דניאל ברד כינור
גיא בן-ציוני ויולה
מיכל קורמן צ'לו
סיון מגן נבל
אסף ויסמן פסנתר
טיבי צייגר קלרינט
קונטרסטים
* יצירתו של יחזקאל בראון מבוצעת לכבוד שנת ה-80 לייסוד הקונסרבטוריון – בראון נמנה עם סגל ההוראה בקונסרבטוריון בשנות ה-50 כמורה לתיאוריה.
קונצרט מקדים בביצוע ליה עין-גל, תלמידת פסנתר בקונסרבטוריון בכיתתה של טניה קוזלוב, יערך בשעה 20:15, באולם רן ברון.
הפרויקט הקאמרי הישראלי – מהאנסמבלים הישראלים הוותיקים, הפעילים והמוערכים ביותר, הנהנה גם מקריירה בינלאומית עניפה – שב למרכז למוסיקה קאמרית, כדרכו, בתכנית ייחודית, מגוונת, עשירת צ
הפרויקט הקאמרי הישראלי – מהאנסמבלים הישראלים הוותיקים, הפעילים והמוערכים ביותר, הנהנה גם מקריירה בינלאומית עניפה – שב למרכז למוסיקה קאמרית, כדרכו, בתכנית ייחודית, מגוונת, עשירת צבעים והרכבים משתנים. הפרויקט, זוכה פרס משרד התרבות למבצעים ע"ש בנימיני לשנת 2011 וע"ש פרטוש לשנת 2017, קנה לעצמו שם של הרכב קאמרי מבריק, גמיש ומגובש, הידוע ברפרטואר המגוון שהוא מציג ובהופעותיו הסוחפות. מאז הקמתו הופיע האנסמבל בסיורי קונצרטים ברחבי צפון אמריקה, סין, אנגליה וישראל, בין השאר באולמות חשובים בניו יורק (קרנגי הול ומרכז לינקולן), וושינגטון הבירה (מרכז קנדי), לונדון (אולם ויגמור), סן פרנסיסקו, ונקובר, בייג'ין וכן לאורכה ולרוחבה של הארץ. בעונה הנכחית יופיע לראשונה בטוקיו, באולם סנטורי הנודע. עם האומנים עמם שיתף האנסמבל פעולה נמנים הוויולנים טביאה צימרמן ומייקל טרי (רביעיית גוארנרי), הכנריות ליזה פרשטמן (הולנד) ואנטייה וייטהאס (גרמניה), הצ'לן פיטר ווילי (רביעיית גוארנרי/שלישיית בוזאר) והחלילן ג'ושוע סמית (תזמורת קליבלנד). האנסמבל שם לעצמו למטרה להופיע באזורים פריפריאליים בארץ, בהם לא מתקיימים בהכרח קונצרטים סדירים, בד בבד עם קונצרטים לקהל הרחב של הסדרות באזור המרכז ובערים הגדולות. ההרכב מזמין יצירות חדשות ממלחינים ישראלים ומבצע אותן בהופעותיו בארץ ובעולם. גוף הנגנים המגוון של האנסמבל מאפשר לו ליצור תוכניות מאתגרות וייחודיות ממיטב הרפרטואר הקאמרי במגוון תזמורים רחב. אלבום הבכורה של ההרכב יצא לאור ב-2012 בחברת "אזיקה רקורדס" האמריקנית וזכה לשבחים רבים בארץ ובחו"ל. חברי האנסמבל הקבועים הם מן המוסיקאים הישראלים המצליחים בדורם, זוכי תחרויות בינלאומיות כגון צ'ייקובסקי, קסדו ואנסקו ובוגרי מיטב בתי הספר למוסיקה בעולם כגון הקונסרבטואר של פריס, ג'וליארד, ייל ואחרים.
תכנית הקונצרט רוקמת פסיפס של ניגודים משלימים ונעה בין הקלאסיקה המוצרטית של המאה ה-18, הרומנטיקה השופעת של ליסט, וביטויים מגוונים להשפעות המוסיקה העממית במאה ה- 20 ביצירותיהם של ברטוק, דה פאיה, טורינה ויחזקאל בראון. במקביל ניתן למצוא בה דיאלוגים מעניינים בין ההונגרים – ליסט וברטוק, הספרדים – דה פאיה וטורינה, והקלאסיות והניאו-קלאסיות ביצירותיהם של מוצרט ויחזקאל בראון, כמו גם בין יצירות בגרסאות מקוריות (ברטוק וטורינה), לבין יצירות מעובדות (ליסט, יחזקאל בראון, דה פאיה ומוצרט).
