אריק שומאן – כינור קן שומאן – כינור ויט הרטנשטיין – ויולה מארק שומאן – צ'לו
מוצרט: רביעיית כלי קשת ברה מז'ור, ק. 499, "הופמייסטר"
פרוקופייב: רביעיית כלי קשת מס' 1 בסי מינור, אופ. 50
בטהובן: רביעיית כלי קשת מס' 12 במי-במול מז'ור, אופ. 127
רביעיית שומאן, שנוסדה בקלן, בשנת 2007, על ידי שלושת האחים למשפחת שומאן, נמנית כיום עם הרביעיות המוערכות והמבוקשות בעולם, ואנו שמחים לשוב ולארח אותה על בימתנו בפעם השלישית. ה
רביעיית שומאן, שנוסדה בקלן, בשנת 2007, על ידי שלושת האחים למשפחת שומאן, נמנית כיום עם הרביעיות המוערכות והמבוקשות בעולם, ואנו שמחים לשוב ולארח אותה על בימתנו בפעם השלישית. הרביעייה מופיעה בקביעות על הבמות החשובות בעולם, בהן הוויגמור בלונדון, הקונצרטחבאו באמסטרדם, הפילהרמוני בברלין, הקונצרטהאוז בווינה, הגוונדהאוז בלייפלציג, מרכז לינקולן בניו יורק ועוד. שתפה פעולה עם אמנים נודעים, בהם, סבינה מאייר, מנחם פרסלר, שרון קם, קית' ארמסטרונג, אנה לוצ'יה ריכטר ועוד. עד כה הקליטה הרביעייה שישה אלבומים שזכו בפרסים ולביקורות משבחות. בראשית דרכה זכתה הרביעייה להדרכתה של רביעיית אלבן ברג בקלן, ובייחוד להדרכתו של גונתר פיכלר (הכנר הראשון של רביעיית אלבן ברג) בבית הספר ריינה סופיה למוסיקה במדריד. עם מדריכיה הנודעים הנוספים נמנים אברהרד פלץ וריינר שמידט. ב-2011 זכתה רביעיית שומאן בפרסים בשתיים מהתחרות הבינלאומיות החשובות ביותר למוסיקה קאמרית: תחרות אוסאקה ביפן ותחרות פאולו בורצ'אני באיטליה. ב-2012 זכתה בפרס הראשון בתחרות גראץ, וכן בפרס הראשון בתחרות הבינלאומית הידועה לרביעיות כלי קשת בבורדו. ב-2014 זכתה בפרס המוסיקה בקטגוריית רביעיות כלי קשת מטעם קרן יורגן פונטו.
את הרביעייה ברה מז'ור, ק. 499, כתב מוצרט ב-1786 כרביעייה בודדת בין שני קבצי הרביעיות הנודעים שלו – שש "רביעיות היידן" (1782-85) מזה, ושלוש הרביעיות "הפרוסיות" (1789-90) מזה. הרביעייה נושאת את הכינוי "הופמייסטר" המתייחס לפרנץ אנטון הופמייסטר – חבר ותומך של מוצרט, שהיה גם מלחין ומו"ל מצליח מאוד. הנסיבות לכתיבת הרביעייה אינן ידועות, אך המוסיקה נהדרת. ועל אף שרביעייה זו עומדת לרב בצילן של הרביעיות בשני הקבצים התוחמים אות, ואינה זוכה לאותה תשומת לב לה הן זוכות, היא למעשה אחת הרביעיות הטובות ביותר של מוצרט. זו רביעייה מיוחדת, שאכן ניצבת בעולם משלה, הממזג בין הכתיבה הקונטרפונקטית המפוארת של רביעיות "היידן", לבין העידון והעיטוריות המאפיינים את הרביעיות "הפרוסיות". המוסיקולוג אלפרד איינשטיין תאר אותה כ"ייאוש תחת מעטה של עליצות".
