רביעיית אריאל עם הפסנתרן דניאל גורטלר

הסדרה הקאמרית

מסיבות אישיות, חברת הרביעייה, הכנרת אלכסנדרה קזובסקי, לא תוכל להגיע לארץ להשתתף בקונצרט זה.
את מקומה יתפוס, ככנר שני מחליף, גלעד הילדסהיים.

גרשון גרצ'יקוב כינור
גלעד הילדסיים כינור
יאן גרונינג ויולה
עמית אבן-טוב צ'לו
דניאל גורטלר פסנתר

היידן רביעיית כלי קשת בפה מינור, אופ. 20 מס' 5
מנדלסון רביעיית כלי קשת מס' 6 בפה מינור, אופ. 80
צבי אבני קטע מתוך "דפי יומן", לפסנתר סולו*
איימי ביץ' חמישיית פסנתר בפה-דיאז מינור, אופ. 67

* יצירתו של צבי אבני מבוצעת לכבוד שנת ה-80 לייסוד הקונסרבטוריון – אבני נמנה עם תלמידי הקומפוזיציה והתיאוריה במוסד בשנות ה-50 של המאה ה-20.

קונצרט מקדים בביצוע עמרי שני, תלמידת צ'לו בקונסרבטוריון בכיתתה של ליה חן-פרלוב, יערך בשעה 20:15, באולם רן ברון.

רביעיית אריאל חוזרת למרכז למוסיקה קאמרית ומארחת את הפסנתרן דניאל גורטלר. רביעיית אריאל נוסדה בישראל בשנת 2000, כשחבריה עוד למדו בחטיבת הביניים בבית הספר שליד האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. זוכת פרס רביעיית קליבלנד היוקרתי, שמוענק על ידי אגודת Chamber Music America, כהכרה בהישג אמנותי משמעותי וכתמיכה בקריירה. הרביעייה מכהנת כרביעיית הבית בקולג' למוסיקה של אוניברסיטת סינסינטי, שם מנהלים חבריה את תכנית המוסיקה הקאמרית ומקיימים סדרת קונצרטים, נוסף על סיורי קונצרטים ברחבי ארה"ב ומעבר לים. הרביעייה הופיעה, בין היתר, באולם קרנגי ובסדרת קונצרטים במרכז לינקולן בניו-יורק. הקדישה חלק ניכר ממרצה לרביעיות של בטהובן, וביצעה את מכלול הרביעיות שש פעמים בארה"ב ובאירופה. לאחרונה החלה הרביעייה בפרויקט הקלטת מכלול הרביעיות של בטהובן לחברת Orchid Classics. הרביעייה משתפת פעולה בקביעות עם המוסיקאים וההרכבים הבולטים של ימינו, בהם, הפסנתרנים דניל טריפונוב, אוריון וייס וינון ברנתן, הצ'לן פול כץ, רביעיית פסיפיקה, הרביעייה האמריקאית והרביעייה הירושלמית. הרביעייה ערכה סיור קונצרטים עם הצ'לנית אליסה ויילרשטיין, והופיעה תדירות עם הפסנתרנים ג'רמי דנק ומנחם פרסלר. בנוסף, כיהנה רביעיית אריאל כרביעיית הבית של Steans Music Institute בפסטיבל ראוויניה, של פסטיבל Yellow Barn, של פסטיבל קראמור ושל תכנית פרלמן. רביעיית אריאל השלימה תואר ראשון ותואר מתקדם בקונסרבטוריון ניו-אינגלנד, בוסטון, שם הייתה הרכב הבית של התכנית להכשרת רביעיות כלי קשת מקצועיות. עם מוריה נמנים כמה מענקי רביעיות כלי הקשת, בהם וולטר לווין ופול כץ. נוסף על פרס רביעיית קליבלנד זכתה בפרסים בינלאומיים רבים: פרס ראשון בתחרות "פרנץ שוברט והמוסיקה המודרנית" בגראץ, אוסטריה (2003), הפרס הגדול בתחרות פישהוף למוסיקה קאמרית (2006) ופרס שלישי בתחרות באנף (2007).

