מוצרט רביעיית כלי קשת בדו מז'ור, ק. 465, "הדיסוננסים"
פאול בן-חיים: פרלוד לרביעיית כלי קשת*
בטהובן רביעיית כלי קשת מס' 15 בלה מינור, אופ. 132
* יצירתו של בן-חיים מבוצעת לכבוד שנת ה-80 לייסוד הקונסרבטוריון – בן-חיים היה היועץ הפדגוגי וחבר הוועד המנהל הזמני של הקונסרבטוריון בשלהי שנות ה-40 של המאה ה-20.
מאז הקמתה, בשנת 2000, רביעיית קרמונה ביססה לעצמה מוניטין כאחד ההרכבים הקאמריים הבולטים בזירה הבינלאומית. הרביעייה מוזמנת באופן קבוע להופיע בפסטיבלי מוזיקה ובאולמות החשובים באירופה, בצפ
מאז הקמתה, בשנת 2000, רביעיית קרמונה ביססה לעצמה מוניטין כאחד ההרכבים הקאמריים הבולטים בזירה הבינלאומית. הרביעייה מוזמנת באופן קבוע להופיע בפסטיבלי מוזיקה ובאולמות החשובים באירופה, בצפון אמריקה ובדרומה, כמו גם במזרח הרחוק, וזוכה לשבחי הקהל והמבקרים. בעונות האחרונות הופיעה, בין היתר, באולם ויגמור (לונדון), בקונצרטחבאו (אמסטרדם), באלבפילהרמוני (המבורג), בקונצרטהאוס בברלין, בברוקנרהאוס (לינץ), בז'נבה, בשטוקהולם, במומבאי, בבייג'ינג, בשוברטיאדה בשוורצנברג, בפסטיבל רביעיות המיתרים בזלצבורג, בפראג וכן בסדרות קונצרטים ובפסטיבלים חשובים באיטליה. בעקבות הופעת הבכורה עטורת השבחים באולם קרנגי בניו-יורק בעונת 2023-24, הוזמנה הרביעייה לשוב לניו-יורק במרץ 2024 על ידי אגודת המוזיקה הקאמרית של מרכז לינקולן, שתחת חסותה הופיעה לראשונה בפברואר 2022. הרביעייה משתפת פעולה עם אמנים והרכבים נודעים רבים, בהם, אקארט רונגה, טיל פלנר, פאבלו בארגן, קיט ארמסטרונג, מיגל דה סילבה, דיוויד אורלובסקי, קיריל זלוטניקוב, רביעיית אמרסון ורביעיית פאבל האס. במהלך עונת 2024-25 ציינה הרביעייה 25 שנות קריירה, בקונצרטים בסדרות קונצרטים ובפסטיבלים איטלקיים ובינלאומיים יוקרתיים, וכן בהקלטה חדשה של "אמנות הפוגה" של באך. הקלטותיה הקודמות כוללות: יצירות שנכתבו בהשראה איטלקית על ידי מלחינים לא איטלקיים – "Italian Postcards" (2020); אלבום כפול מיצירות שוברט (2019); וכן מכלול הרביעיות של בטהובן (2018). כל ההקלטות זכו להערכת הביקורת הבינלאומית ובפרסים חשובים. חברי הרביעייה מוזמנים לעתים קרובות להנחות כיתות אמן באירופה, באסיה, בצפון אמריקה ובדרומה, ומשמשים כפרופסורים באקדמיה ע"ש וולטר שטאופר בקרמונה מאז 2011. בשנת 2019 זכתה הרביעייה בפרס פרנקו בויטוני מטעם קרן בורלטי-בויטוני, על תרומתה המתמשכת לקידום המוזיקה הקאמרית באיטליה וברחבי העולם. חברי הרביעייה משמשים כשגרירים של הפרויקט הבינלאומי "ידידי סטרדיווארי". ב-2015 הוענק להם תואר אזרחי כבוד של קרמונה.