פרוקופייב היה מלחין מגוון מאוד ויצירתו מקיפה כמעט את כל הז'אנרים העיקריים, אך דווקא בתחום המוסיקה הקאמרית תפוקתו צנועה, והיא כוללת רק שתי רביעיות כלי קשת, שאת הראשונה מהן כתב רק באמצע הקריירה. היא נכתבה במהלך סיור בארה"ב, ב-1930, בהזמנת ספריית הקונגרס בוושינגטון, והיא נחשבה בעיני רבים לאחת מיצירות המופת הגדולות ביותר של פרוקופייב. פרק הפינאלה זכה באופן מיוחד לשבחים רבים כאחד הפרקים העמוקים ביותר שכתב פרוקופייב מעולם. מבנה היצירה לא שגרתי. שני הפרקים הראשונים חיוניים ואנרגטיים באופן כללי, ומתאפיינים בסגנון הציני והנמרץ הטיפוסי לפרוקופייב, השומר על תבניות קלאסיות מסורתיות ועל מסגרת טונאלית ברורה. הפינאלה, לעומתם, איטי וקודר, אינטנסיבי מבחינה רגשית, וניחן בכתיבה רב קולית מתוחכמת ובפאלטה הרמונית עשירה. הוא נחתם בהתפוגגות מהפנטת, אך בתחושה של חוסר פתרון. מבקרים סובייטים תארו פרק זה כ"אינטרוספקטיה רוסית רומנטית במיוחד", ופרשו אותו כביטוי לכמיהה של המלחין לשוב למולדתו לאחר השנים הרבות שהתגורר מחוץ לברה"מ, באירופה ובארה"ב. ואכן, ב-1936, שנים מעטות לאחר השלמת הרביעייה שב פרוקופייב לרוסיה.
הרביעייה אופ. 127 מסמנת את שובו של בטהובן לז'אנר רביעיית כלי הקשת, לאחר הפסקה של יותר מעשור. זוהי הראשונה מתוך החמש הידועות בתור הרביעיות המאוחרות של המלחין, שרבים רואים בהן מעין צוואה שלו: תרומתו המשמעותית האחרונה לספרות המוזיקה, שציינו מהפכה בסגנון, בשפה המוסיקלית ובמבנה של רביעיית כלי הקשת. בהשוואה לרוב הרביעיות שבאו אחריה בסדרה, מצטיירת הרביעייה אופ. 127 כמסורתית יחסית. היא דומה באורכה לקודמותיה ומורכבת מארבעה פרקים לפי התבנית המקובלת. עם זאת, ניכר בה השילוב הפרדוקסלי בין עוצמה למופשטות, בין נשגבות מורכבת לרגעי פשטות כמעט בנאלית, שהופך את יצירותיו המאוחרות של בטהובן לחמקמקות במיוחד בכל הנוגע לאפיונן במילים. הפרק הראשון עשיר ודחוס בהבעתו הרגשית, במרקמיו ובקצב אירועיו, ועובר בין כתיבה החלטית, כמעט סימפונית, לשירה מעודנת ומלאת ערגה. הפרק השני כתוב בצורת נושא ווריאציות. ז'אנר הווריאציה קיבל ביצירותיו המאוחרות של בטהובן מימדים חדשים, תוך שילוב בין אפיות לאינטימיות. התיבות הפותחות של הפרק, העולות ממעמקים שכבה אחר שכבה, שימשו כנראה השראה לפתיחת הרקוויאם הגרמני של ברהמס. רק אחריהן מופיע הנושא. אורכו ומבנהו הלא-שגרתי של הנושא, הדיאלוגים הפוליפוניים שבטהובן מטמיע בתוכו, והטשטוש של חלק מהמעברים בין הווריאציות, גורמים לכך שהפרק נשמע כמדיטציה מתמשכת, המתאפיינת לרוב בשלווה דמוית-המנון, אך כוללת גם רגעים קלילים ונמרצים לצד רגעי כאב ופגיעות. פרק הסקרצו גחמני ותוסס, וכולל רגעים רבים של חוסר יציבות מתעתעת. הפינאלה נפתח בקו עולה-ויורד באוניסונו הכולל כמעט את כל 12 צלילי הסולם הכרומטי ומטשטש את תחושת היציבות הטונאלית. לאחר פתיחה זו, מבסס בטהובן מחדש את הסולם הראשי במלודיה פשוטה יחסית המהווה בסיס למעין צורת רונדו. הפרק כולל מלודיות המתאפיינות בפשטות כמעט עממית. שורת מעברים בלתי-צפויים מטשטשים את הכיווניות הברורה, אך לאחר טרנספורמציה קסומה של הנושא הראשי, הגורמת לו להישמע תלוי-על-בלימה, הוא נחתם בנימה החלטית.
