קונצרט זה תוכנן להתקיים ב- 2.4.22
תאריך הקונצרט השתנה – התאריך החדש 9.4.22

עפרה יצחקי – פסנתר

קופרן: "הזמיר מאוהב", "הפעמונים של קיתרה" – מתוך הסוויטה ה-14 למקלדת
ליסט: "הפעמונים של ז'נבה", מתוך "שנות הנדודים"
ראוול: מראות
סקרלטי: שתי סונטות למקלדת ברה מינור – ק. 213 ו-ק. 517
ברדנשווילי: סונטה לפסנתר מס' 2
שופן: בלדה מס' 1 בסול מינור, אופ. 23

קונצרט מקדים בביצוע עמית שיוו, תלמיד כינור בקונסרבטוריון בכיתתו של גיא פיגר, יערך באולם רן ברון בשעה 20:15

לרכישת כרטיסים
באינטרנט לחצו כאן 
בטלפון: 03-5466228

עפרה יצחקי על תכנית הרסיטל:

כל אחד משני חלקי הרסיטל שאנגן מציג יצירה גדולה מן המאה העשרים, ושתי יצירות – רומנטית ובארוקית – שראיתי בהן קשר אליה.

במרכז חלקו הראשון של הקונצרט עומדת יצירת המופת האימפרסיוניסטית 'מראות' מאת מוריס רוול. היצירה הזו חדשנית מבחינות רבות, אך גם מתבססת על מסורת ארוכה – בעיקר, אך לא רק, צרפתית – של 'ציור תמונות' דרך המוסיקה. את שלביה המוקדמים יותר של מסורת של 'ציור בצלילים' ניתן לראות בשני הקטעים מאת פרנסואה קופרן. גם הוא, כמו רוול, מתאר בצלילים ציפורים ופעמונים: מול 'הציפורים העצובות' של רוול עומד 'הזמיר המאוהב' ומול 'עמק הפעמונים' רוול – 'הפעמונים של קיתרה' של קופרן. בין יצירותיהם של קופרן ורוול אנגן קטע של פרנץ ליסט, אולי גדול ה'מציירים בצלילים' בתקופה הרומנטית – 'הפעמונים של ג'נבה'. כאשר אני משווה את הפעמונים של קופרן, ליסט ורוול הם נשמעים לי שונים כל כך זה מזה שאני משתכנעת שחוויית הנוף תלויה בעיקר במה שהמתבונן מביא עמו אל המבט.

היצירות בחלקו השני של הרסיטל אינן מתארות תמונות מוגדרות. הן כולן שייכות לעולם המוסיקה ה'אבסולוטית', ולכן גם קרויות 'סונטה' או 'בלדה' – שמות מוסיקליים מופשטים. במרכז החלק הזה עומדת הסונטה השניה מאת יוסף ברדנשוילי. כאן המלחין אינו מציג תמונות שונות אלא סגנונות שונים, והדרמה נבנית דרך מעבר בין סגנון ומרקם בארוקיים, מנגינות בעלות גוון יהודי, נגינה ברוח ג'אז, שפה מוסיקלית מודרנית, והרמוניות רומנטיות. בחרתי לנגן את הסונטה הזו בין הסונטות של סקרלטי לבין הבלדה של שופן משום שלהרגשתי שתיהן משתקפות בה, וכך היא קושרת ביניהן. הפתיחה שלה דומה מאוד לסונטה של סקרלטי שאנגן לפניה (וגם היא, כמוהן, ברה מינור) ובסיומה היא מגיעה, אחרי מעבר בעולמות סגנוניים שונים ומגוונים, למהלכים הרמוניים רגועים ורומנטיים, המובילים אל עולמו של שופן.

אודות עפרה יצחקי:

הפסנתרנית עפרה יצחקי תוארה בעיתון הארץ כ'אמנית וירטואוזית ומעמיקה' וכ'אמנית ישראלית מהדרגה הרמה ביותר', ונגינתה תוארה ב'ניו יורק מגזין' כ'סנסציונית במלוא מובן המילה'. היא בעלת תואר דוקטור לאמנות המוזיקה מבית הספר הגבוה לאמנויות ג'וליארד בניו יורק וזוכת תחרות המילניום לנגינת מוזיקה עכשווית לפסנתר מטעם קארנגי הול. עם רפרטואר המשתרע מהמוסיקה של באך ובני דורו ועד למלחינים בני זמננו, עפרה יצחקי הופיעה ברסיטלים בלינקולן סנטר בניו יורק, במרכז האמנויות בשיקגו, באולם הקונצרטים הלאומי בטיוואן, במוזיאון תל אביב, בתאטרון ירושלים, בפסטיבל הפסנתר 'רור' בגרמניה, באולם הקאמרי של ה'פילהרמוני' בברלין, במרכז האמנויות בסאול (קוריאה) ועוד. בעונות הקונצרטים האחרונות הופיעה יצחקי כסולנית עם תזמורת ירושלים רשות השידור בנגינת קונצ'רטו 'הקיסר' מאת בטהובן, עם התזמורת הסימפונית של ברלין בנגינת הקונצ'רטו הראשון מאת יוסף טל, עם תזמורת חיפה בנגינת הקונצ'רטו השני של שופן, עם אנסמבל המאה העשרים ואחת בנגינת הקונצ'רטו של ליגטי, ועוד. עפרה יצחקי מקדישה חלק נכבד מעבודתה לביצוע מוזיקה חדשה בכלל, ומוזיקה ישראלית בפרט. היא נגנה ביצועי בכורה של יותר ממאתיים יצירות, ועבדה בשיתוף פעולה עם מלחינים רבים בישראל ובחו"ל. עפרה יצחקי החלה בלימודי הפסנתר בתל אביב אצל ד"ר נעה בלאס והמשיכה בהדרכתו של ד"ר זכריה פלווין עד לסיום לימודי התואר הראשון באקדמיה ע"ש רובין בירושלים. בהמשך זכתה במלגה ע"ש ולדימיר הורוביץ מטעם בית-הספר ג'וליארד בניו יורק, שם המשיכה ללימודי תואר שני ודוקטורט. לאחר סיום לימודיה הוזמנה על ידי הפסנתרן פרופ' פאול באדורה-סקודה להשתלם אצלו בוינה, תוך התמקדות במוזיקה של באך ובקלאסיקה הוינאית. עפרה יצחקי חברה בסגל הבכיר בביה"ס למוזיקה בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל-אביב, מכהנת כשופטת בתחרויות שונות וכמנהלת האמנותית של פסטיבל קול המוסיקה בגליל העליון.

https://

https://

https://