יצירתו של ליסט, "אורפאוס", נכתבה בגרסתה המקורית לתזמורת ב-1854, כרביעית מבין 12 הפואמות הסימפוניות של המלחין. ליסט תבע את המונח פואמה סימפונית לתיאור יצירה תזמורתית, הכתובה במבנה חופשי, על פי רב חד פרקי, בהשראת מקור חוץ מוסיקלי – סיפור או פאמה, רעיון פילוסופי מופשט, או דימוי חזותי. ז'אנר זה הפך להיות אחד הז'אנרים המרכזיים במוסיקה בין אמצע המאה ה-19 לתחילת המאה ה-20. אורפאוס היא הפואמה הסימפונית הקצרה ביותר והמהורהרת ביותר של ליסט, ואף שאינה מתארת עלילה ספציפית, ליסט הקדים לה מבוא ארוך ופילוסופי, ממנו ניתן ללמוד שאת המלחין לא עניינה במיוחד הסיפור המיתולוגי אודות מאמציו של אורפאוס לחלץ את אהובתו, אורידיצ'ה מעולם המתים, אלה מדמותו של אורפאוס כמייצג את נצחון הציביליזציה על הברבריות, כפי שהיא מתוארת בציור על כד אטרוסקי עתיק. היצירה כתובה בסגנונו הרומנטי הטיפוסי של ליסט בפרק אחד המתחיל באווירה רגועה, מתפתח בקרשנדו הדרגתי ומסתיים בשקט בחזרה אל הלך הרוח הפותח. המלחין הצרפתי, קאמי סן-סאנס, העריך יצירה זו כטובה ביותר מכל יצירותיו התזמורתיות של ליסט ותיאר אותה כ"רקומה מקרני שמש ואור כוכבים". סביב 1910 הוא אף ערך לה עיבוד לשלישיית פסנתר. בקונצרט הפעם נשמע אותה בשלישייה בה יחליף את הפסנתר הנבל, הכלי עימו מזוהה אורפאוס עצמו, לו נתן ליסט תפקיד מרכזי בגרסה התזמורתית המקורית.
יחזקאל בראון (1922-2014), חתן פרס ישראל למוזיקה, נמנה עם המלחינים הבולטים, הפוריים והרב גוניים ביותר בישראל. הוא נולד בברסלאו, גרמניה (כיום ורוצלב, פולין), אך כשהיה בן שנתיים משפחתו השתקעה בישראל. ההחלטה להיות מוזיקאי מקצועי גמלה בליבו לאחר מלחמת העצמאות. הוא למד באקדמיה הישראלית למוזיקה, ולאחר תום לימודיו החל ללמד בה. בד בבד עם לימודיו, החל להורות מוזיקה בסמינר הקיבוצים וגם בקונסרבטוריון של האקדמיה הישראלית למוזיקה בתל אביב. לאחר שנים מספר, החל להורות גם במדרשה למחנכים למוזיקה. בשנת 1966 צורפה האקדמיה לאוניברסיטת תל אביב, ואז קיבל יחזקאל בראון דרגת מורה בכיר ולאחר מכן מינוי של פרופסור חבר ואחריו מינוי של פרופסור מן המניין, עד לשנת 1989, שבה פרש לגמלאות כפרופסור אמריטוס. בשנת 1975 למד שירה גרגוריאנית במנזר סולם הבנדיקטיני בצרפת מפי האב דום ז'אן קליר ושב לשם בשנים הבאות לעבודת מחקר. תוך כדי עבודתו באקדמיה למוזיקה, השלים תואר שני במחלקה ללימודים קלאסיים באוניברסיטת תל אביב, בדגש על הלשונות יוונית ורומית. ביצירתו ניכרת נטייה נאו-קלאסית בולטת, לצד השפעות של מוסיקה מסורתית, יהודית ומזרח תיכונית. הגורם השליט בכל יצירותיו הוא מלודיה יפה וקומוניקטיבית, צורה קלסית בהירה, הרמוניה מודאלית או טונאלית עשירה. מוסיקה קולית תופסת חלק מרכזי מאוד במכלול יצירתו. אחת מיצירותיו הידועות ביותר היא מחזור השירים "שירי היונה והשושן" שכתב למצו סופרן ולפסנתר ב-1956, למילים של לאה גולדברג. מחזור קצר זה כולל 4 שירים ובנוי במבנה מוקפד. הקווים הליריים והמבנה המוסיקלי הלכיד מקנים למוסיקה איכויות מופשטות העומדות בפני עצמן גם בגרסה הכלית לקלרינט ונבל, לה נאזין בקונצרט זה.
