טורינה רביעייה לפסנתר ולכלי קשת בלה מינור, אופ. 67
* יצירתו של יחזקאל בראון מבוצעת לכבוד שנת ה-80 לייסוד הקונסרבטוריון – בראון נמנה עם סגל ההוראה בקונסרבטוריון בשנות ה-50 כמורה לתיאוריה.
קונצרט מקדים בביצוע ליה עין-גל, תלמידת פסנתר בקונסרבטוריון בכיתתה של טניה קוזלוב, יערך בשעה 20:15, באולם רן ברון.
הפרויקט הקאמרי הישראלי – מהאנסמבלים הישראלים הוותיקים, הפעילים והמוערכים ביותר, הנהנה גם מקריירה בינלאומית עניפה – שב למרכז למוסיקה קאמרית, כדרכו, בתכנית ייחודית, מגוונת, עשירת צ
הפרויקט הקאמרי הישראלי – מהאנסמבלים הישראלים הוותיקים, הפעילים והמוערכים ביותר, הנהנה גם מקריירה בינלאומית עניפה – שב למרכז למוסיקה קאמרית, כדרכו, בתכנית ייחודית, מגוונת, עשירת צבעים והרכבים משתנים. הפרויקט, זוכה פרס משרד התרבות למבצעים ע"ש בנימיני לשנת 2011 וע"ש פרטוש לשנת 2017, קנה לעצמו שם של הרכב קאמרי מבריק, גמיש ומגובש, הידוע ברפרטואר המגוון שהוא מציג ובהופעותיו הסוחפות. מאז הקמתו הופיע האנסמבל בסיורי קונצרטים ברחבי צפון אמריקה, סין, אנגליה וישראל, בין השאר באולמות חשובים בניו יורק (קרנגי הול ומרכז לינקולן), וושינגטון הבירה (מרכז קנדי), לונדון (אולם ויגמור), סן פרנסיסקו, ונקובר, בייג'ין וכן לאורכה ולרוחבה של הארץ. בעונה הנכחית יופיע לראשונה בטוקיו, באולם סנטורי הנודע. עם האומנים עמם שיתף האנסמבל פעולה נמנים הוויולנים טביאה צימרמן ומייקל טרי (רביעיית גוארנרי), הכנריות ליזה פרשטמן (הולנד) ואנטייה וייטהאס (גרמניה), הצ'לן פיטר ווילי (רביעיית גוארנרי/שלישיית בוזאר) והחלילן ג'ושוע סמית (תזמורת קליבלנד). האנסמבל שם לעצמו למטרה להופיע באזורים פריפריאליים בארץ, בהם לא מתקיימים בהכרח קונצרטים סדירים, בד בבד עם קונצרטים לקהל הרחב של הסדרות באזור המרכז ובערים הגדולות. ההרכב מזמין יצירות חדשות ממלחינים ישראלים ומבצע אותן בהופעותיו בארץ ובעולם. גוף הנגנים המגוון של האנסמבל מאפשר לו ליצור תוכניות מאתגרות וייחודיות ממיטב הרפרטואר הקאמרי במגוון תזמורים רחב. אלבום הבכורה של ההרכב יצא לאור ב-2012 בחברת "אזיקה רקורדס" האמריקנית וזכה לשבחים רבים בארץ ובחו"ל. חברי האנסמבל הקבועים הם מן המוסיקאים הישראלים המצליחים בדורם, זוכי תחרויות בינלאומיות כגון צ'ייקובסקי, קסדו ואנסקו ובוגרי מיטב בתי הספר למוסיקה בעולם כגון הקונסרבטואר של פריס, ג'וליארד, ייל ואחרים.
