אנה גקל כינור ברנדון גרבו כינור נעמי ביאלוברודה ויולה דניאל מיטניצקי צ'לו
היידן רביעיית כלי קשת בסי-במול מז'ור, אופ. 76 מס' 4, "הזריחה"
דביסי רביעיית כלי קשת בסול מינור, אופ. 10
מרדכי סתר רביעיית כלי קשת מס' 4*
מנדלסון רביעיית כלי קשת מס' 3 ברה מז'ור, אופ. 44 מס' 1
* יצירתו של מרדכי סתר מבוצעת לכבוד שנת ה-80 לייסוד הקונסרבטוריון – סתר נמנה עם סגל ההוראה בקונסרבטוריון בשנות ה-50 כמורה לקומפוזיציה
מניו יורק לסידני, לווינה וללונדון, רביעיית אביב הופיעה באולמות הקונצרטים היוקרתיים בעולם, בהם הקרנגי בניו-יורק, הקונצרטחבאו באמסטרדם, אודיטוריום הלובר בפריז, הוויגמור בלונדון, הקונצר
מניו יורק לסידני, לווינה וללונדון, רביעיית אביב הופיעה באולמות הקונצרטים היוקרתיים בעולם, בהם הקרנגי בניו-יורק, הקונצרטחבאו באמסטרדם, אודיטוריום הלובר בפריז, הוויגמור בלונדון, הקונצרטהאוז בווינה והקונצרטהאוז בברלין. היא אף מוזמנת לפסטיבלים נודעים, בהם ורביה, דאבוס, אקס-אן-פרובנס, לוברון ו- La Folle Journée בנאנט. רביעיית אביב נוסדה בישראל ב-1997, ולמדה בהדרכת גד קוגן, אירינה סבטלובה וחיים טאוב. בהמשך זכתה ללמוד בהדרכת חברי הרביעיות הגדולות של אירופה: רביעיית אמדאוס, רביעיית אלבן ברג ורביעיית איזאי. הרביעייה זכתה בפרס הראשון ובארבעה פרסים מיוחדים בתחרות מלבורן הבינלאומית למוסיקה קאמרית (אוסטרליה, 1999), בפרס הראשון בתחרות Charles Hennen (הולנד, 1999), בפרס השני ובפרס שוברט בתחרות הבינלאומית "שוברט והמוסיקה המודרנית" בגראץ (אוסטריה, 2003) ובפרס השני ובפרס המבקרים הבינלאומיים בתחרות בורדו לרביעיות כלי קשת (צרפת, 2003). כמו כן, זכתה בפרס משרד התרבות הישראלי, בפרס משרד התרבות הגרמני ובפרס קרן מפעל הפיס. בסיס הפעילות של הרביעייה כיום הוא בשווייץ. בעונת 2018-19 ביצעה את מחזור מכלול הרביעיות של בטהובן בסדרת קונצרטים חיים שהוקלטו ומשודרים בקביעות בתחנות רדיו וטלוויזיה בשווייץ. שתי הקלטותיה האחרונות של הרביעייה הוקדשו לשוברט: חמישיית כלי הקשת בדו מז'ור (נקסוס, 2020); והרביעיות האחרונות של (Aparté, 2021). שתי ההקלטות זכו לשבחי הביקורת הבינלאומית, ועוטרו ב-"5 diapasons" ובפרס "Supersonic" של המגזין Pizzicato. הרביעייה יצאה לדרך חדשה בסתיו 2023 כאשר הצטרפה לשורותיה, ככנרת ראשונה, הכנרת הצרפתיה אנה גקל. בהרכב מתחדש זה הופיעה הרביעייה בעונות האחרונות ברחבי אירופה (שוויץ, צרפת, איטליה, אנגליה), כולל בפסטיבל רביעיות כלי הקשת בבורדו, ובישראל. בעונה הקרובה תשתתף הרביעייה, בין היתר, בפסטיבל מרלבורו בארה"ב.
תכנית הקונצרט מציגה פנורמה אישית של רפרטואר הרביעיות לכלי קשת בין המאה ה-18 למאה ה-20.