תכנית הקונצרט מציגה את רביעיית כלי הקשת כפריזמה להבנת הרומנטיציזם במוסיקה הווינאית בין שלהי המאה ה-18 לתחילת המאה ה-20.
הרביעייה ק. 465 היא האחרונה בקובץ שש הרביעיות שראו אור ב-1785, ושאותן הקדיש מוצרט להיידן. עד היום רביעיות אלו, המוכרות כ"רביעיות היידן", הן המושמעות ביותר בין יצירותיו של מוצרט בתחום הרביעייה. ניכר בהן סגנונו הבשל של מוצרט בתחכום הצורני, במורכבות הרב קולית, בעושר ההרמוניה, בעמקות הרגשית ובביטוי האישי. הכינוי, "רביעיית הדיסוננסים", ניתן ליצירה זו לא בידי מוצרט עצמו, אלא בראשית המאה ה-19, והוא משקף את התפיסה המקובלת בתקופה שראתה במוצרט את ראשון מלחיני הרומנטיקה. הכינוי מתייחס בעיקר למבוא האיטי לפרק הראשון, בו הקצין מוצרט עוד יותר את המסרים המורכבים המאפיינים גם את הרביעיות האחרות בסדרה. ריבוי הדיסוננסים במבוא זה אכן חריג ביחס למקובל בסוף המאה ה-18 והוא מקנה למבוא עוצמה אקספרסיבית שרק לעתים רחוקות עולה בצורה כה חשופה ביצירותיו של מוצרט.
רבים רואים בחמש הרביעיות האחרונות של בטהובן, מאופ. 127 עד אופ. 132, שנכתבו בין השנים 1824-1826, את שיא יצירתו המוסיקלית. ברביעיות אלה מפליג בטהובן לעולמות כה רחוקים, מסתוריים ונעלמים, ששום מלחין לא הגיע עדיהם, עד כי הוא זונח בכתיבתו כל מחויבות מסורתית כלפי צורה, פרופורציה, טיפול מוטיבי, הובלת קולות וכו', וכל מעייניו נטועים במישור הרוחני והאידיאי הטהור. בכך הוא נוגע בלב ליבה של הישות האמנותית בכל טהרתה, בהפשטה מוחלטת ובהתעלות רוחנית גמורה. את הרביעייה בלה מינור, אופ. 132, כתב בטהובן ב-1825. רביעייה גדולת ממדים זו, בת חמישה פרקים, שביצועה נמשך כ-45 דק', היא יצירה מורכבת ועמוקת הבעה, מרובת ניגודים. היא נפתחת בגישושים מעורפלים של "חיפוש דרך", המובילים לפרק הראשון שכולו הסתערויות ועצירות, פריצות והיסוסים, מלמולים והצהרות, האופייניים כל-כך לבטהובן – המתלבט מכאן והיודע בבירור מכאן לאן הוא חותר. הפרק השני, מעין סקרצו, פותח בוואלס מתערסל, המתפצל ומתפרק בהמשך בשעשועי גומלין בין הכלים. חטיבת הביניים תחילתה בצלילים סהרוריים ובריחוף אוורירי, אפל ומיסתורי, והמשכה רב-תמורות ורב-פנים. לב היצירה הוא פרקה השלישי, האיטי ועמוק ההבעה, הנמשך לבדו כעשרים דקות. בטהובן עצמו נתן לפרק זה את הכותרת האניגמטית "תפילת הודיה של הקם מחוליו, במודוס הלידי". גם אם פניו נשואות קדימה אין בטהובן מפנה עורף למורשת העבר – אפשר שפנייתו למודוסים (הסולמות העתיקים של ימי הביניים), נבעה מחתירתו להשתחרר קמעה מ"עריצותם" הדואליסטית של סולמות המז'ור-מינור, בחפשו אחרי אופני הבעה חדשים, ואפשר כי בפנייה למודוסים הכנסייתיים ביקש בטהובן להעצים את הארשת הרוחנית של יצירתו המאוחרת. מכל מקום, פרק זה אכן מרחף כולו בעולמות עליונים. הפרק הרביעי מתנער באחת מאווירת הפרק השלישי ושב אל הקרקע המוצקה בנוסח של מרש נמרץ, אך גם הוא מאבד אחיזה והפרק נחתם במעין רצ'יטטיב כֵלִי המוביל הישר אל הפרק האחרון: אלגרו אפסיונאטו, בו נחשף בטהובן הסנטימנטלי במנגינה משתפכת ושובת-לב. אולם, גם מנגינה זו אינה מחזיקה מעמד זמן רב ובטהובן חוזר אל המאבקים וההסתערויות, ואף לאזכורי המסתורין, המלמולים והערפילים מן הפרקים הקודמים. הוא מגייס לשם כך מַהלכים ריתמיים והרמוניים מורכבים למדי שיביאו בסיכומו של דבר אל הסיום ההחלטי ומלא האופטימיות בלה מז'ור קורן.