גרסה כלית למוסיקה קולית נפגוש גם ביצירתו של המלחין הספרדי, דה פאיה, שלצד בני ארצו, איזק אלבניז ואנריקה גרנדוס, היה מהדמויות המרכזיות שהשיבו את המוסיקה הספרדית בראשית המאה ה-20 למעמד לו היא לא זכתה מאז תקופת הרנסנס. קובץ ה"'שבעה שירים ספרדיים עממיים", לקול ולפסנתר, המבוסס בחלקו על מלודיות ספרדיות עממיות אותנטיות ממחוזות שונים בספרד, ובחלקו על יצירה מקורית של דה פאיה, הושלם ברובו ב-1914, בהזמנת זמרת הסופרן לואיזה ולה, עמה גם ביצע המלחין את היצירה בבכורה במדריד בינואר 1915. השירים זכו לפופולאריות רבה באופן מיידי והייתה להם השפעה רבה בהגדרת סגנון לאומי ספרדי של השיר האמנותי. הפופולאריות הרבה לה זכו השירים הובילה גם לעיבודים שונים. הכנר הפולני הנודע, פול קוצ'נסקי, עיבד, באישור מלחין, שישה מתוך שבעת השירים לכינור ולפסנתר תחת הכותרת "סוויטה ספרדית עממית". הצ'לן מוריס מאראשל ערך עיבוד לצ'לו ולפסנתר, על בסיס העיבוד לכינור. בקונצרט הפעם יתפוס הנבל את מקום הפסנתר, וצלילי הפריטה שלו ידגישו את האופי העממי של המוסיקה.
את יצירתו "קונטרסטים" כתב ברטוק ב-1938, לאחר שכבר גמלה בליבו ההחלטה לעזוב את מולדתו, הונגריה, עקב עליית הפאשיזם, ולהשתקע בארה"ב. ה"קונטרסטים" נכתבו כבר כהכנה להגירתו: היצירה מוקדשת לאמן הג'ז, הקלרניתן בני גודמן, ובוצעה בבכורה אחרי הגיעו של ברטוק לניו-יורק, בדצמבר 1940, על ידי בני גודמן, הכנר היהודי-הונגרי המהולל, יוזף סיגטי, וברטוק עצמו, שהיה גם פסנתרן מזהיר. סיגטי הוא שהניע את ברטוק לכתיבת היצירה. הוא ביקש מברטוק יצירה ששניהם יוכלו לנגן יחד עם בני גודמן, ואף שלח לברטוק כמה מהקלטות שלישיית הג'ז של גודמן, על מנת שיתוודע לסגנונו של גודמן. ניגודים הם כמובן אמצעי מוסיקלי מקובל בסגנונות רבים, אך ביצירה זו הם בולטים במיוחד ולכן נתנו ליצירה את שמה. מדובר קודם כל בניגודים בין שלושת הכלים המשתתפים, שכל אחד מהם שייך למשפחת כלים אחרת, ומבליט כאן את אפיו המיוחד. ברטוק מדגיש כאן את הניגודים בין הכלים, יותר משהוא מנסה למזג בינם. מלבד זאת ניכרים ההבדלים הריתמיים החריפים בין תפקידי הכלים המנוגנים בו זמנית, ובתוך כל פרק קיים ניגוד בולט בין החלק הפותח (החוזר גם בסיום) לבין חלק מרכזי בעל אופי שונה בתכלית. ניגוד נוסף שאפשר להבחין בו הוא בין הפרקים לבין עצמם: הפרק הראשון הנמרץ, השני המהורהר והמסתורי והשלישי המהיר והסוחף, בו ניכרות במיוחד השפעות המוזיקה העממית אותה חקר ברטוק.