גם אם אין דיוק היסטורי בקביעה שהיידן הוא אבי רביעיית כלי-הקשת (שהרי יצירות להרכב זה נכתבו עוד על ידי מלחינים שקדמו לו), אין ספק בחשיבותה ובערכה הרב של תרומתו האישית העצומה בז'אנר זה, הן מבחינת הכמות (68 רביעיות) והן מבחינת שכלולו ופיתוחו מבחינה צורנית ומרקמית, וביסוסו כז'אנר החשוב ביותר במוסיקה הקאמרית לדורות שאחריו. שש הרביעיות באופוס 76 חוברו בין השנים 1798-1795, והן ניצבות כמעט בסוף דרכו של היידן בתחום רביעיות כלי-הקשת. הן נכתבו בעת ביקורו השני והמוצלח ביותר של היידן בלונדון ואחרי שובו משם לווינה. כמרבית הכינויים ביצירותיו של היידן, לא המלחין הוא זה שתבע את הכינוי "הזריחה" לרביעית משש הרביעיות בקובץ זה. מקור הכותרת, שניתנה על ידי המו"ל של ההוצאה האנגלית, באסוציאציה חוץ-מוסיקלית, שנעורה למשמע צליליו הראשונים של הפרק הראשון, המטפסים ועולים מעדנות מעלה-מעלה בכינור הראשון כזריחתה של החמה אל בוקר צח ורענן, בתמיכת שאר הכלים המלווים, לפני שהפרק גופו פורץ בתנועה נמרצת. הפרק השני, האיטי, מהווה דוגמא חד-פעמית לפרק הרהורי בנוסח הפנטזיה, שהולך ומפתח נושא מוסיקלי במסגרת ייחודית, שאין לה בהכרח הגדרה צורנית קיימת. הפרק השלישי, מנואט בנוסח הצורני המקובל, כולל חטיבת טריו אמצעית מוזרה משהו. הפרק הרביעי פותח כרונדו לכל דבר, אך "הפזמון" החוזר שלו מתרחב לפתע לחלק פיתוח, כבצורת הסונטה. כאשר שב ומופיע הנושא הראשי, הריהו נקטע בשיאו על ידי אתנחתא המקדימה מעין קדנצה כביכול, ומשם – במרוצה חסרת נשימה מגיע הפרק ואיתו היצירה כולה לסיום מבריק.
קלוד דביסי הגיע לבשלות כמלחין בתקופה עשירה במיוחד בהיסטוריה התרבותית של צרפת. סביב 1887 הוא החל לפקוד את מפגשי הערב בבית ידידו, המשורר הסימבוליסט סטפאן מלארמה. עם האורחים הקבועים בחוג זה נמנו הפסל רודן, הצייר מונה, המשוררים פול ורלן ופול ואלרי, והסופרים אנדרה ז'יד ומרסל פרוסט – כל המי ומי של האמנים ואנשי הספרות בצרפת של סוף המאה ה-19. דביסי מקושר לעיתים קרובות לציירים האימפרסיוניסטיים. למעשה, נפשו הייתה קשורה יותר למשוררים הסימבוליסטים אשר התנסו בכתיבה בצורות חופשיות והאדירו את העידון ואת הקסמת החושים. המוסיקה של דביסי התענגה על מקצבים מרוככים, סולמות אקזוטיים ומהלכי אקורדים חופשיים. הגוון היה לאבן היסוד העיקרית עבורו, וגישתו הבלתי מסורתית הייתה למעיין נובע למוסיקה מעודנת, אשר יצאה נגד כל מגמות המאה ה-19 מבטהובן ועד וגנר. שנות ה-90 של המאה ה-19 היו מהשנים הפוריות ביותר בחייו של דביסי. בעשור זה הוא כתב, בין היתר, גם את רביעיית כלי הקשת היחידה שלו. דביסי היה בן 31 כאשר הרביעייה ראתה אור, ב-1893. הוא היה אז עדיין באופן חלקי תחת השפעת המסורת, אך החל כבר לגבש את שפתו החדשנית העתידית, והרביעייה כשלעצמה היא ביטוי אמנותי אישי