אלכסנדר פבלובסקי – כינור סרגיי ברסלר – כינור אורי קם – ויולה קיריל זלוטניקוב – צ'לו
מוצרט: רביעיית כלי קשת בדו מז'ור, ק. 465, "הדיסוננסים"
שוסטקוביץ': רביעיית כלי קשת מס' 9 במי-במול מז'ור, אופ. 117
ברהמס: רביעיית כלי קשת מס' 1 בדו מינור, אופ. 51 מס' 1
קונצרט נוסף בביצוע הרביעייה הירושלמית עם תכנית זהה יתקיים במוצ"ש, 24.5.25, 21:00.
הרביעייה הירושלמית נהנית קרוב לשלושה עשורים מקריירה בינלאומית משגשת, ונמנית עם צמרת רביעיות כלי הקשת בעולם. היא אורחת קבועה ואהובה על בימות הקונצרטים ובפסטיבלים היוקרתיים ביותר בעול
הרביעייה הירושלמית נהנית קרוב לשלושה עשורים מקריירה בינלאומית משגשת, ונמנית עם צמרת רביעיות כלי הקשת בעולם. היא אורחת קבועה ואהובה על בימות הקונצרטים ובפסטיבלים היוקרתיים ביותר בעולם, בכללם אולם וויגמור בלונדון, פסטיבל זלצבורג, הקונצרטהאוז בווינה, הקונצרטחבאו באמסטרדם, הקונצרטהאוז ואולם בולז בברלין, תיאטרון שאנז אליזה בפריז, האלבפילהרמוני בהמבורג, הקרנגי בניו יורק, אולם סונטורי בטוקיו, מרכז האמנויות של סיאול ועוד ועוד… מאז ייסוד הרביעייה, ב-1993, במסגרת המרכז למוסיקה ירושלים, והופעת הבכורה שלה ב-1996, ארבעת המוסיקאים הישראלים צועדים במסע של צמיחה והבשלה מתמדת. פרותיו של מסע זה הם רפרטואר נרחב ועומק הבעה מדהים, המוביל את מסורת רביעיות כלי הקשת באופן ייחודי. ליבת ההרכב טמונה במצלול חם, שופע ואנושי, ובאיזון שוויוני בין ארבעת הקולות. מאז 2005 הקליטה הרביעייה 16 אלבומים לחברת הרמוניה מונדי, אשר זכו בפרסים רבים, בהם פרס Diapason d'Or ופרס מגזין המוסיקה של ה-BBC.
בתכנית הקונצרט – שלוש יצירות מופת בשלות לרביעיית כלי קשת, ממיטב יצירתם הקאמרית של שלושה מהמאסטרים הגדולים, בני שלוש תקופות שונות.
רביעיית "הדיסוננסים" של מוצרט, האחרונה משש הרביעיות המופתיות שהקדיש מוצרט להיידן בשנת 1785, זכתה לכינויה במאה ה-19, הודות להפתעות ההרמוניות האקספרסיביות שטמונות בחובה, ובייחוד הודות למבוא האיטי הדרמטי בו הקצין מוצרט עוד יותר את המסרים המורכבים המאפיינים גם את הרביעיות האחרות בסדרה, בריבוי דיסוננסים חריג לתקופה
מחזור 15 רביעיות כלי הקשת של שוסטקוביץ' נחשב, לצד זה של בטהובן, כאחד ממחזורי רביעיות כלי הקשת הגדולים והחשובים ביותר בתולדות המוסיקה בכלל, וכאחד ממחזורי היצירות המשמעותיים ביותר שנוצרו במאה ה-20. שוסטקוביץ' מביא בהן לידי ביטוי את שפתו האקספרסיבית, הישירה והבלתי אמצעית. שפה שהיא מצד אחד מודרנית ובת זמנה בבירור, בעוצמתה ובחריפותה הנוקבת המשקפת את ההקשר ההיסטורי להתגבשותה בברה"מ הסובייטית, אך מצד שני נגישה, מיידית ומעוגנת במובהק במסורת הטונאלית ובקונבנציות הצורניות והמרקמיות של הז'אנר. הרביעייה התשיעית, שעל כתיבתה שקד שוסטקוביץ' בין 1961 ל-1964, היא אחת הרביעיות המבוצעות ביותר מתוך המחזור. היא כתובה בחמישה פרקים המנוגנים ברצף אחד ועוברים לסירוגין בין המבעים השונים הטיפוסיים לסגנונו של המלחין: התנודדות ריתמית נינוחה באופי עממי בפרק הפותח, אינטרוספקטיביות עמוקה ומדיטטיבית כמעט המופרת על ידי קריאות זעקה בפרקים איטיים ואנרגיה תזזיתית עצמתית, חריפה ומתפרצת בפרקים המהירים.
רביעיית כלי קשת הראשונה של ברהמס ראתה אור רק ב-1873, כשהמלחין היה כבר בן 40, אחרי שכבר חיבר יותר מתריסר רביעיות שהוא עצמו פסל והשמיד נוכח הביקורת העצמית החריפה שלו ויראת הכבוד שרחש לעליונותו המוחלטת של בטהובן בתחום זה. ואכן, הרביעייה הראשונה שלו, כמו הסימפוניה הראשונה – שנכתבו שתיהן בדו מינור – היא מחווה לגיבורו הגדול, בטהובן. המבנה הלוגי, האופי הדרמטי והסוער וההשקעה העזה בפרקים הראשון והאחרון הם בטהובניים ברוחם, והפרק האיטי – רומנסה נוסטלגית ונוגה – כולל ציטוט קצר של הקווטינה מהרביעייה אופ. 130 של בטהובן. מכל מקום השפעותיו של בטהובן מתמזגות כאן בחותמו האישי הרומנטי המובהק של ברהמס, בשפתו ההרמונית המשוכללת ובמרקמיו המורכבים.