אנטון וברן מוכר וידוע כאחד מאבות האסכולה הווינאית השנייה ותומכיה המובילים של שיטת 12 הטונים האוונגרדית. יצירותיו הידועות א-טונאליות במובהק, חסכניות באמצעים, קצרות ממדים ויוצאות נגד הגודש והאקספרסיביות השופעת של המוסיקה הרומנטית של המאה ה-19. עם זאת, בראשית דרכו הוציא תחת ידיו מספר יצירות שהיו נטועות עדיין במורשת הפוסט-רומנטית, בהן לפחות שני פרקים טונאליים קצרים לרביעיית מיתרים. ה"לנגזאמר זץ" (פרק איטי) נכתב בשנת 1905, בהשראת טיוליו הרגליים של וברן בהרים מחוץ לווינה, במהלך חופשה עם ארוסתו לעתיד ולימים אשתו. וברן התכוון לכתוב רביעייה שלמה אך הניח אותה בצד לאחר שהשלים את הפרק הזה, שמשכו כעשר דקות. זה פרק אקספרסיבי מאוד, המושרש בבירור ברומנטיקה ובטונאליות פוסט-ברהמסיאנית. הוא כתוב בסגנון השופע של הרומנטיקה המאוחרת (בדומה ל"ליל זוך" של שנברג), ומבטא שפע רגשות, החל מכמיהה, עבור בסערה דרמטית ועד לסיום השליו, מעין שיר אהבה של וברן לאשתו לעתיד. בדומה ליצירות טונאליות אחרות שלו וברן לא פרסם את ה"לנגזאמר זץ" בדפוס בחייו, והוא התגלה רק בשנות ה-60 של המאה ה-20 באוסף כתבי יד.
עוד בתכנית, פרלוד לרביעיית כלי קשת מאת פאול בן חיים. היצירה הקצרה, שנכתבה ב-1973, מבוססת על מנגינה ספרדית מסורתית ושוזרת אותה למרקם קונטרפונקטי עשיר.
