דבוז'ק רביעיית פסנתר מס' 2 במי-במול מז'ור, אופ. 87
* יצירתו של סטוצ'בסקי מבוצעת לכבוד שנת ה-80 לייסוד הקונסרבטוריון – סטוצ'בסקי נמנה עם סגל ההוראה בקונסרבטוריון כמורה לצ'לו החל משנת 1950
קונצרט מקדים בביצוע רננה לוין, תלמידת צ'לו בקונסרבטוריון בכיתתו של הלל צרי, יערך בשעה 19:15, באולם רן ברון.
ארבעה מהמוסיקאים הישראלים הבולטים כיום בעולם בתחום המוסיקה הקאמרית נפגשים על בימת המרכז למוסיקה קאמרית לתכנית שופעת הבעה, רגש ונשמה, בסימן מוסיקה סלאבית.
יהויכין סטוצ'בסקי (1891-1982),
ארבעה מהמוסיקאים הישראלים הבולטים כיום בעולם בתחום המוסיקה הקאמרית נפגשים על בימת המרכז למוסיקה קאמרית לתכנית שופעת הבעה, רגש ונשמה, בסימן מוסיקה סלאבית.
יהויכין סטוצ'בסקי (1891-1982), נולד ברומני, בדרום מערב האימפריה הרוסית (כיום אוקראינה), דור רביעי למשפחת כליזמרים. בילדותו החל לנגן בכינור אך עבר לצ'לו, שהיה לכלי המזוהה עמו. הוא למד ופעל בגרמניה, בשווייץ ובאוסטריה, ונודע כצ'לן וירטואוז הן כסולן והן במוסיקה קאמרית, לצד פעילותו כמלחין. בשנת 1938, זמן קצר לפני הסיפוח הנאצי, עלה לארץ ישראל. הוא כתב ספרי הדרכה לטכניקה חדשה, שפיתח לנגינה בצ'לו וחיבר יצירות להרכבים כליים שונים, לתזמורת ולקול. יצירותיו הראשונות הושפעו ממוזיקה יהודית עממית של יהדות מזרח-אירופה, אותה חקר, ואילו אחרי עלייתו לארץ הושפע מן הפולקלור התימני והספרדי. בסך הכל חיבר סטוצ'בסקי כמאה יצירות גדולות וקטנות, כמאה שירים ועיבודים ליצירות של מלחינים אחרים ולשירי עם, ואף ערך עיבודים לצ'לו. בארץ היה אף מעורב בחינוך, ובשנות ה- 50 לימד צ'לו בקונסרבטוריון הישראלי בתל אביב. "תפילה" היא הפרק השלישי מתוך הסוויטה הישראלית שכתב סטוצ'בסקי לצ'לו ולפסנתר ב-1946. הסוויטה, בת ארבעת הפרקים, מעוררת תחושה של רוחניות ומסורת יהודית. הפרק "תפילה" מתאפיין במנגינה אקספרסיבית, המשקפת מצב רוח אישי ורפלקטיבי עמוק.