ומקורי מאוד. דביסי חש ש"את המוסיקה, מעצם טבעה, לא ניתן לצקת לתבניות מסורתיות וקבועות: המוסיקה אליה אני משתוקק חייבת להיות גמישה דייה על מנת להתאים עצמה לפרצי המבע הליריים של הנפש ולפנטזיה של החלומות". במסעו להשתחררות מהנוסחאות הכופתות שאף דביסי להקנות ליצירותיו מצלול של אילתור. מהות הגישה של דביסי לכתיבה לרביעייה טמונה בספונטניות המצלולית שלה, לכאורה. אוזנו עתירת ההשראה למלודיות והרמוניות מקוריות העניקה לו את הכוח ליצור יצירה נועזת במודרניות שלה, עם אפקטים יפיפיים מושכי תשומת לב, אך לא כאלה שנועדו לזעזוע לשמו. בנוסף, הוא נטה לארכיטקטורה מוסיקלית בה הופעות חוזרות וטרנספורמציות מתמידות מתוחכמות של נושאי מוטו חוזרים החליפו את העקרונות המסורתיים של ניגוד ופיתוח, שהיו ליבת התפיסה המוסיקלית האוסטרו-גרמנית ששלטה במוסיקה האירופית לאורך המאות ה-18 וה-19. הפרק הראשון הוא פרק סונטה המעלה מגוון של רעיונות, אך הנושא הראשון, בעל הניחוח הספרדי, נשמר לאורכו בבהירות. הפרק השני הוא סקרצו המאופיין בליווי הפיציקאטו החינני, והנושא הראשי מוצג בו תחילה בעליצות ומאוחר יותר ביתר רכות. הפרק השלישי הוא פרק לירי איטי הפותח בנושא חדש, אך במרכזו חוזר הנושא הראשי, בשינוי דרסטי יותר. הפרק האחרון, המסכם את חומרי היצירה, מתחיל דווקא מתוך תחושת שוטטות חסרת כיוון, אך זו הופכת במהרה לתנועה נמרצת וערנית לקראת השיא המבריק.
מרדכי סתר, ממייסדי המוסיקה האמנותית הישראלית, נולד ב-26 בפברואר 1916 כמרְק סטרומינסקי בנובורוסיסק, רוסיה ונפטר ב-8 באוגוסט 1994 בתל אביב. משפחתו הגיעה לארץ ישראל בשנת 1926 והתיישבה בתל אביב. סתר למד פסנתר אצל יעקב ויינברג ורבקה בורשטיין-ארבר. בשנת 1932 נסע לבית הספר הגבוה למוסיקה בפריס, שם למד הלחנה אצל נדיה בולנז'ה ופול דיקא, תאוריה אצל ג'ורג' דנדלו ופסנתר אצל לזר לוי. כמו כן קיבל מספר שיעורי הלחנה אצל סטרווינסקי. בשנת 1937 חזר לתל אביב וכעבור מספר שנים החל ללמד במדרשה למורים למוסיקה בתל אביב. בשנת 1951 הצטרף לסגל מורי הקונסרבטוריון למוסיקה בתל אביב (לימים האקדמיה למוסיקה על שם רובין באוניברסיטת תל אביב) עד לפרישתו בשנת 1985. כתיבתו נעה בין סגנון הרנסנס ועד לטכניקות ההלחנה החדשניות של המאה ה-20. סתר הושפע רבות גם מהמסורת המוסיקלית היהודית המזרחית ומטעמי המקרא. סתר חיבר מוסיקה תזמורתית, מוסיקה קאמרית, מוסיקה לכלי סולו, קנטטות, מוטטים ושירים. רביעיית כלי הקשת מס' 4 נכתבה ב-1977. כתיבה להרכבים קאמריים הייתה חלק מרכזי מפועלו של סתר. הרביעייה בת שלושה פרקים, כאשר הפרקים הראשון והשלישי איטיים, ואילו הפרק האמצעי מהיר. הפרק הראשון מלנכולי באופיו. הפרק השני רווי מצלולים דיסוננטיים, היוצרים מתח שפתרונו מגיע בתנועה ריתמית אגרסיבית. הפרק השלישי הוא מעין קינה.