"As part of the Chamber Music Society of Lincoln Center’s Winter Festival, the Quartetto di Cremona paid New York a memorable visit that evoked ‘not happiness but life…and beauty’, as violist Simone Gramaglia succinctly noted. The quartet was marvelous at presenting both – through their excellent playing and firm hold on signature interpretations of great works, and through a palpable sensitivity to the complexities of the human condition that often only music can portray… This could be described as an evening of real music and generous playing… we listeners were simply fortunate to be here" (Seen and Heard International)
"I have been raving about this group since they started the project. They are very special and have a particular sound and attack in their performance, which I might call Mediterranean: it's big, open, bright, a touch earthy, lacking nothing in subtlety, but with a confident virility in its projection… the Quartetto di Cremona sound for all the world as though they have inherited the the mantle of the Quartetto Italiano, long gone now, but one of the greatest string quartets of the 20th century"
(The Herald)
נגן וידאו
נגן וידאו
נגן וידאו
מוזמנים להאזין
קונצרט זה הוא חלק מעונת הקונצרטים 2025-26 של המרכז למוסיקה קאמרית
"מהפנט… ומלא הבעה" – BBC Music "בין הכנרים המודרניים המובילים" – Musicweb International "הכריזמטי ביותר מבין הכנרים הצ'כיים, ספונטני, יצירתי וייחודי בכל מה שהוא עושה" Gramophone
העולם המרהיב של מוסיקה יהודית – קונצרט לרגל יום השואה הבינלאומי 2026
בנוכחות שגרירת הרפובליקה הצ'כית בישראל, גב' ורוניקה קוצ'ינובה
יצירותיהם של מלחינים יהודים, ברובם צ'כים, שנפגעו על ידי המשטר הנאצי תבוצענה בצד המלחינים שעוררו בהם השראה.
הכנר הצ'כי הידוע בכינורו הכחול פאבל שפורקל Pavel Šporcl בליווי הפסנתרן הישראלי עטור הפרסים מיכאל זרצקל Michael Zartsekel
כרטיסים 95 שקלים, הנחות לזכאים. טל 03-7316561. כרטיסים לקונצרט זה לא נמכרים דרך קופת הקונסרבטוריון לרכישה לחצו כאן
הכנר הצ'כי פאבל שפורקל, ידיד ישראל אמיתי ואמן בינלאומי בעל סגנון ייחודי הנודע בכינורו הכחול חוזר לקונצרטים בארץ, כששיא ביקורו הוא בקונצרט "געגועים למולדת".
הקונצרט של פרויקט "אל תוך האור" בשיתוף שגרירות צ'כיה, משלב בין מלחינים צ'כים לבין מלחינים יהודים ברובם צ'כים שנרצחו בידי הנאצים ועוזריהם. ילווה אותו הפסנתרן הישראלי עטור הפרסים מיכאל זרצקל.
בעשורים האחרונים מתגלות לנו יצירות של מלחינים יהודים, שפעלו בתקופת השלטון הנאצי ולפניה ברחבי אירופה. פרויקט "אל תוך האור" של עמותת העולם המרהיב של המוזיקה היהודית דואג להוציא את המוסיקה האבודה מהארכיונים הרבים מסביב לעולם בהם היא שמורה ולהביאה אל הבמה בביצוע חי.
בקונצרט ייחודי זה שהוא בסימן המולדת הצ'כית יבצע הכנר הצ'כי פאבל שפורקל יצירות מאת המלחינים ויקטור אולמן, גדעון קליין וארווין שולהוף . יצירות אלו יוצגו על רקע יצירות מהן הושפעו מאת המלחינים אנטונין דבוז'אק ובדז'יך סמטנה. בנוסף יבוצעו יצירה מאת פאבלשפורקל, המתבססת על ההמנון הצ'כי, וכן ניגון מאת ארנסט בלוך, מלחין יהודי יליד שווייץ, שאף הקריירה שלו נפגעה על ידי המשטר הנאצי, כשיצירותיו נאסרו להשמעה באירופה.
"הרעיון של הפרויקט ושל התכנית לקונצרט זה הוא להציג את המלחינים היהודיים על רקע יצירות מהן הושפעו, כדי לא לצמצם אותם ואת היצירה שלהם ל"מוסיקת שואה", אומר ד"ר ניר כהן שליט, המנהל המוסיקלי של "אל תוך האור".
הדגש בקונצרט זה הוא על הדיאלוג בין המלחינים היהודיים לבין המלחינים הקלאסיים.