"Personal and profound" (BBC Music Magazine)
"One of the most exciting string quartets of the present day" (Fono Forum)
"Fire and energy. The Schumann Quartet plays staggeringly well […] without doubt one of the very best formations among today’s abundance of quartets, […] with sparkling virtuosity and a willingness to astonish." (Süddeutsche Zeitung)
התחרות הבינלאומית הראשונה של קונצ'רטי לפסנתרנים תתקיים בקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה, תל-אביב בין התאריכים 22.9.2024 ל 27.9.2024
51 פסנתרנים נבחרו להתמודד בשלוש קטגוריות גיל:
קטגוריה 1- בני 6 עד 9
קטגוריה 2- בני 10 עד 14
קטגוריה 3- בני 15 עד 19
שלב חצי הגמר: יתקיים באולם רן ברון 22.9 משעה 13:30 וב23.9 משעה 15:00 הכניסה חופשית.
שלב הגמר: יתקיים באודיטוריום ב26.9.2024 בשעה 20:00 וב27.9.2024 בשעה 11:00
העולים לשלב הגמר יבצעו קונצ'רטו בליווי התזמורת הקאמרית הישראלית, בניצוח ניתאי ראך
טקס הענקת הפרסים לזוכים יתקיים ב-27.9.2024 באודיטוריום, בשעה 13:30
צוות השופטים:
Mariia Pukhlianko: פרופסור באקדמיה הלאומית למוסיקה של קייב ומנהלת אמנותית של הפסטיבל הבינלאומי 'דיינסטי'.
István Szekely: פרופסור באקדמיה למוסיקה במדריד, ספרד, מנהל אמנותי של פסטיבל הפסנתר הבינלאומי 'דניה', ושל התזמורת הפילהרמונית של סרביה ונשיא תחרות הפסנתר באליקנטה, ספרד.
Yanina Kudlik: מנהלת הקונסרבטוריון 'אקדמא' באשדוד ומנהלת אמנותית של התחרות הארצית 'פסנתר לתמיד'.
Haim Gotler: ראש המחלקה ללימודי פסנתר בקונסרבטוריון פתח-תקווה.
התחרות הבינלאומית הראשונה של קונצ'רטי לפסנתרנים תתקיים בקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה, תל-אביב בין התאריכים 22.9.2024 ל 27.9.2024
51 פסנתרנים נבחרו להתמודד בשלוש קטגוריות גיל:
קטגוריה 1- בני 6 עד 9
קטגוריה 2- בני 10 עד 14
קטגוריה 3- בני 15 עד 19
שלב חצי הגמר: יתקיים באולם רן ברון 22.9 משעה 13:30 וב23.9 משעה 15:00 הכניסה חופשית.
שלב הגמר: יתקיים באודיטוריום ב26.9.2024 בשעה 20:00 וב27.9.2024 בשעה 11:00
העולים לשלב הגמר יבצעו קונצ'רטו בליווי התזמורת הקאמרית הישראלית, בניצוח ניתאי ראך
טקס הענקת הפרסים לזוכים יתקיים ב-27.9.2024 באודיטוריום, בשעה 13:30
צוות השופטים:
Mariia Pukhlianko: פרופסור באקדמיה הלאומית למוסיקה של קייב ומנהלת אמנותית של הפסטיבל הבינלאומי 'דיינסטי'.
István Szekely: פרופסור באקדמיה למוסיקה במדריד, ספרד, מנהל אמנותי של פסטיבל הפסנתר הבינלאומי 'דניה', ושל התזמורת הפילהרמונית של סרביה ונשיא תחרות הפסנתר באליקנטה, ספרד.
Yanina Kudlik: מנהלת הקונסרבטוריון 'אקדמא' באשדוד ומנהלת אמנותית של התחרות הארצית 'פסנתר לתמיד'.
Haim Gotler: ראש המחלקה ללימודי פסנתר בקונסרבטוריון פתח-תקווה.
לפרטים ולרכישת כרטיסים לקונצרט הגמר הראשון לחצו כאן
קונצרט ראשון לעונה, אורח – אלון אולארצ'יק (צילום: ניקול דה קסטרו)
מוסיקאי העל אלון אולארצ'יק מגיע עם שיריו היפים ואהבתו לג'אז בעיבודים מיוחדים של התזמורת.
תזמורת הג׳אז הישראלית מארחת בכל קונצרט אמן ישראלי מוביל מהשורה הראשונה לסדרת קונצרטים עוצמתית, עשירה ומרגשת.