למוצרט נודע תפקיד מרכזי בשכלול הכתיבה לכלי נשיפה בכלל, ובביסוס מעמדו של הקלרינט ככלי מרכזי ומשמעותי בפרט, בייחוד הודות לקונצ'רטו, לחמישייה ולשלישייה שכתב לכלי זה. לאחר מותו הגיעה אלמנתו, קונסטנצה, להסכם עם המו"ל יוהאן אנדרה, אשר קנה בשנת 1799 את יתרת כתבי היד של מוצרט והחל לערוך את קטלוג יצירותיו. באותה שנה גם פרסם אנדרה שלוש רביעיות לקלרינט, כינור, ויולה וצ'לו מאת ו. א. מוצרט. מבין שלוש רביעיות אלה שתי הראשונות מבוססות על סונטות לכינור ולפסנתר, והשלישית היא עיבוד לשלישיית הפסנתר ק. 496. לא סביר שעיבודים אלה היו פרי עטו של מוצרט, וקרוב לוודאי שאנדרה עצמו, אשר היה גם מלחין, הוא שערך אותם. מכל מקום, הם מנצלים את המדיום באופן מוצלח, תוך הוספת קולות, כאשר יש צורך, וחלוקה משכנעת של החומרים התמאטיים בין הכינור לקלרינט. רביעיית הקלרינט בסי-במול מז'ור מבוססת על הסונטה לכינור ולפסנתר בסי-במול מז'ור, ק. 378, אותה כתב מוצרט בזלצבורג בתחילת 1779, במתכונת המקבולת של שלושה פרקים. הפרק הראשון, הכתוב כמקובל בצורת סונטה, מתאפיין ברוחב יריעה ובגמישות מלודית שלא היו מוכרים בז'אנר הסונטה לכינור טרם מוצרט. הפרק השני, האיטי, מציג פרישה ריתמית מתוחכמת של שלשונים נגד מקצב מנוקד, המזכירה את הפרק האיטי של הקונצ'רטו המפורסם לפסנתר בדו מז'ור, ק. 467 (אשר ייכתב רק ב- 1785), בייחוד לאור התנועה העולה של התבנית המנוקדת והאופי השירתי. הפרק השלישי, כמו פרקי פינאלה רבים ביצירות קלאסיות, כתוב בצורת רונדו. הנושא החוזר מסתחרר באופן מעודן מטה על גבי קורי עיטורים, ובין חזרותיו נשמעות אפיזודות מנוגדות באופיין.
המלחין הספרדי, חואקין טורינה, נולד בסביליה ב-1882, אך המשיך את לימודיו במדריד ולאחר מכן בפריז. רביעיית הפסנתר נכתבה ב-1931, תקופת השיא ביצירתו של טורינה, והיא דוגמה משובחת לסגנונו המאוחר: רוגש, אך עם זאת מאופק, וספוג במידה הנכונה של צבע אנדלוסי ואווירה ספרדית עממית, מקצבים לוהטים וליריות כובשת. זו יצירה קומפקטית ותמציתית בשלושה פרקים, עם חומר מהפרק האיטי הפותח החוזר בשני הפרקים שלאחריו. מבנה הפרקים חופשי והלך הרוח משתנה בהתמדה, עדות להשפעות השונות על המלחין. טורינה משתמש באופן אפקטיבי בווירטואוזיות כנרית (בפתיחת הפינאלה), אך גם בצבעים הכהים של הוויולה והצ'לו. מרתק במיוחד השילוב של המקצבים הספרדיים עם נגינת כלי הקשת sul ponticello (קרוב לגשר) בפרק האחרון. לפסנתר יש תפקיד מוביל לאורך היצירה כולה, כיאה למלחין שהיה גם פסנתרן מקצועי.