תכנית הקונצרט רוקמת פסיפס של ניגודים משלימים ונעה בין הקלאסיקה המוצרטית של המאה ה-18, הרומנטיקה השופעת של ליסט, וביטויים מגוונים להשפעות המוסיקה העממית במאה ה- 20 ביצירותיהם של ברטוק, דה פאיה, טורינה ויחזקאל בראון. במקביל ניתן למצוא בה דיאלוגים מעניינים בין ההונגרים – ליסט וברטוק, הספרדים – דה פאיה וטורינה, והקלאסיות והניאו-קלאסיות ביצירותיהם של מוצרט ויחזקאל בראון, כמו גם בין יצירות בגרסאות מקוריות (ברטוק וטורינה), לבין יצירות מעובדות (ליסט, יחזקאל בראון, דה פאיה ומוצרט).
יצירתו של ליסט, "אורפאוס", נכתבה בגרסתה המקורית לתזמורת ב-1854, כרביעית מבין 12 הפואמות הסימפוניות של המלחין. ליסט תבע את המונח פואמה סימפונית לתיאור יצירה תזמורתית, הכתובה במבנה חופשי, על פי רב חד פרקי, בהשראת מקור חוץ מוסיקלי – סיפור או פאמה, רעיון פילוסופי מופשט, או דימוי חזותי. ז'אנר זה הפך להיות אחד הז'אנרים המרכזיים במוסיקה בין אמצע המאה ה-19 לתחילת המאה ה-20. אורפאוס היא הפואמה הסימפונית הקצרה ביותר והמהורהרת ביותר של ליסט, ואף שאינה מתארת עלילה ספציפית, ליסט הקדים לה מבוא ארוך ופילוסופי, ממנו ניתן ללמוד שאת המלחין לא עניינה במיוחד הסיפור המיתולוגי אודות מאמציו של אורפאוס לחלץ את אהובתו, אורידיצ'ה מעולם המתים, אלה מדמותו של אורפאוס כמייצג את נצחון הציביליזציה על הברבריות, כפי שהיא מתוארת בציור על כד אטרוסקי עתיק. היצירה כתובה בסגנונו הרומנטי הטיפוסי של ליסט בפרק אחד המתחיל באווירה רגועה, מתפתח בקרשנדו הדרגתי ומסתיים בשקט בחזרה אל הלך הרוח הפותח. המלחין הצרפתי, קאמי סן-סאנס, העריך יצירה זו כטובה ביותר מכל יצירותיו התזמורתיות של ליסט ותיאר אותה כ"רקומה מקרני שמש ואור כוכבים". סביב 1910 הוא אף ערך לה עיבוד לשלישיית פסנתר. בקונצרט הפעם נשמע אותה בשלישייה בה יחליף את הפסנתר הנבל, הכלי עימו מזוהה אורפאוס עצמו, לו נתן ליסט תפקיד מרכזי בגרסה התזמורתית המקורית.
יחזקאל בראון (1922-2014), חתן פרס ישראל למוזיקה, נמנה עם המלחינים הבולטים, הפוריים והרב גוניים ביותר בישראל. הוא נולד בברסלאו, גרמניה (כיום ורוצלב, פולין), אך כשהיה בן שנתיים משפחתו השתקעה בישראל. ההחלטה להיות מוזיקאי מקצועי גמלה בליבו לאחר מלחמת העצמאות. הוא למד באקדמיה הישראלית למוזיקה, ולאחר תום לימודיו החל ללמד בה. בד בבד עם לימודיו, החל להורות מוזיקה בסמינר הקיבוצים וגם בקונסרבטוריון של האקדמיה הישראלית למוזיקה בתל אביב. לאחר שנים מספר, החל להורות גם במדרשה למחנכים למוזיקה. בשנת 1966 צורפה האקדמיה לאוניברסיטת תל אביב, ואז קיבל יחזקאל בראון דרגת מורה בכיר ולאחר מכן מינוי של פרופסור חבר ואחריו מינוי של פרופסור מן המניין, עד לשנת 1989, שבה פרש לגמלאות כפרופסור אמריטוס. בשנת 1975 למד שירה גרגוריאנית במנזר סולם הבנדיקטיני בצרפת מפי האב דום ז'אן קליר ושב לשם בשנים הבאות לעבודת מחקר. תוך כדי עבודתו באקדמיה למוזיקה, השלים תואר שני במחלקה ללימודים קלאסיים באוניברסיטת תל אביב, בדגש על הלשונות יוונית ורומית. ביצירתו ניכרת נטייה נאו-קלאסית בולטת, לצד השפעות של מוסיקה מסורתית, יהודית ומזרח תיכונית. הגורם השליט בכל יצירותיו הוא מלודיה יפה וקומוניקטיבית, צורה קלסית בהירה, הרמוניה מודאלית או טונאלית עשירה. מוסיקה קולית תופסת חלק מרכזי מאוד במכלול יצירתו. אחת מיצירותיו הידועות ביותר היא מחזור השירים "שירי היונה והשושן" שכתב למצו סופרן ולפסנתר ב-1956, למילים של לאה גולדברג. מחזור קצר זה כולל 4 שירים ובנוי במבנה מוקפד. הקווים הליריים והמבנה המוסיקלי הלכיד מקנים למוסיקה איכויות מופשטות העומדות בפני עצמן גם בגרסה הכלית לקלרינט ונבל, לה נאזין בקונצרט זה.