שלוש הרביעיות אופ. 44 הם ליבת הרביעיות הבשלות של פליקס מנדלסון. הוא כתב אותן בשנים 1837-38, בשלהי שנות ה-20 שלו, כשתהילתו בקהילה המוסיקלית הבינלאומית גאתה במהירות. הרביעייה ברה מז'ור היתה האחרונה להיכתב, אך משהשלים מנדלסון את כתיבת שלוש הרביעיות הוא סידר אותן בסדר שונה, נתן להן את המספרים המוכרים לנו כיום ופרסמן יחד כ"שלוש רביעיות גדולות", עם הקדשה לנסיך הכתר של שבדיה. מנדלסון העריך מאוד את הרביעייה ברה מז'ור, ויתכן שמשום כך בחר למקמה ראשונה בקובץ על אף שנכתבה אחרונה. "זה עתה השלמתי את הרביעייה שלי ברה מז'ור", הוא כתב לכנר פרדיננד דויד, הקונצרטמייסטר של תזמורת הגוונדהאוז. "אני אוהב אותה מאוד. אני מקווה שהיא תישא חן גם בעיניך. אני סבור שכן, כיוון שהיא נמרצת יותר ונראה לי כי היא מתגמלת את הנגנים יותר מהאחרות". דויד והרביעייה שלו ביצעו את הבכורה לרביעייה ברה מז'ור ב-16 בפברואר 1839. בהשוואה לרביעיות המוקדמות שלו, ברביעיות אופ. 44 מפגין מנדלסון נטייה צורנית קלאסית יותר, היידנית כמעט, הניכרת באיזון, באחדות ובפרופורציה. עם זאת, המניפולציות שלו על הצורה הקלאסית לשם אפקטים דרמטיים חושפות את היצירתיות המרשימה שלו. מיזוג זה בין הערכה לצורות ולמבנים הקלאסיים לבין שפה מוסיקלית דרמטית ואקספרסיבית הוא התמצית של סגנונו הבשל של מנדלסון. הפרק הראשון הוא מנדלסון טיפוסי – מהיר עם תנועת חלקי שש-עשרה הפועלת כמנוע חסון, נושא ראשון החלטי ונמרץ אך אצילי בו מתלבט הכינור הראשון. שני הפרקים האמצעיים מספקים ניגוד לפתיחה הנמרצת. ההערכה שרחש מנדלסון כלפי המבנים הבהירים של הקלסיציזם ממשיכה למצוא ביטוי גם בפרק השני – מינואט מעודן, רוקוקאי באופיו ובמבנה המשפטים המאוזן. הפרק השלישי, הוא פרק איטי מלנכולי, אך עם זאת מוקפד מאוד בהבעתו הרגשית. פרק הפינאלה חוזר לברק של הפרק הפותח. זהו פרק סאלטרלו אנרגטי ונמרץ, גרסה סוערת למחול איטלקי מהמאה ה-16 בו השתמש מנדלסון כבר בפרק הסיום של הסימפוניה הרביעית בשנת 1833. פרץ תנופה מסעיר חותם את היצירה כולה.