״קונצרט מרהיב של אנסמבל מגוון״ (ניו יורק טיימס)
"אנסמבל המורכב מסולנים ברמה בינלאומית שכשהם חוברים יחדיו האגו מתפוגג, ונותרים מוסיקאים שחושבים, נושמים ומנגנים כאחד." (טיים אאוט ניו יורק)
"האודיטוריום המלא בקונסרבטוריון שטריקר, והאווירה החגיגית הראו שהקונספט של הפרויקט הקאמרי הישראלי עובד." (הארץ)
"הקהל יצא מגדרו" (Seen and Heard International)



האירועים הקרובים
ערב שיישאר איתכם עוד זמן רב!
Music.code מגיש את התוכנית המרגשת “עונות השנה — ויוואלדי-ריכטר, פיאצולה”
מציגים:
דריה וסילב – כינור
דניאל מן – צ'לו
גאורגי קנטור – פסנתר
שלישיית הפסנתר מזמינה את הקהל למסע רגשי שבו חילופי העונות הופכים למטאפורה של חיים, זיכרון ותחושת זמן.
במפגש חד פעמי זה מתנגשות שתי גישות גאוניות לזמן, טבע ורגש.
בתוכנית — דיאלוג מוזיקלי בין תקופות:
1. אנטוניו ויוואלדי — “עונות השנה” בפרשנות עכשווית של מקס ריכטר
2. אסטור פיאצולה — “עונות השנה בבואנוס איירס”
ויוואלדי, דרך העדשה של ריכטר, מקבל צליל חדש — שקוף, מודרני ומלא עומק.
פיאצולה מוסיף את החום הדרום אמריקאי, את הדחף, הקצב והתשוקה.
החיבור בין קלאסיקה למאה ה-21, בין אינטימיות לעוצמה.
הכרטיסים לקונצרט זה לא נמכרים דרך קופת הקונסרבטוריון
אופקים חדשים
* יצירתו של יחזקאל בראון מבוצעת לכבוד שנת ה-80 לייסוד הקונסרבטוריון – בראון נמנה עם סגל ההוראה בקונסרבטוריון בשנות ה-50 כמורה לתיאוריה.
בתמיכת המכון הפולני תל אביב

קונצרט מקדים בביצוע אמרי זכרוביץ', תלמיד פסנתר בקונסרבטוריון בכיתתו של רון טרכטמן, יערך בשעה 10:45, באולם רן ברון.
Friday, 29.5.26, 11:30
Adam Golka (Poland/U.S.A.)
New Horizons
Beethoven: Piano Sonata No. 24 in F-sharp major, Op. 78, à Thérèse
Schoenberg: Drei Klavierstücke ("Three Piano Pieces"), Op. 11
Brahms: Piano Sonata No. 2 in F-sharp minor, Op. 2
Yehezkel Braun: "Encounters in a Mist" and "Seascapes" – from Strange Landscapes
Chopin: 12 Études, Op. 25
Supported by the Polish Institute Tel-Aviv
קונצרט שנתי חגיגי במחלקת הפסנתר
בוגרי המחלקה המסיימים כיתה י"ב יבצעו רפרטואר מגוון
אנדריי בילוב כינור
גיא בן-ציוני ויולה
מיכל קורמן צ'לו
אסף ויסמן פסנתר
טיבי צייגר קלרינט
אלון ראובן קרן-יער
מאוריציו פאז בסון
נעם מסריק יפורסם
״מִן הַמֻּפְלָא וְהַמָּשָׁל״
* יצירתו של צבי אבני מבוצעת לכבוד שנת ה-80 לייסוד הקונסרבטוריון – אבני נמנה עם תלמידי הקומפוזיציה והתיאוריה במוסד בשנות ה-50 של המאה ה-20.
ֿתזמורת הג׳אז הישראלית חוזרת לעונה נוספת – סוחפת, מרתקת ומגוונת, במהלכה תארח את טובי מוזיקאי הג׳אז הישראלים. בהשתתפות סטודנטים מצטיינים מהתכנית ללימודי ג׳אז בשיתוף הניו-סקול בניו-יורק.
אורח: עמית פרידמן – סקסופון
עמית פרידמן, מהסקסופוניסטים המובילים בג’אז הישראלי, חוזר לשתף פעולה עם תזמורת הג׳אז הישראלית שהיה בין מייסדיה במופע אנרגטי ומלא נשמה עם כמה מהקטעים היפים שכתב לתזמורת.
