המרכז למוסיקה קאמרית ממשיך במסורת סדרת הרסיטלים לפסנתר, מסורת שהוא אחד מנושאי הדגל הבודדים שלה בארץ. העונה, תחת הכותרת "מאחורי הצלילים", מוקדשים ששת הרסיטלים בסדרה ליצירות שנכתבו בהשראה חוץ מוסיקלית. כל הקונצרטים בסדרה יתקיימו באודיטוריום החדש של הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה, ובו פסנתר סטאנוואי-גרנד משובח.
את הרסיטל השני בסדרת יגיש ויקטור סטניסלבסקי, מן הבולטים והפעילים בפסנתרני הדור הצעיר בישראל, שנגינתנו הווירטואוזית והפיוטית זיכתה אותו בפרסים בתחרויות בינלאומיות ופתחה בפניו במות רבות בארץ ובעולם. במרכז התכנית שתי יצירות גדולות לפסנתר. הקריילזריאנה (1838), נחשבת לאחת מיצירותיו המשובחות ביותר של שומאן. הדרמה הפסיכולוגית-מוסיקלית שטווה שומאן בשמונת פרקי היצירה מבוססת על דמותו של המוסיקאי יוהאנס קרייזלר, הלקוחה מיצירותיו הספרותיות של א.ת.א. הופמן. אישיותו הקליידסקופית וחוסר יציבותו הנפשית של קרייזלר באים לידי ביטוי בהלכי הרוח המתחלפים תדירות בפרקי היצירה, ומזכירים גם את פלורסטן ואוזביוס, שתי הדמויות הבדויות המייצגות ביצירותיו של שומאן את אישיותו המורכבת שלו עצמו.
הסונטה מס' 1 לפסנתר (1908) מאת רחמנינוב נהגתה במקור בהשראת פאוסט של גתה. אף על פי שרחמנינוב זנח את הרעיון התוכניתי במהלך כתיבת היצירה, ניתן עדיין למצוא עקבות למחזה של גתה ולדמויותיו הראשיות לאורך שלושת פרקי הסונטה רחבת היריעה, הכוללת, באופן טיפוסי לרחמנינוב, נושאים ארוכי נשימה ושיאים דרמטיים.
עוד בתכנית שתי יצירות מאת ליסט. סונטה פטררקה 104 היא אחת משלוש יצירות שכתב ליסט בשנות ה- 40 של המאה ה- 19 בהשראת סונטה מאת המשורר האיטלקי בן הרנסנס, פרנצ'סקו פטררקה. הערצת הרנסנס האיטלקי באה לידי ביטוי גם ב- Sposalizio (נישואים), יצירה שכתב ליסט בהשראת ציורו הנודע של רפאל "נישואי הבתולה". שתי יצירות אלה ראו אור יחדיו בשנת 1858 בקובץ "שנות הצליינות, שנה שניה: איטליה". השני מתוך שלושת קבצי "שנות הצליינות", קבצי יצירות לפסנתר שכתב ליסט בהשראת מראות, יצירות אמנות, היסטוריה ותרבות של ארצות שונות בהן סייר, וברוח ספרות הנדודים והגילוי העצמי של גדולי הרומנטיקה הגרמנית.