"כבר ממשפט הפתיחה הענוג והסוחף חברי ההרכב…עמדו במשימה ובכל פרק מבין ארבעת הפרקים בראו עולם עשיר של צלילים וגוונים. בפרק שני, הפגינו הנגנים וירטואוזיות בפריטה (פיציקטו) הפותחת את הפרק, ושמרו על נגינה נמרצת שזיכתה אותם בקריאת "בראבו" מתפעלת מהקהל שהדהדה בשקט ששרר באולם בטרם עברו לפרק השלישי. בפרק זה, האיטי ברביעייה, התבלטה הווילונית ביאלוברודה בצליל עשיר ועמוק. בפרק האחרון שאותו ביקש ראוול מהנגנים לבצע באופן "חי ורוגש", נראה שהנגנים פשוט נהנים מהמוזיקה… הקהל, בכל מקרה, יצא מגדרו בסיום הביצוע… אם יש דבר אחד שהקונצרט לימד זה עד כמה חברי הרביעייה מגובשים… בכלל, לאורך כל הערב ניכר עד כמה חברי רביעיית אביב מתואמים ביניהם לא רק במוזיקה שיוצאת תחת ידם, אלא גם בקטעים שבהם היא שותקת לרגע: בהפסקות הקטנות, בנשימות, בעצירות… בין היידן לראוול בוצעה רביעיית הענק של שוברט מס' 13 בלה מינור "רוזמונדה". לפני הביצוע בדברים קצרים שנשא, הצביע הצ'לן דניאל מיטניצקי על המלנכוליות שאופפת את היצירה מהרגע הראשון… הנגנים כולם הצליחו לבטא זאת היטב בביצוע שנעץ את העצב עמוק בלב"
(עידו תמרי, הארץ – מתוך ביקורת על הקונצרט הקודם של רביעיית אביב במרכז למוסיקה קאמרית)
נגן וידאו
נגן וידאו
נגן וידאו
מוזמנים להאזין
קונצרט זה הוא חלק מעונת הקונצרטים 2025-26 של המרכז למוסיקה קאמרית
מוצרט רביעיית כלי קשת בדו מז'ור, ק. 465, "הדיסוננסים"
פאול בן-חיים: פרלוד לרביעיית כלי קשת*
בטהובן רביעיית כלי קשת מס' 15 בלה מינור, אופ. 132
* יצירתו של בן-חיים מבוצעת לכבוד שנת ה-80 לייסוד הקונסרבטוריון – בן-חיים היה היועץ הפדגוגי וחבר הוועד המנהל הזמני של הקונסרבטוריון בשלהי שנות ה-40 של המאה ה-20.
"מהפנט… ומלא הבעה" – BBC Music "בין הכנרים המודרניים המובילים" – Musicweb International "הכריזמטי ביותר מבין הכנרים הצ'כיים, ספונטני, יצירתי וייחודי בכל מה שהוא עושה" Gramophone
העולם המרהיב של מוסיקה יהודית – קונצרט לרגל יום השואה הבינלאומי 2026
בנוכחות שגרירת הרפובליקה הצ'כית בישראל, גב' ורוניקה קוצ'ינובה
יצירותיהם של מלחינים יהודים, ברובם צ'כים, שנפגעו על ידי המשטר הנאצי תבוצענה בצד המלחינים שעוררו בהם השראה.
הכנר הצ'כי הידוע בכינורו הכחול פאבל שפורקל Pavel Šporcl בליווי הפסנתרן הישראלי עטור הפרסים מיכאל זרצקל Michael Zartsekel
כרטיסים 95 שקלים, הנחות לזכאים. טל 03-7316561. כרטיסים לקונצרט זה לא נמכרים דרך קופת הקונסרבטוריון לרכישה לחצו כאן
הכנר הצ'כי פאבל שפורקל, ידיד ישראל אמיתי ואמן בינלאומי בעל סגנון ייחודי הנודע בכינורו הכחול חוזר לקונצרטים בארץ, כששיא ביקורו הוא בקונצרט "געגועים למולדת".
הקונצרט של פרויקט "אל תוך האור" בשיתוף שגרירות צ'כיה, משלב בין מלחינים צ'כים לבין מלחינים יהודים ברובם צ'כים שנרצחו בידי הנאצים ועוזריהם. ילווה אותו הפסנתרן הישראלי עטור הפרסים מיכאל זרצקל.
בעשורים האחרונים מתגלות לנו יצירות של מלחינים יהודים, שפעלו בתקופת השלטון הנאצי ולפניה ברחבי אירופה. פרויקט "אל תוך האור" של עמותת העולם המרהיב של המוזיקה היהודית דואג להוציא את המוסיקה האבודה מהארכיונים הרבים מסביב לעולם בהם היא שמורה ולהביאה אל הבמה בביצוע חי.
בקונצרט ייחודי זה שהוא בסימן המולדת הצ'כית יבצע הכנר הצ'כי פאבל שפורקל יצירות מאת המלחינים ויקטור אולמן, גדעון קליין וארווין שולהוף . יצירות אלו יוצגו על רקע יצירות מהן הושפעו מאת המלחינים אנטונין דבוז'אק ובדז'יך סמטנה. בנוסף יבוצעו יצירה מאת פאבלשפורקל, המתבססת על ההמנון הצ'כי, וכן ניגון מאת ארנסט בלוך, מלחין יהודי יליד שווייץ, שאף הקריירה שלו נפגעה על ידי המשטר הנאצי, כשיצירותיו נאסרו להשמעה באירופה.
