסנתר בקונסרבטוריון בכיתתה של שרה טל, יערך בשעה 10:45, באולם רן ברון.
תזמורת הקשת האזורית המשותפת לקונסרבטוריון תל אביב, גבעתיים וקרית אונו בקונצרט מיוחד לחנוכה.
התזמורת תארח תזמורות ורביעיות קשת צעירות ברפרטואר מגוון.
הכניסה לקונצרט חופשית
הופעות חודשיות בשישי בצהריים של ג'אז בטריו בשילוב מיצגים מתחלפים מעולם האמנות והיצירה.
אל הקונצרט השלישי, בו ינגן הטריו של דניאל רותם בסקסופון, ארן הארדי בקונטרבס ובן איילון בתופים. הם יארחו את הסופר, המחזאי המשורר והפזמונאי יהושע סובול.
אנטיה וייטהאס (גרמניה) – כינור
איתמר זורמן – כינור
דניאל ברד – ויולה
מיכל קורמן – צ'לו
סיון מגן – נבל
טיבי צייגר – קלרינט
קונצרט מקדים בביצוע אייבי זלינק, תלמיד פסנתר בקונסרבטוריון בכיתתו של רון טרכטמן, יערך בשעה 19:15, באולם רן ברון.
קונצרט שני לעונה, אורחת – מאיה בלזיצמן – צ'לו ושירה (צילום: יואל לוי)
מאיה בלזיצמן, מוזיקאית יחודית וזמרת מרגשת בשילוב מהפנט עם התזמורת.
תזמורת הג׳אז הישראלית מארחת בכל קונצרט אמן ישראלי מוביל מהשורה הראשונה לסדרת קונצרטים עוצמתית, עשירה ומרגשת.
בהשתתפות סטודנטים מצטיינים מהתכנית ללימודי ג׳אז בשיתוף הניו-סקול בניו-יורק.
תזמורת הג'אז הישראלית, בניהולם האומנותי של רון אלמוג ויאיר סלוצקי, היא בית המרכז לתוכו כבר יותר מ 20 שנים את טובי המוסיקאים בישראל לסביבה יצירתית ופורייה של מלחינים, מעבדים ונגנים סולנים. הופעותיה של התזמורת הן מפגן מוסיקלי וירטואוזי, מרגש ומהפנט שלא משאיר רגע אחד משעמם כש-12 הסולנים של האורקסטרה מציגים את יכולותיהם.
יאיר סלוצקי, ירון אוזנה – טרומבונים
ארתור קרסנובייב, יובל פלג – חצוצרות
אלון פרבר – סקסופון סופרן ואלט
טל ורון – סקסופון אלט וטנור
דין צור – סקסופון טנור וחליל
יובל טבצ'ניק – סקסופון בריטון ובס קלרינט
איתמר גרוס – פסנתר וקלידים
גיא כיירא – גיטרה
מיקי ורשאי – בס וקונטרבס
רון אלמוג – תופים
אלכסנדר סיטקובצקי – כינור
ישנג אנדרס – צ'לו
צ'יאן וו – פסנתר
קונצרט מקדים בביצוע מורי רוזנבלום, תלמיד פסנתר בקונסרבטוריון בכיתתו של אסף זוהר, יערך בשעה 10:45, באולם רן ברון.
פרנציסקה פיץ' – כינור
אטילה אלדמיר – ויולה
הילה קרני – צ'לו
ג'וסו דה סולאן – פסנתר
קונצרט מקדים בביצוע רוני אביטוב, תלמידת כינור בקונסרבטוריון בכיתתו של גיא פיגר, יערך בשעה 19:15, באולם רן ברון.
סולני בארוקדה:
שלומית סיון, רחל רינגלשטיין – כינור בארוק
עמית טיפנברון – ויולה דה גמבה
תל אביב בארוק:
דרורה ברוק – חליליות
מרינה מינקין – צ'מבלו
חגיגה של מרקם וצבע מנאפולי של המאה ה-18, בקונצ'רטי קאמריים, סינפוניות וסונטות מאת אלסנדרו סקלרטי, לאונרדו לאו, ניקולו יומלי, פרנצ'סקו ברבלה, ניקולה פורפורה ופרנצ'סקו מנצ'יני.