בהשתתפות סטודנטים מצטיינים מהתכנית ללימודי ג׳אז בשיתוף הניו-סקול בניו-יורק.
תזמורת הג'אז הישראלית, בניהולם האומנותי של רון אלמוג ויאיר סלוצקי, היא בית המרכז לתוכו כבר יותר מ 20 שנים את טובי המוסיקאים בישראל לסביבה יצירתית ופורייה של מלחינים, מעבדים ונגנים סולנים. הופעותיה של התזמורת הן מפגן מוסיקלי וירטואוזי, מרגש ומהפנט שלא משאיר רגע אחד משעמם כש-12 הסולנים של האורקסטרה מציגים את יכולותיהם.
תזמורת הג׳אז הישראלית מארחת בכל קונצרט אמן ישראלי מוביל מהשורה הראשונה לסדרת קונצרטים עוצמתית, עשירה ומרגשת.
בהשתתפות סטודנטים מצטיינים מהתכנית ללימודי ג׳אז בשיתוף הניו-סקול בניו-יורק.
תזמורת הג'אז הישראלית, בניהולם האומנותי של רון אלמוג ויאיר סלוצקי, היא בית המרכז לתוכו כבר יותר מ 20 שנים את טובי המוסיקאים בישראל לסביבה יצירתית ופורייה של מלחינים, מעבדים ונגנים סולנים. הופעותיה של התזמורת הן מפגן מוסיקלי וירטואוזי, מרגש ומהפנט שלא משאיר רגע אחד משעמם כש-12 הסולנים של האורקסטרה מציגים את יכולותיהם.
קונצרט שלישי לעונה, אורח – אבישי כהן (צילום: זיו רביץ).
החצוצרן הישראלי הטוב בעולם שכבר שיתף פעולה עם התזמורת באלבומם החמישי חוזר לאירוח שכולו פסגות מוסיקליות.
תזמורת הג׳אז הישראלית מארחת בכל קונצרט אמן ישראלי מוביל מהשורה הראשונה לסדרת קונצרטים עוצמתית, עשירה ומרגשת.
בהשתתפות סטודנטים מצטיינים מהתכנית ללימודי ג׳אז בשיתוף הניו-סקול בניו-יורק.
תזמורת הג'אז הישראלית, בניהולם האומנותי של רון אלמוג ויאיר סלוצקי, היא בית המרכז לתוכו כבר יותר מ 20 שנים את טובי המוסיקאים בישראל לסביבה יצירתית ופורייה של מלחינים, מעבדים ונגנים סולנים. הופעותיה של התזמורת הן מפגן מוסיקלי וירטואוזי, מרגש ומהפנט שלא משאיר רגע אחד משעמם כש-12 הסולנים של האורקסטרה מציגים את יכולותיהם.
אשלי סולומון, מנגני הטרברסו החשובים בעולם, מוביל ערב מרתק של מוסיקה מהרנסנס והבארוק בספרד, איטליה ובוליביה. סינפוניות, קנצונות, פוליות וסונטות מאת אנדריאה פלקוניירי, דומניקו סקרלטי, ברתולומיאו די סלמה ודיגו אורטיז, ומתוך אוספים מבוליביה מהמאות ה-18-17.
קונצרט רביעי לעונה, מחווה לתזמורות הביג בנד הגדולות בכל הזמנים. תזמורת הג'אז הישראלית חוזרת לשורשים של מוסיקת הביג בנד במחווה לעיבודים האייקונים ולתזמורות הגדולות.
בהשתתפות סטודנטים מצטיינים מהתכנית ללימודי ג׳אז בשיתוף הניו-סקול בניו-יורק.
תזמורת הג׳אז הישראלית, צילום לואיזה סלומון
תזמורת הג'אז הישראלית, בניהולם האומנותי של רון אלמוג ויאיר סלוצקי, היא בית המרכז לתוכו כבר יותר מ 20 שנים את טובי המוסיקאים בישראל לסביבה יצירתית ופורייה של מלחינים, מעבדים ונגנים סולנים. הופעותיה של התזמורת הן מפגן מוסיקלי וירטואוזי, מרגש ומהפנט שלא משאיר רגע אחד משעמם כש-12 הסולנים של האורקסטרה מציגים את יכולותיהם.