גרסה כלית למוסיקה קולית נפגוש גם ביצירתו של המלחין הספרדי, דה פאיה, שלצד בני ארצו, איזק אלבניז ואנריקה גרנדוס, היה מהדמויות המרכזיות שהשיבו את המוסיקה הספרדית בראשית המאה ה-20 למעמד לו היא לא זכתה מאז תקופת הרנסנס. קובץ ה"'שבעה שירים ספרדיים עממיים", לקול ולפסנתר, המבוסס בחלקו על מלודיות ספרדיות עממיות אותנטיות ממחוזות שונים בספרד, ובחלקו על יצירה מקורית של דה פאיה, הושלם ברובו ב-1914, בהזמנת זמרת הסופרן לואיזה ולה, עמה גם ביצע המלחין את היצירה בבכורה במדריד בינואר 1915. השירים זכו לפופולאריות רבה באופן מיידי והייתה להם השפעה רבה בהגדרת סגנון לאומי ספרדי של השיר האמנותי. הפופולאריות הרבה לה זכו השירים הובילה גם לעיבודים שונים. הכנר הפולני הנודע, פול קוצ'נסקי, עיבד, באישור מלחין, שישה מתוך שבעת השירים לכינור ולפסנתר תחת הכותרת "סוויטה ספרדית עממית". הצ'לן מוריס מאראשל ערך עיבוד לצ'לו ולפסנתר, על בסיס העיבוד לכינור. בקונצרט הפעם יתפוס הנבל את מקום הפסנתר, וצלילי הפריטה שלו ידגישו את האופי העממי של המוסיקה.
את יצירתו "קונטרסטים" כתב ברטוק ב-1938, לאחר שכבר גמלה בליבו ההחלטה לעזוב את מולדתו, הונגריה, עקב עליית הפאשיזם, ולהשתקע בארה"ב. ה"קונטרסטים" נכתבו כבר כהכנה להגירתו: היצירה מוקדשת לאמן הג'ז, הקלרניתן בני גודמן, ובוצעה בבכורה אחרי הגיעו של ברטוק לניו-יורק, בדצמבר 1940, על ידי בני גודמן, הכנר היהודי-הונגרי המהולל, יוזף סיגטי, וברטוק עצמו, שהיה גם פסנתרן מזהיר. סיגטי הוא שהניע את ברטוק לכתיבת היצירה. הוא ביקש מברטוק יצירה ששניהם יוכלו לנגן יחד עם בני גודמן, ואף שלח לברטוק כמה מהקלטות שלישיית הג'ז של גודמן, על מנת שיתוודע לסגנונו של גודמן. ניגודים הם כמובן אמצעי מוסיקלי מקובל בסגנונות רבים, אך ביצירה זו הם בולטים במיוחד ולכן נתנו ליצירה את שמה. מדובר קודם כל בניגודים בין שלושת הכלים המשתתפים, שכל אחד מהם שייך למשפחת כלים אחרת, ומבליט כאן את אפיו המיוחד. ברטוק מדגיש כאן את הניגודים בין הכלים, יותר משהוא מנסה למזג בינם. מלבד זאת ניכרים ההבדלים הריתמיים החריפים בין תפקידי הכלים המנוגנים בו זמנית, ובתוך כל פרק קיים ניגוד בולט בין החלק הפותח (החוזר גם בסיום) לבין חלק מרכזי בעל אופי שונה בתכלית. ניגוד נוסף שאפשר להבחין בו הוא בין הפרקים לבין עצמם: הפרק הראשון הנמרץ, השני המהורהר והמסתורי והשלישי המהיר והסוחף, בו ניכרות במיוחד השפעות המוזיקה העממית אותה חקר ברטוק.