תזמורת הג'אז הישראלית, בניהולם האומנותי של רון אלמוג ויאיר סלוצקי, היא בית המרכז לתוכו כבר יותר מ 20 שנים את טובי המוסיקאים בישראל לסביבה יצירתית ופורייה של מלחינים, מעבדים ונגנים סולנים. הופעותיה של התזמורת הן מפגן מוסיקלי וירטואוזי, מרגש ומהפנט שלא משאיר רגע אחד משעמם כש-12 הסולנים של התזמורת מציגים את יכולותיהם.

יאיר סלוצקי, יואב טריפמן – טרומבונים
ארתור קרסנובייב, יובל פלג – חצוצרות
אלון פרבר – סקסופון סופרן ואלט
טל ורון – סקסופון אלט וטנור
דין צור – סקסופון טנור וחליל
יובל טבצ'ניק – סקסופון בריטון ובס קלרינט
איתמר גרוס – פסנתר וקלידים
גיא כיירא – גיטרה
מיקי ורשאי – בס וקונטרבס
רון אלמוג – תופים
לעיון בפרטי הסדרה כולה לחצו כאן
כמדי שנה, אנחנו גאים לארח את פרופ. אריה ורדי לכיתות אמן.
פרופ. ורדי, מבכירי המוסיקאים בישראל, חתן פרס ישראל לשנת 2017, מוכר זה שנים כאחד מגדולי הפדגוגים בעולם. הוא גידל דורות של פסנתרנים, בארץ ובחו"ל, תלמידיו זכו וזוכים בשפע פרסים בתחרויות מובילות בעולם. פרופ. ורדי עצמו נמנה מזה שנים עם בכירי השופטים בתחרויות הפסנתר הנחשבות.
הוא מנהל לאורך שנים רבות את תכנית הטלויזיה המצליחה "אינטרמצו עם אריק".
לקונסרבטוריון תל אביב קשר ארוך שנים עם פרופ. ורדי המתארח אצלנו מדי שנה.
כיתות האמן עם פרופ. ורדי הן תמיד חוויה מעשירה: מוסיקלית, פסנתרנית, מתודולוגית וכלל תרבותית. יכולתו של פרופ. ורדי למזג בשיעוריו בין מכלול היבטים אלה ולשייט על פניהם בחופשיות ונועם היא ייחודית.
משתתפים ( לפי סדר א,ב )
אריאל דיאנר פ. שופן פנטסיה בפה מינור אופ. 49
כיתת שרה טל
אמרי זכרוביץ ל. ו. בטהובן סונטה בפה מינור אופ.57 אפסיונטה, פרק א
כיתת רון טרכטמן
דניאל יוקב ו. א. מוצרט סונטה ברה מז'ור ק 311, פרק א
כיתת יפעת זיידל
ליה עין גל ו. ליסט רפסודיה ספרדית
כיתת טניה קוזלוב
פרנטישק סוצ'ק כינור
פטר סטריז'ק כינור
פטר הולמן ויולה
ולדימיר פורטין צ'לו
* יצירתו של סטוצ'בסקי מבוצעת לכבוד שנת ה-80 לייסוד הקונסרבטוריון – סטוצ'בסקי נמנה עם סגל ההוראה בקונסרבטוריון כמורה לצ'לו החל משנת 1950
רביעיית זמלינסקי (צ'כיה) מחליפה בקונצרט זה את רביעיית לאונקורו (גרמניה) שביטלה הגעתה לישראל
מריאנה שוורצברט היא אחת המובילות בין נגניות הנבל והמורות לכלי זה בישראל. היא הופיעה עם מיטב התזמורות הישראליות – התזמורת הפילהרמונית הישראלית, התזמורת הסימפונית ירושלים וסיפונטייה באר שבע – וכסולנית ברסיטלים ובפסטיבלים, בישראל ומחוצה לה, בעיקר באיטליה, צרפת, שוויץ והולנד. בנוסף, פעילה מריאנה שוורצברט באולפן ההקלטות יחד עם אומנים אחרים. הרכבים רבים של מוסיקה קאמרית בישראל נהנו מהשתתפותה הנמרצת של מריאנה שוורצברט ומתרומתה המוסיקאלית הייחודית.