פאבל שפורקל הוא המוסיקאי הקלאסי האהוב ביותר בצ'כיה. הוא מופיע תדיר בטלוויזיה הצ'כית, והאלבומים שהקליט עבור חברות כמו Universal ו EMI -מגיעים למקומות גבוהים במצעדי המכירות. הוא נמנה עם "השושלת המלכותית של הכנרים הצ'כיים" שמקורה ביארוסלב קוצ'יאן, ולמד גם אצל יצחק פרלמן ודורותי דיליי בארצות הברית, כך שרכש שליטה במגוון סגנונות. הוא מופיע עם תזמורות מובילות, בהן הפילהרמונית הצ'כית, תזמורת פריז והתזמורת הקאמרית האנגלית, ובאולמות כמו קרנגי בניו יורק והיכל וולט דיסני. שפורקל מקדם מוזיקה צ'כית, מלחין, מוביל פרויקטים חינוכיים ומשמש כמנהל אמנותי של פסטיבלים בינלאומיים. זוכה פרס באו״ם על פעילותו לחיבור בין אנשים באמצעות מוזיקה. שפורקל מזוהה עם כינור כחול ייחודי וממשיך להופיע עימו ברחבי העולם. באחרונה הופיע בישראל עם הקאמרטה הישראלית ירושלים במהלך מלחמת "חרבות ברזל" .
מיכאל זרצקל
פסנתרן יליד רוסיה (1980), בוגר בית הספר למחוננים ע"ש צ'ייקובסקי. זכה בפרס ראשון בתחרות סקריאבין במוסקבה (1995), בתחרות על שם עמנואל דורלט באנטוורפן ובתחרות בפוצסרדה, ספרד. ב-2008 זכה במקום ראשון בתחרות פסנתר וב-2011 בתחרות הקונצ'רטו באקדמיה למוסיקה בירושלים, וכן בפרס רביעי בתחרות במונטריי, מקסיקו. מופיע כסולן עם תזמורות בארץ ובעולם וזוכה מלגת "צפונות תרבות".
תכנית הקונצרט כולל אורך היצירות
Antonín Dvořák – Sonatina for Piano and Violin in G major, Op. 100 19'
Viktor Ullmann3 Yiddish songs (arr. for violin and piano) 8'
Bedřich Smetana – Z domoviny (From The Homeland), Op. 128 13'
Pavel Šporcl – Kde domov muj ("Where Is My Homeland" – Variations on the Czech National Anthem) 10'
הפסקה Gideon Klein Piano Sonata 11'
Erwin Schulhoff Sonatafor Solo Violin 10'
Ernest BlochNigun8'
על המלחינים
בדז'יך סמטנה (1884-1824)
מלחין צ'כי, נולד בליטומישל שבבוהמיה ומת בפראג. בסיועו של פרנץ ליסט הקים סמטנה בית ספר למוזיקה בפראג בשנת 1848 וניהל אותו. ניצח על מקהלות, הלחין אופרות ועבד כמבקר מוזיקלי. המוזיקה שכתב מצטיינת בשילוב המנגינות, האופי הלאומי והפולקלור הבוהמי. במוזיקה שיצר הביע סמטנה את הלהט הלאומי ששלהב אותו, את ההערכה שחש לנעימות העממיות ואת נאמנותו והוקרתו לבית מדרשו של ליסט.
אנטונין דבוז'אק (1904-1841)
מלחין צ'כי, יליד נלהוזבס, סמוך לעיר פראג. יצירותיו המפורסמות ביותר הן הסימפוניה "מן העולם החדש", המחולות סלאביים, הרביעייה האמריקאית, הקונצ'רטו לצ'לו, האופרה רוסלקה (המבוססת על הסיפור "בת הים הקטנה" מאת אנדרסן), חמישיית הפסנתר בלה מז'ור, שלישיית הפסנתר "דומקי", הפתיחה "קרנבל", והיצירות הווקאליות Te Deum, רקוויאם וסטאבט מאטר.