למוצרט נודע תפקיד מרכזי בשכלול הכתיבה לכלי נשיפה בכלל, ובביסוס מעמדו של הקלרינט ככלי מרכזי ומשמעותי בפרט, בייחוד הודות לקונצ'רטו, לחמישייה ולשלישייה שכתב לכלי זה. לאחר מותו הגיעה אלמנתו, קונסטנצה, להסכם עם המו"ל יוהאן אנדרה, אשר קנה בשנת 1799 את יתרת כתבי היד של מוצרט והחל לערוך את קטלוג יצירותיו. באותה שנה גם פרסם אנדרה שלוש רביעיות לקלרינט, כינור, ויולה וצ'לו מאת ו. א. מוצרט. מבין שלוש רביעיות אלה שתי הראשונות מבוססות על סונטות לכינור ולפסנתר, והשלישית היא עיבוד לשלישיית הפסנתר ק. 496. לא סביר שעיבודים אלה היו פרי עטו של מוצרט, וקרוב לוודאי שאנדרה עצמו, אשר היה גם מלחין, הוא שערך אותם. מכל מקום, הם מנצלים את המדיום באופן מוצלח, תוך הוספת קולות, כאשר יש צורך, וחלוקה משכנעת של החומרים התמאטיים בין הכינור לקלרינט. רביעיית הקלרינט בסי-במול מז'ור מבוססת על הסונטה לכינור ולפסנתר בסי-במול מז'ור, ק. 378, אותה כתב מוצרט בזלצבורג בתחילת 1779, במתכונת המקבולת של שלושה פרקים. הפרק הראשון, הכתוב כמקובל בצורת סונטה, מתאפיין ברוחב יריעה ובגמישות מלודית שלא היו מוכרים בז'אנר הסונטה לכינור טרם מוצרט. הפרק השני, האיטי, מציג פרישה ריתמית מתוחכמת של שלשונים נגד מקצב מנוקד, המזכירה את הפרק האיטי של הקונצ'רטו המפורסם לפסנתר בדו מז'ור, ק. 467 (אשר ייכתב רק ב- 1785), בייחוד לאור התנועה העולה של התבנית המנוקדת והאופי השירתי. הפרק השלישי, כמו פרקי פינאלה רבים ביצירות קלאסיות, כתוב בצורת רונדו. הנושא החוזר מסתחרר באופן מעודן מטה על גבי קורי עיטורים, ובין חזרותיו נשמעות אפיזודות מנוגדות באופיין.
המלחין הספרדי, חואקין טורינה, נולד בסביליה ב-1882, אך המשיך את לימודיו במדריד ולאחר מכן בפריז. רביעיית הפסנתר נכתבה ב-1931, תקופת השיא ביצירתו של טורינה, והיא דוגמה משובחת לסגנונו המאוחר: רוגש, אך עם זאת מאופק, וספוג במידה הנכונה של צבע אנדלוסי ואווירה ספרדית עממית, מקצבים לוהטים וליריות כובשת. זו יצירה קומפקטית ותמציתית בשלושה פרקים, עם חומר מהפרק האיטי הפותח החוזר בשני הפרקים שלאחריו. מבנה הפרקים חופשי והלך הרוח משתנה בהתמדה, עדות להשפעות השונות על המלחין. טורינה משתמש באופן אפקטיבי בווירטואוזיות כנרית (בפתיחת הפינאלה), אך גם בצבעים הכהים של הוויולה והצ'לו. מרתק במיוחד השילוב של המקצבים הספרדיים עם נגינת כלי הקשת sul ponticello (קרוב לגשר) בפרק האחרון. לפסנתר יש תפקיד מוביל לאורך היצירה כולה, כיאה למלחין שהיה גם פסנתרן מקצועי.
