הפרויקט הקאמרי הישראלי

הסדרה הקאמרית

מכירת הכרטיסים תחל ב- 1.9 | עד אז ניתן לרכוש מינויים בלבד

איתמר זורמן כינור
גיא בן-ציוני ויולה
מיכל קורמן צ'לו
אסף ויסמן פסנתר
טיבי צייגר קלרינט
אלון ראובן קרן-יער
מאוריציו פאז בסון
קונטרבס – יפורסם

״מִן הַמֻּפְלָא וְהַמָּשָׁל״

רימסקי-קורסקוב "שחרזדה" (עיבוד לשביעייה: יונתן קרן)
צבי אבני "מעבר לפרגוד", לרביעיית פסנתר
מוצרט דיברטימנטו לשלישיית כלי קשת במי-במול מז'ור, ק. 563

הפרויקט הקאמרי הישראלי – מהאנסמבלים הישראלים הוותיקים, הפעילים והמוערכים ביותר, הנהנה גם מקריירה בינלאומית עניפה – שב למרכז למוסיקה קאמרית, בתכנית בסימן פלאים וסודות. הפרויקט, זוכה פרס משרד התרבות למבצעים ע"ש בנימיני לשנת 2011 וע"ש פרטוש לשנת 2017, קנה לעצמו שם של הרכב קאמרי מבריק, גמיש ומגובש, הידוע ברפרטואר המגוון שהוא מציג ובהופעותיו הסוחפות. מאז הקמתו הופיע האנסמבל בסיורי קונצרטים ברחבי צפון אמריקה, סין, אנגליה וישראל, בין השאר באולמות חשובים בניו יורק (קרנגי הול ומרכז לינקולן), וושינגטון הבירה (מרכז קנדי), לונדון (אולם ויגמור), סן פרנסיסקו, ונקובר, בייג'ין וכן לאורכה ולרוחבה של הארץ. בעונה הנכחית יופיע לראשונה בטוקיו, באולם סנטורי הנודע. עם האומנים עמם שיתף האנסמבל פעולה נמנים הוויולנים טביאה צימרמן ומייקל טרי (רביעיית גוארנרי), הכנריות ליזה פרשטמן (הולנד) ואנטייה וייטהאס (גרמניה), הצ'לן פיטר ווילי (רביעיית גוארנרי/שלישיית בוזאר) והחלילן ג'ושוע סמית (תזמורת קליבלנד). האנסמבל שם לעצמו למטרה להופיע באזורים פריפריאליים בארץ, בהם לא מתקיימים בהכרח קונצרטים סדירים, בד בבד עם קונצרטים לקהל הרחב של הסדרות באזור המרכז ובערים הגדולות. ההרכב מזמין יצירות חדשות ממלחינים ישראלים ומבצע אותן בהופעותיו בארץ ובעולם. גוף הנגנים המגוון של האנסמבל מאפשר לו ליצור תוכניות מאתגרות וייחודיות ממיטב הרפרטואר הקאמרי במגוון תזמורים רחב. אלבום הבכורה של ההרכב יצא לאור ב-2012 בחברת "אזיקה רקורדס" האמריקנית וזכה לשבחים רבים בארץ ובחו"ל. חברי האנסמבל הקבועים הם מן המוסיקאים הישראלים המצליחים בדורם, זוכי תחרויות בינלאומיות כגון צ'ייקובסקי, קסדו ואנסקו ובוגרי מיטב בתי הספר למוסיקה בעולם כגון הקונסרבטואר של פריס, ג'וליארד, ייל ואחרים.

הסוויטה הסימפונית שֵׁחֵרֶזַאדַה מאת המלחין הרוסי חבר קבוצת "החמישה" ניקולאי רימסקי-קורסקוב, שנכתבה ב-1888, היא אחת היצירות המפורסמות והאהובות ביותר ברפרטואר הסימפוני. היצירה, המבוססת על קובץ סיפורי העם הערביים, "סיפורי אלף לילה ולילה", משלבת תזמור מסנוור וצבעוני עם משיכה אוריינטליסטית למזרח – שני מאפיינים טיפוסיים ליצירתו של רימסקי-קורסקוב בפרט, ושל המוסיקה הרוסית בשלהי המאה ה-19 בכלל. היצירה מבוססת על סיפור המסגרת של "סיפורי אלף לילה ולילה", בו מסופר על המלך שאהריאר, שמגלה כי אשתו לא נאמנה לו. הוא מורה על הוצאת אשתו להורג, ומורה לווזיר שלו למצוא לו כלה חדשה בכל לילה. בכל בוקר, לאחר ששכב עם אשתו (לה נישא בערב הקודם) וטרם יהיה באפשרותה לבגוד בו, הוא מוציא אותה להורג ומחכה לכלה חדשה ללילה הבא. לאחר זמן-מה, כשכל נשות הממלכה חיות בפחד, בתו של הווזיר, שחרזאדה, מחליטה, למרות הפצרות אביה, להתחתן עם המלך. בלילה, היא מתחילה לספר למלך סיפור, אולם אינה מסיימת אותו וכשעולה הבוקר היא משתתקת ומשאירה את המלך במתח. המלך מבטיח שלא להוציאה להורג, כדי שתסיים לספר לו את הסיפור בלילה הבא. ואולם בלילה הבא, לאחר שסיימה את הסיפור הראשון, היא מתחילה בסיפור שני, ושוב משאירה את המלך במתח, בלא סיום, וקונה לעצמה חיים ליום נוסף. כך עושה שחרזדה במשך אלף לילה ועוד לילה, עד שלאחר 1001 לילות, כשהיא כבר אם לשלושה מילדי המלך, משתכנע המלך להפסיק את תוכנית הנקמה שלו בנשים. רימסקי קורסקוב נתן במקור לכל אחד מארבעת פרקי היצירה כותרת תכניתית – הים וספינתו של סינבאד המלח, הנסיך מקלנדר, הנסיך והנסיכה הצעירים, הפסטיבל של בגדד. בקונצרט הערב נאזין ליצירה בעיבודה לשביעייה שערך המלחין יונתן קרן, בהזמנת הפרויקט הקאמרי הישראלי.