ארנסט בלוך (1959-1880)
אֶרְנֶסְט בְּלוֹך נחשב לאחד מגדולי המלחינים שהעניקה שווייץ לעולם. פעל בכמה מקומות באירופה והשתקע בארצות הברית. ב-1917 הפך בלוך למורה הראשון לקומפוזיציה בבית הספר למוזיקה מאנֶס, ובדצמבר 1920 היה למנהל הראשון של המכון למוזיקה של קליבלנד, שזה עתה הוקם. לצד היותו כנר, ויולן, מלחין ומנהל תזמורת, הייתה לארנסט בלוך גם קריירה אקדמית מרשימה. בתקופת השלטון הנאצי יצירותיו נאסרו להשמעה באירופה.
ארווין שולהוף (1842-1894)
יליד פראג. סגנונו היה אקלקטי, וכמו מלחינים צ'כיים אחרים בני דורו, השפעותיו נטו יותר לפריז מאשר למסורת האוסטרו-גרמנית. ביצירתו ניתן לראות השפעות של ג'אז ותנועת הדאדא. הוא זכה בהכרה בצ'כיה וגם בחברה הבינלאומית למוזיקה עכשווית, אך הקריירה שלו נקטעה עם נפילת צ'כוסלובקיה והפלישה הנאצית לברית המועצות, שולהוף נכלא במחנה וילצבורג בבוואריה; כיהודי, הוא הופרד משאר הזרים במחנה, ומת משחפת בשנת 1942. כיום הוא נחשב לאחד הקולות החדשניים והמקוריים ביותר של ארצו.
ויקטור אולמן (1944-1898)
מלחין, פסנתרן ומנצח צ'כי-אוסטרי ממוצא יהודי. לאחר שנים של פעילות מוזיקלית ברחבי אירופה, חזר להתיישב בפראג ב-1933. עם הכיבוש הנאצי ב-1939, הצליח אולמן להבריח שניים מילדיו לאנגליה בטרנספורט הילדים. בספטמבר 1942 גורש לטרזין יחד עם אשתו השלישית ובנם הקטן, והתאחד שם עם בנו הבכור. גם במחנה המשיך אולמן ליצור, וחלק מיצירותיו מתקופה זו נשמרו ומבוצעות עד היום, ביניהן האופרה "קיסר אטלנטיס" והקונצ'רטו לפסנתר, שבוצעו בדצמבר 2025 במסגרת פרוייקט "אל תוך האור". נרצח באושוויץ. באחרונה יצאה לאור בבוסטון ארה"ב הספרOur Will to Live: The Terezín Music Critiques of Viktor Ullmann מאת Mark Ludwig ע"י Terezin Music Foundation.
גדעון קליין (1945-1919) נולד בפטרובנה מורבה בצ'כוסלובקיה, והתגלה ככישרון מוסיקלי כבר מגיל צעיר. הוא למד פסנתר עם פרופ' רוזנה קורזובה ובו בזמן גם מוסיקולוגיה וקומפוזיציה באוניברסיטת צ'ארלס בפראג. לימודיו נקטעו על ידי הכיבוש הנאצי. קליין נשלח לטרזין בדצמבר 1941, שם הצליח להקדיש עצמו להלחנה ועיבודים של מוסיקה קאמרית ווקאלית. היצירה האחרונה שלו, "טריו למיתרים", הושלמה באוקטובר 1944, תשעה ימים לפני שהועבר לאושוויץ. הוא הפקיד את כתב היד של תווי היצירה בידי ידידה לפני שנשלח אל למותו. בסוף ינואר 1945 מת קליין במחנה פורסטנגרוב. (מתוך אתר יד ושם).