ארנסקי מייצג את דור הביניים במוסיקה הרוסית, בין דורם של צ'ייקובסקי ורימסקי-קורסקוב, לבין המלחינים הרוסים של תחילת המאה ה-20 – רחמנינוב, סקריאבין וסטרווינסקי. סגנונו של ארנסקי רומנטי במובהק, ואף כי לא חידש הרבה, כתיבתו מיומנת ביותר ומצטיינת בשטף מלודי, בעושר הרמוני ובהמצאות ריתמיות. ארנסקי לא הרבה לכתוב מוסיקה קאמרית, והשלישייה ברה מינור היא הידועה ביותר מבין יצירותיו בז'אנר. היא מושפעת בבירור מן השלישייה המהוללת באותו הסולם של מנדלסון, אך אופיה הסלאבי ניכר בסגנון המלודי השופע. הפרק הראשון פותח במנגינה רחבת מעוף. קטע ביניים סוער יותר מוביל לנושא השני הלירי, ונושא סיום נמרץ חותם את התצוגה. חטיבת הפיתוח בנויה כעליית מתח הדרגתית, אך לאחר חזרת הנושאים, מסתיים הפרק במפתיע באיטיות רבה בצלילי המוטיב הפותח. פרק הסקרצו כתוב בחן ובקלילות מנדלסוניים עם מוטיב ריתמי מנתר, צלילים אווריריים וסולמות מהירים. חטיבת הטריו שבמרכז הפרק מציגה ניגוד עם מנגינה ארוכת נשימה. השלישייה נכתבה בשנת 1894 לזכרו של ידידו של ארנסקי, הצ'לן דוידוב, הקדשה שניכרת במיוחדת באלגיה הסלאבית שבפרקה השלישי של היצירה. הפרק האחרון נמרץ, כבד ראש בפתיחה וקולח יותר בהמשכו, עם ארפג'י ועיטורים מבריקים. לקראת סוף הפרק שב ועולה, כתזכורת, נושא האלגיה מן הפרק הקודם, לפני שהיצירה מסתיימת בתנופה רבה.
הדיאלוגים הפסטורליים של לוטוסלבסקי, מחשובי המלחינים הפולנים במאה ה-20, חוברו במקור לפסנתר סולו בשנת 1952 ועובדו בידי המלחין לוויולה ולצ'לו בשנת 1962. הם מבוססים על לחנים עממיים מאזור קורפיה שבפולין, ובדומה ליצירות מוקדמות אחרות של לוטוסלבסקי הפונות למוזיקה עממית נכתבו גם הם מטעמי פרנסה. למרות זאת, ואף שהמלחין הגדיר את השימוש שעשה בחומרים עממיים כ'אפיזודה חולפת', יצירה זו מעידה על חדשנות הרמונית וריתמית שהובילה לאחת מיצירותיו החשובות, הקונצ'רטו לתזמורת (1950-4). בפולין הקומוניסטית שאחרי מלחמת העולם השנייה הואשמה הסימפוניה הראשונה של לוטוסלבסקי. לכן, הפנייה שלו לחומרים עממיים בשנות ה-50 נראתה בעיני השלטונות כשינוי לטובה, והם עשו בה שימוש לצרכי תעמולה. אולם, בחינה מדוקדקת של יצירותיו ה"עממיות" של לוטוסלבסקי, ובייחוד של ה"בוקולוקי", מגלה כי לא מדובר בעיבודים פשטניים לשירי עם. זוהי מוזיקה חדשה, במסגרתה שולבו החומרים העממיים עם חומרים חדשים ללא כוונה סוציאליסטית או לאומית, אם כי במבט לאחור היא תרמה בוודאי להתקבלות של לוטוסלבסקי בידי הממסד ולמעמדו הרם בפולין. חמשת הקטעים הקצרים מגוונים מבחינת טמפו, אופי ומבנה הרמוני. רובם בנויים בצורת א-ב-א ומסתיימים על צליל זהה בשני הכלים, או על אקורד המתפצל כך שתחושת הסיום הטונלית מתחלפת במודליות עממית. נוסף על כך, בולטים הדגש על תנועות כרומטיות והשימוש בסולמות סינתטיים, כלומר סולמות בהם הוכנסו שינויים במרווחים ספציפיים ביחס לסולמות המז'ור והמינור המקובלים. כל הקטעים נתונים במסגרת משקל מדודה, אך המשקלים מתחלפים גם בתוך הקטעים עצמם. במקרים רבים, נעים שני הקולות במקביל אך תוך דגשים ריתמיים שונים. אף שה"בוקולוקי" אינם מודרניים במובן האוונגרדי, הם דוגמה מוקדמת לשפתו הייחודית של לוטוסלבסקי. בזכות הגרסה לדואו וויולה וצ'לו הם גם מציעים תרומה משמעותית לרפרטואר המצומצם של יצירות להרכב ייחודי זה.