תשוקה, דיוק, חום והתמזגות של זהב: אלה סימני ההיכר של רביעיית כלי הקשת הישראלית הזאת" (The Times)
"נגינתם ניחנה בכל מה שניתן לבקש" (BBC Music Magazine)
"הרביעיות ששמענו… הגיעו כולן לרמות עוצרות נשימה של אנושיות, הודות לאינטראקציה השירתית של הירושלמים, המקבילה הקאמרית, ללא אח ורע, לפילהרמונית של ברלין" (The Arts Desk)
נגן וידאו
נגן וידאו
נגן וידאו
מוזמנים להאזין
קונצרט זה הוא חלק מעונת הקונצרטים 2024-25 של המרכז למוסיקה קאמרית
פרטוש אדאג'ו מתוך רביעיית כלי קשת מס' 2, "תהילים"*
ברהמס חמישיית פסנתר בפה מינור, אופ. 34
* יצירתו של עדן פרטוש מבוצעת לכבוד שנת ה-80 לייסוד הקונסרבטוריון – פרטוש היה מורה לוויולה, לכינור ולקומפוזיציה בקונסרבטוריון מאז היווסדו, וכיהן כמנהל הקונסרברטוריון בין השנים 1951-1966.
קונצרט מקדים בביצוע הרכב קאמרי מתלמידי הקונסרבטוריון יערך בשעה 20:15, באולם רן ברון.
עונה שנייה לסדרת קונצרטי הבארוק
מנהלת אמנותית – דרורה ברוק
לילה בונציה, שחר ברומא – לידתה של הסונטה בחמישה צבעים חלילית, קורנט, סאקבט, צ'לו וקונטינואו פורשים את המהפכה הצלילית והצורנית של המחצית הראשונה של המאה ה‑17 – מן ה‑stile nuovo וה‑seconda pratica של מונטוורדי אל הסונטות והקנצונות של קסטלו, מריני ופונטנה ובני תקופתם. דיאלוגים של הד ומענה, מתח‑רגיעה, קישוטים אקספרסיביים ו"קונצ'רטו" מוקדם שבו כל קול מקבל רגע משלו עד שנטמע בצבעים חדשים.
ֿתזמורת הג׳אז הישראלית חוזרת לעונה נוספת – סוחפת, מרתקת ומגוונת, במהלכה תארח את טובי מוזיקאי הג׳אז הישראלים. בהשתתפות סטודנטים מצטיינים מהתכנית ללימודי ג׳אז בשיתוף הניו-סקול בניו-יורק.
אורחת: ענת כהן – קלרינט
ענת כהן, נגנית הקלרינט המובילה בעולם הג׳אז הבינלאומי. ענת מביאה לבמה שילוב סוחף של וירטואוזיות, שמחת חיים, נוכחות בימתית כובשת שמשלבת מוזיקה ברזילאית וצלילים מהעולם.
תזמורת הג'אז הישראלית, בניהולם האומנותי של רון אלמוג ויאיר סלוצקי, היא בית המרכז לתוכו כבר יותר מ 20 שנים את טובי המוסיקאים בישראל לסביבה יצירתית ופורייה של מלחינים, מעבדים ונגנים סולנים. הופעותיה של התזמורת הן מפגן מוסיקלי וירטואוזי, מרגש ומהפנט שלא משאיר רגע אחד משעמם כש-12 הסולנים של התזמורת מציגים את יכולותיהם.
ֿתזמורת הג׳אז הישראלית חוזרת לעונה נוספת – סוחפת, מרתקת ומגוונת, במהלכה תארח את טובי מוזיקאי הג׳אז הישראלים. בהשתתפות סטודנטים מצטיינים מהתכנית ללימודי ג׳אז בשיתוף הניו-סקול בניו-יורק.
אורח: עמית פרידמן – סקסופון
עמית פרידמן, מהסקסופוניסטים המובילים בג’אז הישראלי, חוזר לשתף פעולה עם תזמורת הג׳אז הישראלית שהיה בין מייסדיה במופע אנרגטי ומלא נשמה עם כמה מהקטעים היפים שכתב לתזמורת.
תזמורת הג'אז הישראלית, בניהולם האומנותי של רון אלמוג ויאיר סלוצקי, היא בית המרכז לתוכו כבר יותר מ 20 שנים את טובי המוסיקאים בישראל לסביבה יצירתית ופורייה של מלחינים, מעבדים ונגנים סולנים. הופעותיה של התזמורת הן מפגן מוסיקלי וירטואוזי, מרגש ומהפנט שלא משאיר רגע אחד משעמם כש-12 הסולנים של התזמורת מציגים את יכולותיהם.
דבוז'ק שלישיית פסנתר מס' 4 במי מינור, אופ. 90, "דומקי"
ברהמס רביעיית פסנתר מס' 1 בסול מינור, אופ. 25
* יצירתו של עדן פרטוש מבוצעת לכבוד שנת ה-80 לייסוד הקונסרבטוריון – פרטוש היה מורה לוויולה, לכינור ולקומפוזיציה בקונסרבטוריון מאז היווסדו, וכיהן כמנהל הקונסרברטוריון בין השנים 1951-1966.