כרטיסים 95 שקלים, הנחות לזכאים. טל 03-7316561. כרטיסים לקונצרט זה לא נמכרים דרך קופת הקונסרבטוריון
ֿתזמורת הג׳אז הישראלית חוזרת לעונה נוספת – סוחפת, מרתקת ומגוונת, במהלכה תארח את טובי מוזיקאי הג׳אז הישראלים. בהשתתפות סטודנטים מצטיינים מהתכנית ללימודי ג׳אז בשיתוף הניו-סקול בניו-יורק.
אורח: עמית פרידמן – סקסופון
עמית פרידמן, מהסקסופוניסטים המובילים בג’אז הישראלי, חוזר לשתף פעולה עם תזמורת הג׳אז הישראלית שהיה בין מייסדיה במופע אנרגטי ומלא נשמה עם כמה מהקטעים היפים שכתב לתזמורת.
תזמורת הג'אז הישראלית, בניהולם האומנותי של רון אלמוג ויאיר סלוצקי, היא בית המרכז לתוכו כבר יותר מ 20 שנים את טובי המוסיקאים בישראל לסביבה יצירתית ופורייה של מלחינים, מעבדים ונגנים סולנים. הופעותיה של התזמורת הן מפגן מוסיקלי וירטואוזי, מרגש ומהפנט שלא משאיר רגע אחד משעמם כש-12 הסולנים של התזמורת מציגים את יכולותיהם.
עונה שנייה לסדרת קונצרטי הבארוק
מנהלת אמנותית – דרורה ברוק
ערב אנגלי ברסטורציה: מוסיקה קולית וכלית של הנרי פרסל וג׳ון בלואו, המורה והתלמיד. בין אודה חגיגית לשיר חדר אינטימי ו‑ground מהפנט. אריות מלאות הבעה, דואטים שנרקמים על קווי באס אוסטינטו, שירים וריקודים שנושמים את ניחוח לונדון של סוף המאה ה‑17: תערובת של מלודיה מוּכּרת, הרמוניה נועזת וקישוטים חיים.
עונה שנייה לסדרת קונצרטי הבארוק
מנהלת אמנותית – דרורה ברוק
לילה בונציה, שחר ברומא – לידתה של הסונטה בחמישה צבעים חלילית, קורנט, סאקבט, צ'לו וקונטינואו פורשים את המהפכה הצלילית והצורנית של המחצית הראשונה של המאה ה‑17 – מן ה‑stile nuovo וה‑seconda pratica של מונטוורדי אל הסונטות והקנצונות של קסטלו, מריני ופונטנה ובני תקופתם. דיאלוגים של הד ומענה, מתח‑רגיעה, קישוטים אקספרסיביים ו"קונצ'רטו" מוקדם שבו כל קול מקבל רגע משלו עד שנטמע בצבעים חדשים.
ֿתזמורת הג׳אז הישראלית חוזרת לעונה נוספת – סוחפת, מרתקת ומגוונת, במהלכה תארח את טובי מוזיקאי הג׳אז הישראלים. בהשתתפות סטודנטים מצטיינים מהתכנית ללימודי ג׳אז בשיתוף הניו-סקול בניו-יורק.
אורחת: ענת כהן – קלרינט
ענת כהן, נגנית הקלרינט המובילה בעולם הג׳אז הבינלאומי. ענת מביאה לבמה שילוב סוחף של וירטואוזיות, שמחת חיים, נוכחות בימתית כובשת שמשלבת מוזיקה ברזילאית וצלילים מהעולם.
תזמורת הג'אז הישראלית, בניהולם האומנותי של רון אלמוג ויאיר סלוצקי, היא בית המרכז לתוכו כבר יותר מ 20 שנים את טובי המוסיקאים בישראל לסביבה יצירתית ופורייה של מלחינים, מעבדים ונגנים סולנים. הופעותיה של התזמורת הן מפגן מוסיקלי וירטואוזי, מרגש ומהפנט שלא משאיר רגע אחד משעמם כש-12 הסולנים של התזמורת מציגים את יכולותיהם.
משרד יחסי ציבור. טלפון 03-7316561 מייל 
