לקראת הסמינר ה-IV למוסיקה עתיקה שיתקיים בסוכות , אשר השנה יכלול כנס אקדמי בינלאומי שיעסוק בתחום של הוראת מוסיקה עתיקה בתקופה בה ישנה זמינות של הקלטות, ביקשנו מדרורה ברוק, המנהלת האומנותית של הסמינר וראש המחלקה למוסיקה עתיקה בקונסרבטוריון, ומד"ר אלון שב (אוניברסיטת חיפה), שביחד עם ד"ר אורי גולומב (אוניברסיטת תל אביב) ערכו את הכנס, לענות לנו על מספר שאלות שסקרנו אותנו. דרורה ואלון נפגשו וראיינו זה את זו:
אלון: דרורה, לפני שנתחיל, קצת על הרקע המקצועי שלך?
דרורה: קודם כל, אני נגנית חליליות מקצועית…כזו שלא עזבה את החלילית בסוף כיתה ג' ועברה ל"כלי רציני יותר", אלא גילתה את הפן הרציני של החלילית..או החליליות. ומאז אני מרבה להופיע ברסיטלים וחברה בהרכבים רבים ובשיתופי פעולה אומנותיים מרתקים. אמנם הכובע שאני מוכרת בו הוא הכובע ה"עתיק" אבל אני עוסקת רבות גם במוסיקה מודרנית והולחנו עבורי יותר מ-80 יצירות בשנים האחרונות. הקלטתי דיסקים עבור סטרדיווריוס (איטליה), אלבני (ארה"ב), ABC (אוסטרליה) ועבור קול המוסיקה בקביעות מאז 1989. קונצרטים בהמון מקומות בעולם – מעבירה כיתות אומן בארה"ב, אירופה וקנדה. את התואר השני בחלילית למדתי אצל פדרו ממלסדורף באיטליה בחסות מילגה מטעם משרד החוץ. מוזמנת הרבה לפסטיבלים ברחבי העולם ומלמדת באקדמיה למוסיקה בירושלים כאמור מנהלת את המחלקה למוסיקה עתיקה בקונסרבטוריון זו השנה העשירית.
דרורה: ועכשיו אתה, אלון…
אלון: אני נגן חליליות, מוסיקולוג ומלחין. יליד חיפה, 1980, ובוגר מגמות המוסיקה בבתי-הספר "רעות" ו"ויצו". למדתי חליליות אצלך, את יודעת, ואחר כך אצל נעמי רוגל ומיכאל מלצר. לצד פעילותי עם אנסמבלים של מוסיקה עתיקה ועם הרכבי חליליות (עבורם אני מלחין ומעבד באופן קבוע), אני מופיע גם כנגן באס, כזמר וככותב שירים עם להקות פולק ורוק. אני מרצה בחוג למוסיקה באוניברסיטת חיפה, ובאקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. ומבחינה מחקרית אני מתמקד במוסיקה אנגלית מהמאה ה-17 ובמוסיקה יהודית מהמאה ה-19.
אלון: בתור נגנית פעילה בתחום המוסיקה העתיקה – אילו שאלות מעסיקות אותך?
דרורה: קודם כל העניין של ההגדרה העצמית שלנו – שכן אני עוד לא מצאתי שם או תואר שמסביר מה אנחנו עושים… כנגנית מוסיקה עתיקה אני לא מתעסקת ב"מה" – מוסיקה עתיקה זה לא רק הרפרטואר… זו תפיסת עולם שאומרת שאני מחפשת את ההבדלים בין עניינים שונים, שאני מחפשת ניואנסים, ומנסה לנגן מוסיקה קונטקסטואלית, שאני מנסה להתבונן במשהו בעיניים של בני זמנו ובני מקומו ולא להגדיר אותם מחדש מתוך ראיית העולם שלי שמושתתת על מי שאני כיום…אז השאלה העיקרית שלי כיום היא איך מסייעים לאנשים לצאת מקונספציות שהורגלו אליהן ולראות מחדש או בעצם לראות שיש דרכים אחרות… שאלה נוספת שמעסיקה אותי היא היכן נקודת האיזון בין הידע ההיסטורי, ההבנה הסגנונית והביטוי העצמי.