הפסנתרן דניאל גורטלר הופיע כסולן עם תזמורות חשובות, בהן הפילהרמונית של לונדון, הסימפונית של רדיו ברלין, הסימפונית של רדיו בוואריה, הפילהרמונית של צפון מערב גרמניה, תזמורת רדיו שוויץ המערבית, תזמורת בוכום, תזמורת העולם החדש, הסימפונית של אטלנטה, הסימפונית של יוסטון הסימפונית של סן פרנסיסקו והסימפונית של סן חוזה, ועם תזמורות באמריקה הלטינית ובדרום אפריקה. בישראל הופיע עם כל התזמורות, לרבות הפילהרמונית הישראלית. ניגן תחת שרביטם של מנצחים רבים, בהם, זובין מהטה, כריסטוף אשנבך, מייקל טילסון תומס, יואל לוי, ולרי גרגייב, מנדי רודן, סטיבן סלואן, יורי אהרונוביץ', יואב תלמי, פרנץ ולזר-מסט, מנפרד הנק, לאוניד גרין, יוסטוס פרנץ, דן אטינגר, דורון סלומון, אילן וולקוב, נעם שריף, אבנר בירון, ניר קברטי, דניאל כהן, דניאל בויקו וגיל שוחט. הופיע בפסטיבל הקיץ של יוסטון, בפסטיבל לוצרן, בפסטיבל ישראל, בפסטיבל מונפלייה ובפסטיבל שלזוויג-הולשטיין. מופיע בקונצרטים של מוסיקה קאמרית וברסיטלים בכל רחבי העולם. מנגן בקביעות עם אמנים ידועים בהם הכנרים ניקולאי זניידר, דיוויד גארט, גיורא שמיט, איתמר זורמן, סרגיי אוסטרובסקי ואסי מתתיאס, הצ'לנים סטיבן איסרליס, רז כהן וצבי פלסר, הזמרים בו סקווס, סילביה שוורץ, שרון רוסטורף-זמיר, דניאל יוהנסן, סיוון רותם ויעל לויטה ורביעיות ידועות, בהן רביעיית שנחאי, רביעיית יופיטר ורביעיית קאטאליסט. הופיע במוזיאון המטרופוליטן, במרכז לינקולן ובאולם 92Y בניו יורק, בתיאטרון מוגאדור בפאריס, באולם ויגמור בלונדון, בסיורי קונצרטים בקוריאה, בתורכיה וביפן ועוד. אלבומו עם הזמרת שרון רוסטורף-זמיר היה מועמד לפרס אמי בארה"ב. בשנת ה-200 להולדתו של שומאן, ראה אור האלבום הכפול שהקליט מיצירותיו לפסנתר סולו. כמו כן, הקליט את מכלול השירים ללא מילים של מנדלסון. אלבומו האחרון, "קטעים ליריים" מאת גריג, זכה לשבחי הביקורת הבינלאומית. זכה בפרסים ראשונים בתחרות וינה דל מאר בצ'ילה ובתחרות ברמן, בפרס שני בתחרות מינכן ובפרס שלישי בתחרות ז'נווה כשהיה בן 19, וכן בפרסי באכאוור וקלרמונט ובמלגות קרן התרבות אמריקה-ישראל. הוא לימד בבית-הספר למוסיקה על שם בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל-אביב ובבית הספר למוסיקה באוניברסיטת ניו יורק. רבים מתלמידיו זוכים בפרסים רבים בישראל ובחו"ל ובהכרה בינלאומית רחבה. למד אצל נעמי הכהן, ולאחר מכן סיים את האקדמיה למוסיקה בתל אביב ואת בית הספר הגבוה למוסיקה בהנובר. בשני בתי הספר למד אצל אריה ורדי. עוד למד בהדרכתו של כריסטוף אשנבך.

רביעיית כלי הקשת בפה מינור, אופ. 20, מס' 5, מאת יוזף היידן (שחוברה בשנת 1772) בולטת כאחת היצירות האפלות, העוצמתיות והדרמטיות ביותר מבחינה רגשית מתקופת "הסער והפרץ" שלו. כחלק מרביעיות "השמש" המפורסמות, יצירה זו נודעת בחריגתה מהמוסכמות הקלאסיות המוקדמות, הודות להשוואת מעמדם של ארבעת הכלים כשותפים שווים. היא נפתחת בפרק קודר ומלא הבעה, ממשיכה בפרק מינואט מלנכולי וכוללת פרק אדאג'יו אופראי יפהפה. אולם, מרכז היצירה האמיתי הוא הסיום המבריק: פוגה כפולה מורכבת ואנרגטית, המבוססת על נושא בארוק מסורתי, המציגה את שליטתו של היידן בקונטרפונקט ומביאה את הרביעייה לסיום עוצר נשימה ומלא להט.