קונצרט מקדים בביצוע אמילי טאומן מדאני ואלה טאומן מדאני, תלמידות פסנתר בקונסרבטוריון בכיתתה של יפעת זיידל, יערך בשעה 10:45, באולם רן ברון.
ישי שאער – פסנתר
ירואן דופון – כינור
עמנואלה סילבסטרי – צ'לו
קונצרט מקדים בביצוע הרכב קאמרי מתלמידי הקונסרבטוריון יערך בשעה 19:15, באולם רן ברון.
קונצרט שלישי לעונה, אורח – אבישי כהן (צילום: זיו רביץ).
החצוצרן הישראלי הטוב בעולם שכבר שיתף פעולה עם התזמורת באלבומם החמישי חוזר לאירוח שכולו פסגות מוסיקליות.
תזמורת הג׳אז הישראלית מארחת בכל קונצרט אמן ישראלי מוביל מהשורה הראשונה לסדרת קונצרטים עוצמתית, עשירה ומרגשת.
בהשתתפות סטודנטים מצטיינים מהתכנית ללימודי ג׳אז בשיתוף הניו-סקול בניו-יורק.
תזמורת הג'אז הישראלית, בניהולם האומנותי של רון אלמוג ויאיר סלוצקי, היא בית המרכז לתוכו כבר יותר מ 20 שנים את טובי המוסיקאים בישראל לסביבה יצירתית ופורייה של מלחינים, מעבדים ונגנים סולנים. הופעותיה של התזמורת הן מפגן מוסיקלי וירטואוזי, מרגש ומהפנט שלא משאיר רגע אחד משעמם כש-12 הסולנים של האורקסטרה מציגים את יכולותיהם.
יאיר סלוצקי, ירון אוזנה – טרומבונים
ארתור קרסנובייב, יובל פלג – חצוצרות
אלון פרבר – סקסופון סופרן ואלט
טל ורון – סקסופון אלט וטנור
דין צור – סקסופון טנור וחליל
יובל טבצ'ניק – סקסופון בריטון ובס קלרינט
איתמר גרוס – פסנתר וקלידים
גיא כיירא – גיטרה
מיקי ורשאי – בס וקונטרבס
רון אלמוג – תופים
אשלי סולומון (אנגליה) – טרברסו, חליליות
דרורה ברוק, עדית פז – חליליות
עמית טיפנברון – ויולה דה גמבה
גדעון ברטלר – גיטרת בארוק
מרינה מינקין – צ'מבלו
אשלי סולומון, מנגני הטרברסו החשובים בעולם, מוביל ערב מרתק של מוסיקה מהרנסנס והבארוק בספרד, איטליה ובוליביה. סינפוניות, קנצונות, פוליות וסונטות מאת אנדריאה פלקוניירי, דומניקו סקרלטי, ברתולומיאו די סלמה ודיגו אורטיז, ומתוך אוספים מבוליביה מהמאות ה-18-17.
רועי שילוח – כינור
נטשה שר – כינור
שירה מיוני – ויולה
אריאל טושינסקי – צ'לו
מירי ימפולסקי – פסנתר
קונצרט מקדים בביצוע מארק שויפר, תלמיד כינור בקונסרבטוריון בכיתתה של לנה מזור, יערך בשעה 19:15, באולם רן ברון.
בוריס ברובצין (רוסיה/אוסטריה) – כינור
ניצן ברתנא – כינור
עמיחי גרוס – ויולה
צבי פלסר – צ'לו
שי ווזנר – פסנתר
קונצרט מקדים בביצוע הביג בנד של הקונסרבטוריון, בניצוח דני רונזפלד, יערך בשעה 19:15, באולם רן ברון.
תומר לב
ברניקה גליקסמן
נמרוד הפטל-מאירי
ליאור ליפשיץ
ראוול:
קונצרט מקדים בביצוע נדב עין גל, תלמיד פסנתר בקונסרבטוריון בכיתתה של טניה קוזלוב, יערך בשעה 10:45, באולם רן ברון.