"הרעיון של הפרויקט ושל התכנית לקונצרט זה הוא להציג את המלחינים היהודיים על רקע יצירות מהן הושפעו, כדי לא לצמצם אותם ואת היצירה שלהם ל"מוסיקת שואה", אומר ד"ר ניר כהן שליט, המנהל המוסיקלי של "אל תוך האור".
הדגש בקונצרט זה הוא על הדיאלוג בין המלחינים היהודיים לבין המלחינים הקלאסיים.
פאבל שפורקל הוא המוסיקאי הקלאסי האהוב ביותר בצ'כיה. הוא מופיע תדיר בטלוויזיה הצ'כית, והאלבומים שהקליט עבור חברות כמו Universal ו EMI -מגיעים למקומות גבוהים במצעדי המכירות. הוא נמנה עם "השושלת המלכותית של הכנרים הצ'כיים" שמקורה ביארוסלב קוצ'יאן, ולמד גם אצל יצחק פרלמן ודורותי דיליי בארצות הברית, כך שרכש שליטה במגוון סגנונות. הוא מופיע עם תזמורות מובילות, בהן הפילהרמונית הצ'כית, תזמורת פריז והתזמורת הקאמרית האנגלית, ובאולמות כמו קרנגי בניו יורק והיכל וולט דיסני. שפורקל מקדם מוזיקה צ'כית, מלחין, מוביל פרויקטים חינוכיים ומשמש כמנהל אמנותי של פסטיבלים בינלאומיים. זוכה פרס באו״ם על פעילותו לחיבור בין אנשים באמצעות מוזיקה. שפורקל מזוהה עם כינור כחול ייחודי וממשיך להופיע עימו ברחבי העולם. באחרונה הופיע בישראל עם הקאמרטה הישראלית ירושלים במהלך מלחמת "חרבות ברזל" .
מיכאל זרצקל
פסנתרן יליד רוסיה (1980), בוגר בית הספר למחוננים ע"ש צ'ייקובסקי. זכה בפרס ראשון בתחרות סקריאבין במוסקבה (1995), בתחרות על שם עמנואל דורלט באנטוורפן ובתחרות בפוצסרדה, ספרד. ב-2008 זכה במקום ראשון בתחרות פסנתר וב-2011 בתחרות הקונצ'רטו באקדמיה למוסיקה בירושלים, וכן בפרס רביעי בתחרות במונטריי, מקסיקו. מופיע כסולן עם תזמורות בארץ ובעולם וזוכה מלגת "צפונות תרבות".
תכנית הקונצרט כולל אורך היצירות
Antonín Dvořák – Sonatina for Piano and Violin in G major, Op. 100 19'
Viktor Ullmann3 Yiddish songs (arr. for violin and piano) 8'
Bedřich Smetana – Z domoviny (From The Homeland), Op. 128 13'
Pavel Šporcl – Kde domov muj ("Where Is My Homeland" – Variations on the Czech National Anthem) 10'
הפסקה Gideon Klein Piano Sonata 11'
Erwin Schulhoff Sonatafor Solo Violin 10'
Ernest BlochNigun8'
על המלחינים
בדז'יך סמטנה (1884-1824)
מלחין צ'כי, נולד בליטומישל שבבוהמיה ומת בפראג. בסיועו של פרנץ ליסט הקים סמטנה בית ספר למוזיקה בפראג בשנת 1848 וניהל אותו. ניצח על מקהלות, הלחין אופרות ועבד כמבקר מוזיקלי. המוזיקה שכתב מצטיינת בשילוב המנגינות, האופי הלאומי והפולקלור הבוהמי. במוזיקה שיצר הביע סמטנה את הלהט הלאומי ששלהב אותו, את ההערכה שחש לנעימות העממיות ואת נאמנותו והוקרתו לבית מדרשו של ליסט.