רביעיית כלי הקשת מס' 6 בפה מינור, אופ. 80, מאת פליקס מנדלסון (שנכתבה בספטמבר 1847) היא יצירת מופת נוקבת ומלאה כאב, אותה כתב מנדלסון כתגובה ישירה ומוכת צער למותה הפתאומי של אחותו האהובה, פאני. יצירה זו, שהושלמה חודשיים בלבד לפני מותו של מנדלסון עצמו, סוטה באופן קיצוני מסגנונו האופייני, האלגנטי והמלוטש, ופונה, תחת זאת, לפרץ לא אופייני של זעם, ייאוש ועוצמה ריתמית חריפה. היצירה לוכדת את המאזין מיד בפרק הראשון, מהיר מאוד וקדחתני, ממשיכה לנוע קדימה באנרגטיות בסקרצו סינקופי חריף ומטריד, ומציעה אלגיה קצרה ויפהפייה עד כאב בפרק האדאג'יו האיטי. לשיאה מגיעה היצירה בפרק סיום כאוטי ועוצר נשימה, השואב את המאזין בספירלה פסיכולוגית. כמכלול, רביעייה זו היא מעין זעקת ייסורים מוזיקלית עמוקה, טרגית ואישית. אחת ההצהרות החזקות והישירות ביותר בכל רפרטואר המוזיקה הקאמרית.

חמישיית הפסנתר בפה-דיאז מינור, אופ. 67, מאת המלחינה האמריקאית, איימי ביץ', הושלמה בשנת 1907, והיא יצירת מופת מרשימה של מוזיקה קאמרית בסגנון רומנטי מאוחר, שופעת ליריות דשנה, עוצמה דרמטית וברק טכני. בהשפעת חמישיית הפסנתר של יוהנס ברהמס, ביץ' השתמשה בנושא כובש מתוך הקונצ'רטו לכינור של בן דורה, יוזף יואכים, חברו הקרוב של יוהנס ברהמס, והפכה אותו לעמוד השדרה הרגשי של יצירתה. החמישייה נפתחת במבוא איטי ומאיים שמוביל לפרק ראשון סוחף וסוער. הפרק השני, אדג'יו אספרסיבו יפהפה במיוחד, מדגיש את כישרונה של ביץ' לקווים מלודיים ארוכים ומתפתחים הנשזרים באופן מעודן בין הפסנתר לכלי הקשת. יצירה זו, המסתיימת בפרק פינאלה אנרגטי ומלהיב שעובר מחרדה אפלה לתחושת נצחון קורנת בסולם מז'ורי, ביססה את המוניטין של ביץ' כמלחינה אישה המובילה באמריקה, ועד היום יש לה מקום מרכזי ברפרטואר הקאמרי של התקופה הפוסט-רומנטית.

"A blazing, larger-than-life performance that seemed to celebrate the triumph of the human spirit, even from the depths of chaos.” (The Washington Post)

"High-energy music making presented with impeccable clarity and impressive virtuosity… the purpose and confidence of quartets who know that they know what they are doing… hallmarks of the best quartet… a performance of tremendous excitement… a performance of striking brilliance, the virtuosity of the players evident at every turn… a concert of this quality and refinement is a testament to their maturity as an ensemble and their stature in the crowded world of professional string quartets" (Calgary Herald)

"A consummate ensemble gifted with utter musicality and remarkable interpretive power" (American Record Guide)

"An unforgettable musical journey… exceptional ensemble playing… technical prowess… precision and flair… The dialogues among the instruments proved engaging… Their collective sensitivity and expressiveness left a lasting impression… The melancholic melodies alternated with moments of fiery brilliance, leaving us spellbound until the final note… the quartet embraced the emotional breadth of the music, leaving the audience profoundly moved… vivacity and elegance… agility and unified rhythm and delightful precision… the Ariel Quartet navigated the ever-shifting moods with brilliance and finesse before the crowd erupted with gratitude. … The Ariel Quartet’s harmonious unity and passionate dedication to its craft left an indelible mark" (The Boston Musical Intelligencer)

"A High Energy Concert… The Ariel Quartet performed with a commanding intensity and highly integrated ensemble effort… consummate musicality in their interpretation and impressive virtuosity… all of which again showed the Ariel Quartet playing as one organic entity, which earned them a standing ovation from the appreciative audience." (Hardwick gazette)

"A gripping and often very subtle reading, setting ear-melting tenderness against seething passion with a deft and precise touch." (The Washington Post)