את רביעיית הפסנתר במי-במול מז'ור כתב דבוז'ק בשנת 1889, כשהיה בשיאו וכבר נהנה ממעמד של ידוען בינלאומי. לאחר שנים רבות של מאבק, המוסיקה שלו, עם מיזוג האלמנטים הצ'כיים העממיים האופייני לה, בוצעה בכל רחבי אירופה, והרכבים התחרו על ביצועי הבכורה ליצירותיו. רביעיית הפסנתר במי-במול מז'ור היתה מימוש מאוחר של מחויבות ישנה. המו"ל הברלינאי זימרוק, אשר עשה הון מהקובץ הראשון של המחולות הסלבוניים של דבוז'ק, הזמין ממנו רביעיית פסנתר חדשה כבר ב-1885, ככל הנראה בעקבות ההצלחה של היצירה הראשונה שכתב דבוז'ק לאותו הרכב, רביעיית הפסנתר ברה מז'ור, אופ. 23, משנת 1875, ובעקבות הצלחת רביעיות הפסנתר של ברהמס שראו גם הן אור בהוצאתו. אולם, דבוז'ק התפנה לכתיבת הרביעייה רק ארבע שנים מאוחר יותר, שנתיים אחרי שהשלים דווקא את כתיבת חמישיית הפסנתר, אופ. 81. רביעיית הפסנתר במי-במול מז'ור, היא יצירה מורכבת ובשלה, הכתובה במבנה מהודק ובתזמור מקורי ורב המצאה. ניכרת בה כתיבה בטוחה ומקורית לפסנתר, המפגינה שימוש רב דמיון באפשרויות המצלוליות השונות של הכלי. מאפיין ספציפי הבולט בכתיבה לכלי הקשת הוא החשיבות הניתנת לכלי שדבוז'ק עצמו העדיף, הוויולה, בייחוד בנושאים השניים הנרגשים של הפרקים הראשון והשלישי. מההצהרה התקיפה הפותחת בכלי הקשת ועד הצלילים הצוהלים החותמים, יצירת מופת קאמרית זו שופעת שמחה, התרגשות, עומק הבעה ואופי ייחודי הטיפוסיים לדבוז'ק, במיזוג כובש בין שליטה בז'אנרים ובטכניקות הקלאסיים, לבין האלמנטים הסאלביים העממיים הנשזרים בעידון במקצבים ובמלודיות.
נגן וידאו
נגן וידאו
נגן וידאו
מוזמנים להאזין
קונצרט זה הוא חלק מעונת הקונצרטים 2025-26 של המרכז למוסיקה קאמרית
ערב של קסם ושיאים – קונצרט הגאלה של פסטיבל 2025 TARF
התכוננו לערב בלתי נשכח של וירטואוזיות, חדשנות ורגש, בקונצרט הגאלה המרהיב שיחתום את הפסטיבל הבינלאומי TARF 2025
על הבמה יעלו מיטב הסולנים הצעירים וההרכבים המצטיינים שהתחרו בפסטיבל, בליווי תזמורת הבארוק ירושלים שתלווה את המתחרים הבולטים בביצוע קונצ'רטי בארוקיים סוחפים. גולת הכותרת של הערב : בכורה עולמית ליצירה מרגשת שהולחנה במיוחד לפסטיבל על ידי המלחין הגרמני זורן זיג, כמחווה למורשתו של המוזיקאי האגדי פואה גרינשפון, ומבוססת על שירו מעורר ההשראה 'אין מכשול'. יצירה זו תבוצע על ידי שילוב נדיר של מתחרים מצטיינים וחברי צוות השופטים הבינלאומי. אל תחמיצו את ההזדמנות לחוות פסגת כישרונות, רגעים מוזיקליים מרגשים והפתעות נוספות בקונצרט חד פעמי שישאיר אתכם פעורי פה. הבטיחו את מקומכם עכשיו לחגיגה מוזיקלית עוצרת נשימה.