צבי אבני, מבכירי הקומפוזיטורים בישראל וחתן פרס ישראל, נולד בגרמניה ב-1927 ועלה ארצה -1935. את ראשית צעדיו בתחום המוסיקה עשה בכוחות עצמו ואחר-כך למד אצל פאול בן-חיים ומרדכי סתר, בקונסרבטוריון ובאקדמיה למוסיקה בתל-אביב. בהמשך השתלם בארצות-הברית, אצל ולדימיר אוסצ'בסקי במרכז למוסיקה אלקטרונית של אוניברסיטת קולומביה-פרינסטון וכן בטנגלווד אצל אהרון קופלנד ולוקאס פוס. בעבר שימש כראש החוג לתיאוריה ולקומפוזיציה באקדמיה למוסיקה ולמחול ע"ש רובין בירושלים, ייסד את המעבדה למוסיקה אלקטרונית ועמד בראשה. יצירותיו כוללות מוסיקה תזמורתית, מוסיקה קאמרית להרכבים שונים, מוסיקה קולית ומקהלתית, מוסיקה אלקטרונית וכן מוסיקה לבלט, לתיאטרון, סרטים אמנותיים, תסכיתי רדיו ועוד. רבות מהן הודפסו ויצאו לאור על גבי תקליטים ותקליטורים והן מבוצעות לעיתים תכופות ברחבי העולם בידי סולנים, הרכבים שונים ותזמורות סימפוניות בארץ, באירופה ובאמריקה. צבי אבני זכה בכמה וכמה פרסים חשובים, ביניהם פרס ישראל למוסיקה (2001), פרס אמ"ת (2015), פרס האמנות של מדינת הזאר בגרמניה (1998), פרס ראש הממשלה על מפעל חיים (1998), פרס אקו"ם על מפעל חיים (1986), פרס אנגל, פרס ליברסון, פרס קיסטרמאייר ועוד. את היצירה "מעבר לפרגוד" כתב אבני באפריל 1979, בהזמנת רביעיית "קנטילנה", והיא בוצעה לראשונה במוזיאון גוגנהיים בניו יורק. "מעבר לפרגוד" היא מסע אל תוך הנפש – אל העולם של תת המודע. לפי דברי המלחין היצירה היא מעין "וידוי אישי" – אוסף של אסוציאציות רגשיות יחד עם מאבק בין הרומנטי לחדשני. המאבק הזה בין הסגנונות ניכר ביצירה יחד עם השפעות שספג המלחין באותה תקופה ממלחינים כבלה ברטוק, ארנולד שנברג, אלבן ברג ואנטון וברן. ביחד עם העולם המוסיקלי החדשני של תחילת המאה העשרים ניתן למצוא "נגיעות" רומנטיות שהמלחין ציין אותן כ"התפרצויות רומנטיות" וכן אקורד בודד מז'ורי בתוך הסבך הא-טונלי. המאבק הוא לא רק בין חדשנות לרומנטיקה, אלא גם בין ישויות שונות בעולם הרגשי אותן מסמלים הכלים השונים: הפסנתר מסמל את ההחלטי, הדומיננטי, הרציונאלי; ואילו כלי הקשת – את העולם היצרי, האפל והחושני. מאבק זה הוא חלק מהתמודדות בלתי פוסקת של הנפש המתבטאת גם בצורה החופשית של היצירה, הכתובה בשרשרת של פרגמנטים שונים, אסוציאציות מוסיקליות חסרות מנוחה העולות תוך כדי שינויים קיצוניים במצב הרוח ובמהירות. לאחר שיא עוצמתי מגיעה היצירה להשלמה ורגיעה והקונפליקט נפתר לשלווה עמוקה.

הדיברטימנטו לשלישיית כלי קשת משנת 1788 הוא אחד הפנינים הנסתרות ברפרטואר העצום והמופלא שהותיר אחריו מוצרט, והוא טומן בחובו הפתעה רבתי שכן הוא חריג לחלוטין בנופם של 25 הדיברטימנטי שהלחין מוצרט במהלך חייו. ראשית, זו היצירה היחידה שכתובה להרכב האינטימי של כינור, ויולה וצ'לו בלבד; ושנית – וזה העיקר – אין זו יצירה קלילה ובידורית (כמקובל בדיברטימנטי), אלא טריו רחב יריעה, רב הבעה וכבד משקל, שכמעט אין לו ולא כלום עם כותרתו. אמנם, מבנהו הרב פרקי (שישה פרקים) עולה בקנה אחד עם מתכונת הדיברטימנטי, אך אין במתכונת הזאת כדי להכתיב את רוח הדברים: זוהי אחת היצירות הקאמריות העמוקות והאינטימיות ביותר של מוצרט, אשר עומדת בשורה אחת עם כמה מרביעיותיו וחמישיותיו הנפלאות לכלי-קשת.