״קונצרט מרהיב של אנסמבל מגוון״ (ניו יורק טיימס)
"אנסמבל המורכב מסולנים ברמה בינלאומית שכשהם חוברים יחדיו האגו מתפוגג, ונותרים מוסיקאים שחושבים, נושמים ומנגנים כאחד." (טיים אאוט ניו יורק)
"האודיטוריום המלא בקונסרבטוריון שטריקר, והאווירה החגיגית הראו שהקונספט של הפרויקט הקאמרי הישראלי עובד." (הארץ)
"הקהל יצא מגדרו" (Seen and Heard International)
נגן וידאו
נגן וידאו
נגן וידאו
מוזמנים להאזין
קונצרט זה הוא חלק מעונת הקונצרטים 2025-26 של המרכז למוסיקה קאמרית
"מהפנט… ומלא הבעה" – BBC Music "בין הכנרים המודרניים המובילים" – Musicweb International "הכריזמטי ביותר מבין הכנרים הצ'כיים, ספונטני, יצירתי וייחודי בכל מה שהוא עושה" Gramophone
העולם המרהיב של מוסיקה יהודית – קונצרט לרגל יום השואה הבינלאומי 2026
בנוכחות שגרירת הרפובליקה הצ'כית בישראל, גב' ורוניקה קוצ'ינובה
יצירותיהם של מלחינים יהודים, ברובם צ'כים, שנפגעו על ידי המשטר הנאצי תבוצענה בצד המלחינים שעוררו בהם השראה.
הכנר הצ'כי הידוע בכינורו הכחול פאבל שפורקל Pavel Šporcl בליווי הפסנתרן הישראלי עטור הפרסים מיכאל זרצקל Michael Zartsekel
כרטיסים 95 שקלים, הנחות לזכאים. טל 03-7316561. כרטיסים לקונצרט זה לא נמכרים דרך קופת הקונסרבטוריון לרכישה לחצו כאן
הכנר הצ'כי פאבל שפורקל, ידיד ישראל אמיתי ואמן בינלאומי בעל סגנון ייחודי הנודע בכינורו הכחול חוזר לקונצרטים בארץ, כששיא ביקורו הוא בקונצרט "געגועים למולדת".
הקונצרט של פרויקט "אל תוך האור" בשיתוף שגרירות צ'כיה, משלב בין מלחינים צ'כים לבין מלחינים יהודים ברובם צ'כים שנרצחו בידי הנאצים ועוזריהם. ילווה אותו הפסנתרן הישראלי עטור הפרסים מיכאל זרצקל.
בעשורים האחרונים מתגלות לנו יצירות של מלחינים יהודים, שפעלו בתקופת השלטון הנאצי ולפניה ברחבי אירופה. פרויקט "אל תוך האור" של עמותת העולם המרהיב של המוזיקה היהודית דואג להוציא את המוסיקה האבודה מהארכיונים הרבים מסביב לעולם בהם היא שמורה ולהביאה אל הבמה בביצוע חי.
בקונצרט ייחודי זה שהוא בסימן המולדת הצ'כית יבצע הכנר הצ'כי פאבל שפורקל יצירות מאת המלחינים ויקטור אולמן, גדעון קליין וארווין שולהוף . יצירות אלו יוצגו על רקע יצירות מהן הושפעו מאת המלחינים אנטונין דבוז'אק ובדז'יך סמטנה. בנוסף יבוצעו יצירה מאת פאבלשפורקל, המתבססת על ההמנון הצ'כי, וכן ניגון מאת ארנסט בלוך, מלחין יהודי יליד שווייץ, שאף הקריירה שלו נפגעה על ידי המשטר הנאצי, כשיצירותיו נאסרו להשמעה באירופה.
