בשנת 1989 הפך איאן פאונטיין לצעיר הזוכים בתחרות הבינלאומית ע"ש ארתור רובינשטיין כשהיה בן 19 בלבד. הוא החל לנגן בפסנתר בהיותו בן חמש ולמד בווינצ'סטר קולג' וברויאל נורת'ן קולג' עם רוברט בוטן ועם סולמיתה ארונובסקי. פאונטיין מופיע בקביעות באירופה, בארצות הברית ובמזרח התיכון עם תזמורות ידועות שם, ובהן התזמורת הסימפונית של לונדון, התזמורת הסימפונית של ברמינגהם, התזמורת הפילהרמונית המלכותית של ליברפול ותזמורות רבות אחרות. הוא ניגן במוסקבה בפתיחת העונה של קונסרבטוריון צ'ייקובסקי, ובפולין הוזמן לנגן בקונצרט לציון 150 שנה למותו של שופן. כסולן ברסיטלים, פאונטיין הופיע בניו-יורק, בפריז, בברלין, בהמבורג, במינכן, בתל-אביב ובשיקגו וכן ניגן רסיטלים באולם וויגמור ובאולם המלכה אליזבת בלונדון. כמו כן הוא אורח קבוע בפסטיבלים שלזוויג-הולשטיין, ברלין, קומהו, פראג, דבוס, בוקרשט והאמבך. פאונטיין מקיים שיתופי פעולה ארוכי טווח בנגינת מוסיקה קאמרית עם האמנים אולף הלשר, דיוויד גרינגרס וכן עם רביעיית מנדרלינג ורביעיית אמפרור, כשהוא מנגן בקונצרטים ובפסטיבלים באירופה, ביפן ובקוריאה. הקלטות רבות יצאו לאור בנגינתו על-ידי חברות תקליטים אירופאיות שונות. מאז שנת 2001 הוא פרופסור לפסנתר באקדמיה המלכותית למוסיקה בלונדון.

בתכניתו ייקח פאונטיין את המאזינים למסע מוסיקלי בשבילי הסונטה לפסנתר מהקלאסיקה המעודנת והאלגנטית בסונטה ק. 282 של מוצרט (1775), עבור בפרץ הרגשות הדרמטי והרומנטי בסונטה "אפאסיונטה" של בטהובן (1804-1806), ועד למבע הנשגב של הסונטה ד. 960 של שוברט (1828), היצירה הכלית האחרונה שהשלים המלחין על סף מותו.