מריאנה מלמדת באקדמיה למוזיקה ומחול בירושלים, ייסדה את כיתות הנבל בקונסרבטוריון בבאר שבע ובקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה, תל-אביב. היא ממשיכה ללמד ולהכין דורות של נגנים צעירים. תלמידיה זכו בתחרויות מקומיות ובין-לאומיות, ומרבים להופיע בקונצרטים ואירועים מוזיקליים בארץ ובחו"ל.
במסגרת פעילותה המגוונת מריאנה שוורצברט הייתה שופטת בתחרות הנבל הבין-לאומית Journées de la harpe d’Arles ויושבת ראש תחרות הנבל הישראלית הראשונה; פעילותה מהווה גורם רב משקל בהחדרת הנבל הקלטי בקרב הדור הצעיר של נגנים ישראלים כמו גם בהעלאת המודעות לנגינת הנבל הקלטי והקלאסי ככלל.
קטגוריות גיל עד 18
מקום ראשון אורי צורף
מקום שני בן פולק פינטו
מקום שלישי יונתן דיאמנט
קטגוריות גיל 19-24
מקום ראשון איתמר דורמן
מקום שני איתי דימנט
מקום שלישי אוריין לבנת
הכניסה לאירוע חופשית
מחוות ופרידות
בתמיכת

קונצרט מקדים בביצוע ינאי דין-נור וליה ברטלר, תלמידי ויולה בקונסרבטוריון בכיתתה של טלי קרביץ, יערך בשעה 10:45, באולם רן ברון.
מקהלת בת-קול תבצע רפרטואר מגוון ובו יצירות קלאסיות לצד שירים ישראליים
הכניסה חופשית
אלכסנדרה קזובסקי כינור
גרשון גרצ'יקוב כינור
יאן גרונינג ויולה
עמית אבן-טוב צ'לו
דניאל גורטלר פסנתר
מגלים את אמריקה – לציון 250 שנה להכרזת העצמאות של ארה"ב
קונצרט מקדים בביצוע עמרי שני, תלמידת צ'לו בקונסרבטוריון בכיתתה של ליה חן-פרלוב, יערך בשעה 20:15, באולם רן ברון.
כמדי שנה, ייערך ערב התרמה לעמותת ״האור של איקה״, בשילוב קונצרט!
והשנה, מופע אינטימי חשמלי של אילן וירצברג שכולל את מיטב השירים מ"בציר טוב", מאלבומי הסולו שלו ולהיטים גדולים שכתב לאמנים כנורית גלרון, חווה אלברשטיין, גלי עטרי ושמוליק קראוס.
קבלת פנים תערך במבואת הקונסרבטוריון בשעה 19:45
מחיר הכרטיס: 130 ש"ח.
כל ההכנסות מערב זה יוקדשו למתן מלגות לתלמידים וסטודנטים אשר ידם אינה משגת, בהתאם לקריטריונים שנקבעו ע״י העמותה וברוחה של איקה.
קונצרט זה תוכנן להתקיים במקור ב- 20.3.26 ונדחה ל- 3.7.26 עקב המלחמה עם איראן
סודות כמוסים
* יצירתו של מרדכי סתר מבוצעת לכבוד שנת ה-80 לייסוד הקונסרבטוריון – סתר נמנה עם סגל ההוראה בקונסרבטוריון בשנות ה-50 כמורה לקומפוזיציה.
קונצרט מקדים בביצוע זוהר טרופה ועידו בן עמי, תלמידי פסנתר בקונסרבטוריון בכיתתה של חוה ערמון, יערך בשעה 10:45, באולם רן ברון.
קונצרט זה תוכנן להערך ב- 16.3.26 ונדחה עקב המלחמה
רועי שילוח כינור
רומן שפיצר ויולה
נטלי קליין (בריטניה) צ'לו
עינב ירדן פסנתר
* יצירתו של עדן פרטוש מבוצעת לכבוד שנת ה-80 לייסוד הקונסרבטוריון – פרטוש היה מורה לוויולה, לכינור ולקומפוזיציה בקונסרבטוריון מאז היווסדו, וכיהן כמנהל הקונסרברטוריון בין השנים 1951-1966.