"הרעיון של הפרויקט ושל התכנית לקונצרט זה הוא להציג את המלחינים היהודיים על רקע יצירות מהן הושפעו, כדי לא לצמצם אותם ואת היצירה שלהם ל"מוסיקת שואה", אומר ד"ר ניר כהן שליט, המנהל המוסיקלי של "אל תוך האור".
הדגש בקונצרט זה הוא על הדיאלוג בין המלחינים היהודיים לבין המלחינים הקלאסיים.
פאבל שפורקל הוא המוסיקאי הקלאסי האהוב ביותר בצ'כיה. הוא מופיע תדיר בטלוויזיה הצ'כית, והאלבומים שהקליט עבור חברות כמו Universal ו EMI -מגיעים למקומות גבוהים במצעדי המכירות. הוא נמנה עם "השושלת המלכותית של הכנרים הצ'כיים" שמקורה ביארוסלב קוצ'יאן, ולמד גם אצל יצחק פרלמן ודורותי דיליי בארצות הברית, כך שרכש שליטה במגוון סגנונות. הוא מופיע עם תזמורות מובילות, בהן הפילהרמונית הצ'כית, תזמורת פריז והתזמורת הקאמרית האנגלית, ובאולמות כמו קרנגי בניו יורק והיכל וולט דיסני. שפורקל מקדם מוזיקה צ'כית, מלחין, מוביל פרויקטים חינוכיים ומשמש כמנהל אמנותי של פסטיבלים בינלאומיים. זוכה פרס באו״ם על פעילותו לחיבור בין אנשים באמצעות מוזיקה. שפורקל מזוהה עם כינור כחול ייחודי וממשיך להופיע עימו ברחבי העולם. באחרונה הופיע בישראל עם הקאמרטה הישראלית ירושלים במהלך מלחמת "חרבות ברזל" .
מיכאל זרצקל
פסנתרן יליד רוסיה (1980), בוגר בית הספר למחוננים ע"ש צ'ייקובסקי. זכה בפרס ראשון בתחרות סקריאבין במוסקבה (1995), בתחרות על שם עמנואל דורלט באנטוורפן ובתחרות בפוצסרדה, ספרד. ב-2008 זכה במקום ראשון בתחרות פסנתר וב-2011 בתחרות הקונצ'רטו באקדמיה למוסיקה בירושלים, וכן בפרס רביעי בתחרות במונטריי, מקסיקו. מופיע כסולן עם תזמורות בארץ ובעולם וזוכה מלגת "צפונות תרבות".
תכנית הקונצרט כולל אורך היצירות
Antonín Dvořák – Sonatina for Piano and Violin in G major, Op. 100 19'
Viktor Ullmann3 Yiddish songs (arr. for violin and piano) 8'
Bedřich Smetana – Z domoviny (From The Homeland), Op. 128 13'
Pavel Šporcl – Kde domov muj ("Where Is My Homeland" – Variations on the Czech National Anthem) 10'
הפסקה Gideon Klein Piano Sonata 11'
Erwin Schulhoff Sonatafor Solo Violin 10'
Ernest BlochNigun8'
על המלחינים
בדז'יך סמטנה (1884-1824)
מלחין צ'כי, נולד בליטומישל שבבוהמיה ומת בפראג. בסיועו של פרנץ ליסט הקים סמטנה בית ספר למוזיקה בפראג בשנת 1848 וניהל אותו. ניצח על מקהלות, הלחין אופרות ועבד כמבקר מוזיקלי. המוזיקה שכתב מצטיינת בשילוב המנגינות, האופי הלאומי והפולקלור הבוהמי. במוזיקה שיצר הביע סמטנה את הלהט הלאומי ששלהב אותו, את ההערכה שחש לנעימות העממיות ואת נאמנותו והוקרתו לבית מדרשו של ליסט.