אלון גולדשטיין – פסנתר
איליה קלר – כינור
עמית פלד – צ'לו
אנה גקל – כינור
פיליפ וילאפרנקה – כינור
נעמי ביאלוברודה – ויולה
דניאל מיטניצקי – צ'לו
אריק שומאן – כינור
קן שומאן – כינור
ויט הרטנשטיין – ויולה
מארק שומאן – צ'לו
ארי ויליאמסון – כינור
שרון כהן – כינור
יונתן גרטנר – ויולה
מתן נוסימוביץ' – ויולה
הרן מלצר – צ'לו
ליה חן פרלוב – צ'לו
נועם מסריק – קונטרבס
קונצרט מקדים בביצוע רוני דגן, תלמידת כינור בקונסרבטוריון בכיתתו של גיא פיגר, יערך בשעה 20:15, באולם רן ברון.
קונצרט רביעי לעונה, מחווה לתזמורות הביג בנד הגדולות בכל הזמנים.
תזמורת הג'אז הישראלית חוזרת לשורשים של מוסיקת הביג בנד במחווה לעיבודים האייקונים ולתזמורות הגדולות.
בהשתתפות סטודנטים מצטיינים מהתכנית ללימודי ג׳אז בשיתוף הניו-סקול בניו-יורק.
תזמורת הג'אז הישראלית, בניהולם האומנותי של רון אלמוג ויאיר סלוצקי, היא בית המרכז לתוכו כבר יותר מ 20 שנים את טובי המוסיקאים בישראל לסביבה יצירתית ופורייה של מלחינים, מעבדים ונגנים סולנים. הופעותיה של התזמורת הן מפגן מוסיקלי וירטואוזי, מרגש ומהפנט שלא משאיר רגע אחד משעמם כש-12 הסולנים של האורקסטרה מציגים את יכולותיהם.
יאיר סלוצקי, ירון אוזנה – טרומבונים
ארתור קרסנובייב, יובל פלג – חצוצרות
אלון פרבר – סקסופון סופרן ואלט
טל ורון – סקסופון אלט וטנור
דין צור – סקסופון טנור וחליל
יובל טבצ'ניק – סקסופון בריטון ובס קלרינט
איתמר גרוס – פסנתר וקלידים
גיא כיירא – גיטרה
מיקי ורשאי – בס וקונטרבס
רון אלמוג – תופים
קונצרט מקדים בביצוע שני קפליושניק, תלמידת פסנתר בקונסרבטוריון בכיתתה של שיר זמל, יערך בשעה 10:45, באולם רן ברון.
אלכסנדר פבלובסקי – כינור
סרגיי ברסלר – כינור
אורי קם – ויולה
קיריל זלוטניקוב – צ'לו
קונצרט מקדים בביצוע תום ג'ובני, תלמיד כינור בקונסרבטוריון בכיתתו של גיא פיגר, יערך בשעה 20:15, באולם רן ברון.
קונצרט נוסף בביצוע הרביעייה הירושלמית עם תכנית זהה יתקיים ביום א', 25.5.25, 20:30.
אלכסנדר פבלובסקי – כינור
סרגיי ברסלר – כינור
אורי קם – ויולה
קיריל זלוטניקוב – צ'לו
קונצרט נוסף בביצוע הרביעייה הירושלמית עם תכנית זהה יתקיים במוצ"ש, 24.5.25, 21:00.
דניאל ברד – כינור
טומוקו אקסאקה – ויולה
מיכל קורמן – צ'לו
טיבי צייגר – קלרינט
אסף ויסמן – פסנתר
סיון מגן – נבל
קונצרט מקדים בביצוע עידו עצמון, תלמיד פסנתר בקונסרבטוריון בכיתתו של דרור זמל, יערך בשעה 10:45, באולם רן ברון.
פייר קולומבה – כינור
גבריאל לה מגדור – כינור
מארי שילם – ויולה
יויה אוקמוטו – צ'לו
אלכסנדרה קזובסקי – כינור
גרשון גרצ'יקוב – כינור
יאן גרונינג – ויולה
עמית אבן-טוב – צ'לו
הלל צרי – צ'לו
קונצרט מקדים בביצוע הרכב קאמרי מתלמידי הקונסרבטוריון יערך בשעה 20:15, באולם רן ברון.