אנטונין דבוז'אק (1904-1841)
מלחין צ'כי, יליד נלהוזבס, סמוך לעיר פראג. יצירותיו המפורסמות ביותר הן הסימפוניה "מן העולם החדש", המחולות סלאביים, הרביעייה האמריקאית, הקונצ'רטו לצ'לו, האופרה רוסלקה (המבוססת על הסיפור "בת הים הקטנה" מאת אנדרסן), חמישיית הפסנתר בלה מז'ור, שלישיית הפסנתר "דומקי", הפתיחה "קרנבל", והיצירות הווקאליות Te Deum, רקוויאם וסטאבט מאטר.
ארנסט בלוך (1959-1880)
אֶרְנֶסְט בְּלוֹך נחשב לאחד מגדולי המלחינים שהעניקה שווייץ לעולם. פעל בכמה מקומות באירופה והשתקע בארצות הברית. ב-1917 הפך בלוך למורה הראשון לקומפוזיציה בבית הספר למוזיקה מאנֶס, ובדצמבר 1920 היה למנהל הראשון של המכון למוזיקה של קליבלנד, שזה עתה הוקם. לצד היותו כנר, ויולן, מלחין ומנהל תזמורת, הייתה לארנסט בלוך גם קריירה אקדמית מרשימה. בתקופת השלטון הנאצי יצירותיו נאסרו להשמעה באירופה.
ארווין שולהוף (1842-1894)
יליד פראג. סגנונו היה אקלקטי, וכמו מלחינים צ'כיים אחרים בני דורו, השפעותיו נטו יותר לפריז מאשר למסורת האוסטרו-גרמנית. ביצירתו ניתן לראות השפעות של ג'אז ותנועת הדאדא. הוא זכה בהכרה בצ'כיה וגם בחברה הבינלאומית למוזיקה עכשווית, אך הקריירה שלו נקטעה עם נפילת צ'כוסלובקיה והפלישה הנאצית לברית המועצות, שולהוף נכלא במחנה וילצבורג בבוואריה; כיהודי, הוא הופרד משאר הזרים במחנה, ומת משחפת בשנת 1942. כיום הוא נחשב לאחד הקולות החדשניים והמקוריים ביותר של ארצו.
ויקטור אולמן (1944-1898)
מלחין, פסנתרן ומנצח צ'כי-אוסטרי ממוצא יהודי. לאחר שנים של פעילות מוזיקלית ברחבי אירופה, חזר להתיישב בפראג ב-1933. עם הכיבוש הנאצי ב-1939, הצליח אולמן להבריח שניים מילדיו לאנגליה בטרנספורט הילדים. בספטמבר 1942 גורש לטרזין יחד עם אשתו השלישית ובנם הקטן, והתאחד שם עם בנו הבכור. גם במחנה המשיך אולמן ליצור, וחלק מיצירותיו מתקופה זו נשמרו ומבוצעות עד היום, ביניהן האופרה "קיסר אטלנטיס" והקונצ'רטו לפסנתר, שבוצעו בדצמבר 2025 במסגרת פרוייקט "אל תוך האור". נרצח באושוויץ. באחרונה יצאה לאור בבוסטון ארה"ב הספרOur Will to Live: The Terezín Music Critiques of Viktor Ullmann מאת Mark Ludwig ע"י Terezin Music Foundation.
גדעון קליין (1945-1919) נולד בפטרובנה מורבה בצ'כוסלובקיה, והתגלה ככישרון מוסיקלי כבר מגיל צעיר. הוא למד פסנתר עם פרופ' רוזנה קורזובה ובו בזמן גם מוסיקולוגיה וקומפוזיציה באוניברסיטת צ'ארלס בפראג. לימודיו נקטעו על ידי הכיבוש הנאצי. קליין נשלח לטרזין בדצמבר 1941, שם הצליח להקדיש עצמו להלחנה ועיבודים של מוסיקה קאמרית ווקאלית. היצירה האחרונה שלו, "טריו למיתרים", הושלמה באוקטובר 1944, תשעה ימים לפני שהועבר לאושוויץ. הוא הפקיד את כתב היד של תווי היצירה בידי ידידה לפני שנשלח אל למותו. בסוף ינואר 1945 מת קליין במחנה פורסטנגרוב. (מתוך אתר יד ושם).