אלון: הסמינר הזה מפגיש את שוחרי המוסיקה העתיקה בארץ עם גלריה של מורים מהשורה הראשונה. מעבר לעצם התענוג של לראותם בפעולה – האם יש גורמים נוספים שהופכים את חוויית הלמידה של הסמינר לכל-כך חזקה?
דרורה: אני חושבת שהאינטנסיביות בעיקר, ולצד זה הבילוי בכפיפה אחת עם מוסיקאים מצוינים ותלמידים אשר תפיסת העולם שלהם מגובשת ישנו תסכול מתמשך של נגני מוסיקה עתיקה בעולם ההכשרה של המוסיקה הקלאסית – שאנו תמיד מרגישים שאנו מדברים במבטא קצת אחר, ושמים דגשים במקומות אחרים, כך שבילוי בקבוצה כל כך גדולה של אנשים שמדברים במבטא דומה מחזקת את התחושה שאנו עושים משהו נכון. כנראה שהתלמידים חשים כך גם הם, ולראייה הגידול העצום שעברנו במשך ארבע השנים: בסמינר הראשון – 43 משתתפים, בשני – 84, אשתקד 117 והשנה כ-140. רבע מהמשתתפים חוזרים זו השנה הרביעית. וכמובן שיש לנו השנה את הכנס….אז, אלון, מה יהיה בכנס? מאין באים האנשים? ומה המיוחד בכנס הזה ?
אלון: כמעט כל החוקרים שנבחרו לדבר בכנס עוסקים באופן פעיל בביצוע של מוסיקה עתיקה, אבל בנוסף גם פעילים מאד בתחום המחקרי. הם מגיעים ממש מכל קצווי תבל – יהיו לנו חוקרים מיפן, אוסטרליה, אוסטריה, הולנד, בריטניה, ולמשך שעה קלה אף נבלה עם שני חוקרים מארה"ב בשיחת ועידה אינטרנטית. חלק מהחוקרים מגיעים מתחומים "מסורתיים" כמו ניתוח כתבי-יד עתיקים או ספרי תיאוריה ומדריכי נגינה; וחלקם עוסקים בתחומים יותר חדשניים כמו חקר הקלטות.
זו הפעם הראשונה שנערך בארץ כנס מחקרי סביב עולם הביצוע של המוסיקה העתיקה. אני חושב שהעובדה שהכנס הזה יתרחש במסגרת של סמינר בינלאומי לביצוע מוסיקה עתיקה, תאפשר לכל הדיונים להיות קרובים במיוחד למעשה המוסיקלי – המחקרים שיוצגו בכנס לא יהיו בחזקת הגיגים פילוסופיים בלבד, אלא דיונים בהשראת עשיית המוסיקה, שיכולים להעשיר את עשיית המוסיקה.
אלון: הסמינר יתקיים השנה בפעם הרביעית. האם את מרגישה איזשהו שינוי שהוא מעורר?
דרורה: כן, בהחלט. השינוי הראשוני הוא המעגלים שמהם מגיעים תלמידים – אם בסמינר הראשון הכרתי את כולם ככל שאנו מתקדמים, מגיעים תלמידים ממעגלים מרוחקים מאד, גיל המשתתפים יורד באופן דרסטי, ויותר ויותר משתתפים משנים קודמות פונים אחר כך לעסוק במוסיקה עתיקה באופן רציני גם במהלך השנה. השינוי השני הוא הקהל –שמתעניין יותר, ממלא את כיתות האומן ומבין שיש פה עולם תרבותי אחר, תפיסת עולם אחרת – ומצביע ברגלים.
אלון: מאלו ארצות מגיעים המשתתפים השנה?
דרורה: המורים – מארה"ב, הולנד, איטליה, צרפת וספרד. הסטודנטים מגיעים ברובם מישראל, אבל יש לנו נציגות יפה מטיוואן, רוסיה, קוריאה הצפונית וספרד. הפעילות פתוחה לקהל מאזינים, תבואו..יהיה מעניין!
ללוח האירועים של הסמינר והכנס הבינ"ל