מחירי כרטיסים: הקהל הרחב – 95 ₪
גמלאים- 75 ₪
משתתפים בתחרות – ללא תשלום
Prepare for an unforgettable evening of virtuosity, innovation, and emotion at the magnificent Gala Concert that will conclude the TARF 2025 International Festival! The stage will host the best young soloists and outstanding ensembles who competed in the festival, accompanied by the Jerusalem Baroque Orchestra, which will support the prominent competitors in performing captivating baroque concertos. The highlight of the evening: a world premiere of an exciting piece specially composed for the festival by German composer Zorn Zig, as a tribute to the legacy of the legendary musician Foa Greenspoon, and based on his inspiring song 'Ein Machshol' (No Obstacle). This piece will be performed by a rare combination of outstanding competitors and members of the international judging panel. Don't miss the opportunity to experience the pinnacle of talents, exciting musical moments, and additional surprises at this unique concert that will leave you speechless. Secure your spot now for a breathtaking musical celebration.
Ticket Prices: General Public – 95 NIS
Amateur Musicians, Discount Holders, Greenspon Family Members – 75 NIS
Competitors – Free of charge
שוברט שלישיית פסנתר מס' 2 במי-במול מז'ור, אופ. 100
* יצירתו של בוסקוביץ' מבוצעת לכבוד שנת ה-80 לייסוד הקונסרבטוריון – בוסקוביץ' נמנה עם סגל ההוראה בקונסרבטוריון כמורה לקומפוזיציה ולתיאוריה בין 1945 ל-1958.
קונצרט מקדים בביצוע שי ניר ותום פיש, תלמידי פסנתר בקונסרבטוריון בכיתתה של יפעת זיידל, יערך בשעה 10:45, באולם רן ברון.
עונה שנייה לסדרת קונצרטי הבארוק
מנהלת אמנותית – דרורה ברוק
בשיתוף תזמורת הבארוק ירושלים
הכנרת האוסטרית סוזנה שולץ מצטרפת לעמיתיה הישראלים למסע אל מלאכת הקישוט בבארוק: סונטות של קורלי, ברזנטי וטלמן בגרסאות עם דימינוציות וקישוטים מקוריים מהמאה ה-18, לצד רגעים של קישוט חי שנולד בו ברגע. ערב שמחבר דיוק טקסטואלי עם חירות יצירתית, ומאיר גבולות בין הכתוב למאולתר שמיטשטשים כשהדמיון ההיסטורי מתעורר.
דרורה ברוק – חליליות בארוק
סוזנה שולץ (אוסטריה) – כינור בארוק
דוד שמר – צ'מבלו
מינוי לכל הקונצרטים בסדרה: 390 ₪
לפרטים על הסדרה ולרכישת מינוי לחצו כאן
ֿתזמורת הג׳אז הישראלית חוזרת לעונה נוספת – סוחפת, מרתקת ומגוונת, במהלכה תארח את טובי מוזיקאי הג׳אז הישראלים. בהשתתפות סטודנטים מצטיינים מהתכנית ללימודי ג׳אז בשיתוף הניו-סקול בניו-יורק.
אורח: אלי מגן – קונטרבס ושירה
אלי מגן, מחלוצי נגני הקונטרבס בישראל וזמר מרגש בעל קול חם ונוגע. אלי ינגן וגם ישיר עם התזמורת כמה משיריו האייקונים.
תזמורת הג'אז הישראלית, בניהולם האומנותי של רון אלמוג ויאיר סלוצקי, היא בית המרכז לתוכו כבר יותר מ 20 שנים את טובי המוסיקאים בישראל לסביבה יצירתית ופורייה של מלחינים, מעבדים ונגנים סולנים. הופעותיה של התזמורת הן מפגן מוסיקלי וירטואוזי, מרגש ומהפנט שלא משאיר רגע אחד משעמם כש-12 הסולנים של התזמורת מציגים את יכולותיהם.