אנטונין דבוז'אק (1904-1841)
מלחין צ'כי, יליד נלהוזבס, סמוך לעיר פראג. יצירותיו המפורסמות ביותר הן הסימפוניה "מן העולם החדש", המחולות סלאביים, הרביעייה האמריקאית, הקונצ'רטו לצ'לו, האופרה רוסלקה (המבוססת על הסיפור "בת הים הקטנה" מאת אנדרסן), חמישיית הפסנתר בלה מז'ור, שלישיית הפסנתר "דומקי", הפתיחה "קרנבל", והיצירות הווקאליות Te Deum, רקוויאם וסטאבט מאטר.
ארנסט בלוך (1959-1880)
אֶרְנֶסְט בְּלוֹך נחשב לאחד מגדולי המלחינים שהעניקה שווייץ לעולם. פעל בכמה מקומות באירופה והשתקע בארצות הברית. ב-1917 הפך בלוך למורה הראשון לקומפוזיציה בבית הספר למוזיקה מאנֶס, ובדצמבר 1920 היה למנהל הראשון של המכון למוזיקה של קליבלנד, שזה עתה הוקם. לצד היותו כנר, ויולן, מלחין ומנהל תזמורת, הייתה לארנסט בלוך גם קריירה אקדמית מרשימה. בתקופת השלטון הנאצי יצירותיו נאסרו להשמעה באירופה.
ארווין שולהוף (1842-1894)
יליד פראג. סגנונו היה אקלקטי, וכמו מלחינים צ'כיים אחרים בני דורו, השפעותיו נטו יותר לפריז מאשר למסורת האוסטרו-גרמנית. ביצירתו ניתן לראות השפעות של ג'אז ותנועת הדאדא. הוא זכה בהכרה בצ'כיה וגם בחברה הבינלאומית למוזיקה עכשווית, אך הקריירה שלו נקטעה עם נפילת צ'כוסלובקיה והפלישה הנאצית לברית המועצות, שולהוף נכלא במחנה וילצבורג בבוואריה; כיהודי, הוא הופרד משאר הזרים במחנה, ומת משחפת בשנת 1942. כיום הוא נחשב לאחד הקולות החדשניים והמקוריים ביותר של ארצו.
ויקטור אולמן (1944-1898)
מלחין, פסנתרן ומנצח צ'כי-אוסטרי ממוצא יהודי. לאחר שנים של פעילות מוזיקלית ברחבי אירופה, חזר להתיישב בפראג ב-1933. עם הכיבוש הנאצי ב-1939, הצליח אולמן להבריח שניים מילדיו לאנגליה בטרנספורט הילדים. בספטמבר 1942 גורש לטרזין יחד עם אשתו השלישית ובנם הקטן, והתאחד שם עם בנו הבכור. גם במחנה המשיך אולמן ליצור, וחלק מיצירותיו מתקופה זו נשמרו ומבוצעות עד היום, ביניהן האופרה "קיסר אטלנטיס" והקונצ'רטו לפסנתר, שבוצעו בדצמבר 2025 במסגרת פרוייקט "אל תוך האור". נרצח באושוויץ. באחרונה יצאה לאור בבוסטון ארה"ב הספרOur Will to Live: The Terezín Music Critiques of Viktor Ullmann מאת Mark Ludwig ע"י Terezin Music Foundation.
גדעון קליין (1945-1919) נולד בפטרובנה מורבה בצ'כוסלובקיה, והתגלה ככישרון מוסיקלי כבר מגיל צעיר. הוא למד פסנתר עם פרופ' רוזנה קורזובה ובו בזמן גם מוסיקולוגיה וקומפוזיציה באוניברסיטת צ'ארלס בפראג. לימודיו נקטעו על ידי הכיבוש הנאצי. קליין נשלח לטרזין בדצמבר 1941, שם הצליח להקדיש עצמו להלחנה ועיבודים של מוסיקה קאמרית ווקאלית. היצירה האחרונה שלו, "טריו למיתרים", הושלמה באוקטובר 1944, תשעה ימים לפני שהועבר לאושוויץ. הוא הפקיד את כתב היד של תווי היצירה בידי ידידה לפני שנשלח אל למותו. בסוף ינואר 1945 מת קליין במחנה פורסטנגרוב. (מתוך אתר יד ושם).