כרטיסים 95 שקלים, הנחות לזכאים. טל 03-7316561. כרטיסים לקונצרט זה לא נמכרים דרך קופת הקונסרבטוריון
ֿתזמורת הג׳אז הישראלית חוזרת לעונה נוספת – סוחפת, מרתקת ומגוונת, במהלכה תארח את טובי מוזיקאי הג׳אז הישראלים. בהשתתפות סטודנטים מצטיינים מהתכנית ללימודי ג׳אז בשיתוף הניו-סקול בניו-יורק.
אורח: עמית פרידמן – סקסופון
עמית פרידמן, מהסקסופוניסטים המובילים בג’אז הישראלי, חוזר לשתף פעולה עם תזמורת הג׳אז הישראלית שהיה בין מייסדיה במופע אנרגטי ומלא נשמה עם כמה מהקטעים היפים שכתב לתזמורת.
תזמורת הג'אז הישראלית, בניהולם האומנותי של רון אלמוג ויאיר סלוצקי, היא בית המרכז לתוכו כבר יותר מ 20 שנים את טובי המוסיקאים בישראל לסביבה יצירתית ופורייה של מלחינים, מעבדים ונגנים סולנים. הופעותיה של התזמורת הן מפגן מוסיקלי וירטואוזי, מרגש ומהפנט שלא משאיר רגע אחד משעמם כש-12 הסולנים של התזמורת מציגים את יכולותיהם.
עונה שנייה לסדרת קונצרטי הבארוק
מנהלת אמנותית – דרורה ברוק
ערב אנגלי ברסטורציה: מוסיקה קולית וכלית של הנרי פרסל וג׳ון בלואו, המורה והתלמיד. בין אודה חגיגית לשיר חדר אינטימי ו‑ground מהפנט. אריות מלאות הבעה, דואטים שנרקמים על קווי באס אוסטינטו, שירים וריקודים שנושמים את ניחוח לונדון של סוף המאה ה‑17: תערובת של מלודיה מוּכּרת, הרמוניה נועזת וקישוטים חיים.
עונה שנייה לסדרת קונצרטי הבארוק
מנהלת אמנותית – דרורה ברוק
לילה בונציה, שחר ברומא – לידתה של הסונטה בחמישה צבעים חלילית, קורנט, סאקבט, צ'לו וקונטינואו פורשים את המהפכה הצלילית והצורנית של המחצית הראשונה של המאה ה‑17 – מן ה‑stile nuovo וה‑seconda pratica של מונטוורדי אל הסונטות והקנצונות של קסטלו, מריני ופונטנה ובני תקופתם. דיאלוגים של הד ומענה, מתח‑רגיעה, קישוטים אקספרסיביים ו"קונצ'רטו" מוקדם שבו כל קול מקבל רגע משלו עד שנטמע בצבעים חדשים.
ֿתזמורת הג׳אז הישראלית חוזרת לעונה נוספת – סוחפת, מרתקת ומגוונת, במהלכה תארח את טובי מוזיקאי הג׳אז הישראלים. בהשתתפות סטודנטים מצטיינים מהתכנית ללימודי ג׳אז בשיתוף הניו-סקול בניו-יורק.
אורחת: ענת כהן – קלרינט
ענת כהן, נגנית הקלרינט המובילה בעולם הג׳אז הבינלאומי. ענת מביאה לבמה שילוב סוחף של וירטואוזיות, שמחת חיים, נוכחות בימתית כובשת שמשלבת מוזיקה ברזילאית וצלילים מהעולם.
תזמורת הג'אז הישראלית, בניהולם האומנותי של רון אלמוג ויאיר סלוצקי, היא בית המרכז לתוכו כבר יותר מ 20 שנים את טובי המוסיקאים בישראל לסביבה יצירתית ופורייה של מלחינים, מעבדים ונגנים סולנים. הופעותיה של התזמורת הן מפגן מוסיקלי וירטואוזי, מרגש ומהפנט שלא משאיר רגע אחד משעמם כש-12 הסולנים של התזמורת מציגים את יכולותיהם.
משרד יחסי ציבור. טלפון 03-7316561 מייל 