ֿתזמורת הג׳אז הישראלית חוזרת לעונה נוספת – סוחפת, מרתקת ומגוונת, במהלכה תארח את טובי מוזיקאי הג׳אז הישראלים. בהשתתפות סטודנטים מצטיינים מהתכנית ללימודי ג׳אז בשיתוף הניו-סקול בניו-יורק.
אורח: עמית פרידמן – סקסופון
עמית פרידמן, מהסקסופוניסטים המובילים בג’אז הישראלי, חוזר לשתף פעולה עם תזמורת הג׳אז הישראלית שהיה בין מייסדיה במופע אנרגטי ומלא נשמה עם כמה מהקטעים היפים שכתב לתזמורת.
תזמורת הג'אז הישראלית, בניהולם האומנותי של רון אלמוג ויאיר סלוצקי, היא בית המרכז לתוכו כבר יותר מ 20 שנים את טובי המוסיקאים בישראל לסביבה יצירתית ופורייה של מלחינים, מעבדים ונגנים סולנים. הופעותיה של התזמורת הן מפגן מוסיקלי וירטואוזי, מרגש ומהפנט שלא משאיר רגע אחד משעמם כש-12 הסולנים של התזמורת מציגים את יכולותיהם.
עונה שנייה לסדרת קונצרטי הבארוק
מנהלת אמנותית – דרורה ברוק
ערב אנגלי ברסטורציה: מוסיקה קולית וכלית של הנרי פרסל וג׳ון בלואו, המורה והתלמיד. בין אודה חגיגית לשיר חדר אינטימי ו‑ground מהפנט. אריות מלאות הבעה, דואטים שנרקמים על קווי באס אוסטינטו, שירים וריקודים שנושמים את ניחוח לונדון של סוף המאה ה‑17: תערובת של מלודיה מוּכּרת, הרמוניה נועזת וקישוטים חיים.
עונה שנייה לסדרת קונצרטי הבארוק
מנהלת אמנותית – דרורה ברוק
לילה בונציה, שחר ברומא – לידתה של הסונטה בחמישה צבעים חלילית, קורנט, סאקבט, צ'לו וקונטינואו פורשים את המהפכה הצלילית והצורנית של המחצית הראשונה של המאה ה‑17 – מן ה‑stile nuovo וה‑seconda pratica של מונטוורדי אל הסונטות והקנצונות של קסטלו, מריני ופונטנה ובני תקופתם. דיאלוגים של הד ומענה, מתח‑רגיעה, קישוטים אקספרסיביים ו"קונצ'רטו" מוקדם שבו כל קול מקבל רגע משלו עד שנטמע בצבעים חדשים.
ֿתזמורת הג׳אז הישראלית חוזרת לעונה נוספת – סוחפת, מרתקת ומגוונת, במהלכה תארח את טובי מוזיקאי הג׳אז הישראלים. בהשתתפות סטודנטים מצטיינים מהתכנית ללימודי ג׳אז בשיתוף הניו-סקול בניו-יורק.
אורחת: ענת כהן – קלרינט
ענת כהן, נגנית הקלרינט המובילה בעולם הג׳אז הבינלאומי. ענת מביאה לבמה שילוב סוחף של וירטואוזיות, שמחת חיים, נוכחות בימתית כובשת שמשלבת מוזיקה ברזילאית וצלילים מהעולם.
תזמורת הג'אז הישראלית, בניהולם האומנותי של רון אלמוג ויאיר סלוצקי, היא בית המרכז לתוכו כבר יותר מ 20 שנים את טובי המוסיקאים בישראל לסביבה יצירתית ופורייה של מלחינים, מעבדים ונגנים סולנים. הופעותיה של התזמורת הן מפגן מוסיקלי וירטואוזי, מרגש ומהפנט שלא משאיר רגע אחד משעמם כש-12 הסולנים של התזמורת מציגים את יכולותיהם.