כרטיסים 95 שקלים, הנחות לזכאים. טל 03-7316561. כרטיסים לקונצרט זה לא נמכרים דרך קופת הקונסרבטוריון
ֿתזמורת הג׳אז הישראלית חוזרת לעונה נוספת – סוחפת, מרתקת ומגוונת, במהלכה תארח את טובי מוזיקאי הג׳אז הישראלים. בהשתתפות סטודנטים מצטיינים מהתכנית ללימודי ג׳אז בשיתוף הניו-סקול בניו-יורק.
אורח: עמית פרידמן – סקסופון
עמית פרידמן, מהסקסופוניסטים המובילים בג’אז הישראלי, חוזר לשתף פעולה עם תזמורת הג׳אז הישראלית שהיה בין מייסדיה במופע אנרגטי ומלא נשמה עם כמה מהקטעים היפים שכתב לתזמורת.
תזמורת הג'אז הישראלית, בניהולם האומנותי של רון אלמוג ויאיר סלוצקי, היא בית המרכז לתוכו כבר יותר מ 20 שנים את טובי המוסיקאים בישראל לסביבה יצירתית ופורייה של מלחינים, מעבדים ונגנים סולנים. הופעותיה של התזמורת הן מפגן מוסיקלי וירטואוזי, מרגש ומהפנט שלא משאיר רגע אחד משעמם כש-12 הסולנים של התזמורת מציגים את יכולותיהם.
עונה שנייה לסדרת קונצרטי הבארוק
מנהלת אמנותית – דרורה ברוק
ערב אנגלי ברסטורציה: מוסיקה קולית וכלית של הנרי פרסל וג׳ון בלואו, המורה והתלמיד. בין אודה חגיגית לשיר חדר אינטימי ו‑ground מהפנט. אריות מלאות הבעה, דואטים שנרקמים על קווי באס אוסטינטו, שירים וריקודים שנושמים את ניחוח לונדון של סוף המאה ה‑17: תערובת של מלודיה מוּכּרת, הרמוניה נועזת וקישוטים חיים.
עונה שנייה לסדרת קונצרטי הבארוק
מנהלת אמנותית – דרורה ברוק
לילה בונציה, שחר ברומא – לידתה של הסונטה בחמישה צבעים חלילית, קורנט, סאקבט, צ'לו וקונטינואו פורשים את המהפכה הצלילית והצורנית של המחצית הראשונה של המאה ה‑17 – מן ה‑stile nuovo וה‑seconda pratica של מונטוורדי אל הסונטות והקנצונות של קסטלו, מריני ופונטנה ובני תקופתם. דיאלוגים של הד ומענה, מתח‑רגיעה, קישוטים אקספרסיביים ו"קונצ'רטו" מוקדם שבו כל קול מקבל רגע משלו עד שנטמע בצבעים חדשים.
ֿתזמורת הג׳אז הישראלית חוזרת לעונה נוספת – סוחפת, מרתקת ומגוונת, במהלכה תארח את טובי מוזיקאי הג׳אז הישראלים. בהשתתפות סטודנטים מצטיינים מהתכנית ללימודי ג׳אז בשיתוף הניו-סקול בניו-יורק.
אורחת: ענת כהן – קלרינט
ענת כהן, נגנית הקלרינט המובילה בעולם הג׳אז הבינלאומי. ענת מביאה לבמה שילוב סוחף של וירטואוזיות, שמחת חיים, נוכחות בימתית כובשת שמשלבת מוזיקה ברזילאית וצלילים מהעולם.
תזמורת הג'אז הישראלית, בניהולם האומנותי של רון אלמוג ויאיר סלוצקי, היא בית המרכז לתוכו כבר יותר מ 20 שנים את טובי המוסיקאים בישראל לסביבה יצירתית ופורייה של מלחינים, מעבדים ונגנים סולנים. הופעותיה של התזמורת הן מפגן מוסיקלי וירטואוזי, מרגש ומהפנט שלא משאיר רגע אחד משעמם כש-12 הסולנים של התזמורת מציגים את יכולותיהם.
משרד יחסי ציבור. טלפון 03-7316561 מייל 
