שוברט - שלישיות הפסנתר - הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה, תל אביב

הסדרה הקאמרית

שוברט – שלישיות הפסנתר

מכירת הכרטיסים תחל ב- 1.9 | עד אז ניתן לרכוש מינויים בלבד

שי ווזנר פסנתר
כרמית צרי כינור
הלל צרי צ'לו

שוברט שלישיית פסנתר מס' 1 בסי-במול מז'ור, אופ. 99
בוסקוביץ' קינה, לצ'לו ופסנתר
שוברט שלישיית פסנתר מס' 2 במי-במול מז'ור, אופ. 100

הכנרת כרמית צרי, הצ'לן הלל צרי והפסנתרן שי ווזנר – הנמנים שלושתם עם המוזיקאים הישראלים הפעילים ביותר בתחום המוזיקה הקאמרית בארץ ובעולם ומרבים לשתף פעולה – חוזרים ונפגשים בימת המרכז למוסיק

ב-31 בינואר, 1827, מלאו לפרנץ שוברט 30 שנה. זה עשור שהוא חי את חיי הבוהמה בווינה, כשהוא משתכר שכר זעום ממכירת יצירותיו ומביצועיהן, ומתקיים בעיקר הודות לנדיבות ידידיו, קבוצה מסורה של אוהבי מוסיקה אשר נמשכה לאישיותו החברותית ולכישרונו יוצא הדופן. סדר היום של שוברט כבר התקבע עד אז: הלחנה בבוקר, טיולים רגליים או ביקורים ארוכים אחר הצהריים, ומפגשי רעים לשתיית יין ולשירה בערב. ניגוד פנימי מעניין אפיין את אישיותו של שוברט בשנים אלה, כפי שהעיד אחד מחבריו: "כל מי שראה אותו רק בבקרים, בייסורי ההלחנה, עיניו בורקות, אפילו דוברות שפה אחרת, לא ישכח זאת לעולם – על אף שאחר הצהריים הוא הפך לאדם אחר". הדואליות באישיות של שוברט השתקפה בשינויי מצב הרוח החדים שאפיינו הן את המבנה הפסיכולוגי שלו והן את יצירתו. "אם היו פעמים, הן בקשריו החברתיים והן ביצירתו, שהאופי האוסטרי התפרץ בעוצמה בשוברט הנמרץ והנהנתן", כתב ידידו המחזאי אדוארד פון באורנפלד, "הרי שהיו גם פעמים ששד של צער ומלנכוליה בעל כנפיים שחורות נדחק בכוח לקרבתו; לא הייתה זו רוח רעה לחלוטין, למען האמת, משום שבשעות האפלות הממוקדות, היא חשפה שירים בעלי יופי מייסר שאין למעלה ממנו". היכולת לשקף את תנודות הרגש שלו ביצירותיו – את הענן האפל המסתיר לרגע את אור השמש הבהיר – היא אחד ההישגים האופייניים ביותר והראויים ביותר לציון של שוברט. חותמה של יכולת זו ניכר באופן בל ימחה בסדרת היצירות שאין דומה להן, אותן כתב בחודשים האחרונים של חייו הקצרים: מחזור השירים מסע חורף, הסימפוניה "הגדולה" בדו מז'ור, שלוש הסונטות האחרונות לפסנתר, חמישיית כלי הקשת, האימפרומפטי לפסנתר סולו ושתי שלישיות הפסנתר. כמו ברבות מהיצירות האחרות שנכתבו סמוך להן, מתרחק שוברט גם בשלישיות הפסנתר מהז'אנרים הצנועים של השיר או של יצירות המקלדת, אשר עמדו במרכז יצירתו המוקדמת, ופונה לצורות הכליות הגדולות יותר, באמצעותן קיווה לזכות למוניטין נרחב יותר. אחד מתומכיו המוקדמים והנאמנים ביותר של שוברט, רוברט שומאן, כתב בהתלהבות רבה על שתי השלישיות בביקורת שפרסם בכתב העת שלו, Die Neue Zeitschrift für Musik: "מבט אחד בהן – והצרות של קיומנו האנושי מתפוגגות, וכל העולם רענן וקורן שוב". השלישיות נמנות עד היום עם היצירות הפופולאריות והאהובות ביותר של שוברט, "המיזוג הטהור ביותר בין הרוח 'החברותית' לזו של מוסיקה קאמרית אמיתית", כדברי המוסיקולוג הנודע אלפרד איינשטיין. בשתיהן ניכר חותמו הייחודי של המלחין בטוויית מלודיות שופעות ליריות.

בין שתי השלישיות של שוברט תציג התכנית את הקינה לצ'לו ולפסנתר של אלכסנדר אוריה בוסקוביץ'. בוסקוביץ' (1907- 1964) היה אחד מבכירי המלחינים והאידיולוג המשפיע על דורו של המוזיקה הישראלית האמנותית – הוגה, מסאי, מורה נערץ ומבקר מוזיקה. הוא נולד בקלוז', טרנסילבניה (הונגריה/רומניה), אך למד גם בווינה ובפריז. בוסקוביץ' היה איש התרבות האירופית, אך יחד עם זאת שאף לחזק את זהותו היהודית ולהכיר את המסורות ואוצרותיה הרבים של התרבות היהודית. בחיפוש אחר שורשיו הוא סייר בשנת 1937 בכפרים של הרי הקרפאטים, כדי להכיר את המסורות והמנגינות היפות של היהודים שהתגוררו שם. ב-1938 ביצעה התזמורת הארץ-ישראלית (לימים התזמורת הפילהרמונית הישראלית) את הבכורה לסוויטה "שירי עם יהודיים" מפרי עטו, והזמינה את המלחין להיות נוכח בקונצרט. הוא הגיע והחליט להישאר בארץ כדי להשתתף בהתחדשות התרבות והמוזיקה שתשקף את ההוויה הישראלית ההולכת ומתגבשת. בוסקוביץ' כרע את אזניו ופתח את ליבו אל המזרח. הוא הכיר וחקר את המסורות ואת המוזיקה של עדות המזרח והתלהב במיוחד מהשירה והמחולות עשירי הדמיון של העדה התימנית. הכרתו של המוזיקה והכלים המיוחדים של הערבים העשירו את הפסיפס התרבותי-מוזיקלי. התעמקותו בתנ"ך, בטעמי המקרא המגוונים ובעברית המתחדשת היו לו להשראה עצומה. תוך האמונה הבלתי מעורערת בדרכו והשאיפה ליצור סינטזה בין מרכיבים של מוזיקה מזרחית ובין ההישגיה של טכניקה קומפוזיטורית אירופית נוצר האידיום החדש בשפתו המוזיקלית, שהוא כינה "סגנון מזרח ים-תיכוני". ב-1945 בוסקוביץ' וארבעה מעמיתיו ההונגריים הקימו בת"א את האקדמיה והקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה. כראש המחלקה לקומפוזיציה הוא הקים דור חדש של מלחינים ומוזיקאים ישראליים. עם קום המדינה הוא היה מאד מבוקש ומעורב בחיים התרבותיים בארץ. אחרי התקופה ה"מזרח ים-תיכונית" ביצירותיו יצר בוסקוביץ' מיזוג ייחודי בין השפה העברית לבין הטכניקה הסריאלית ע"י העברת ההטעמות, המלוס, האינטונאציות והריתמוס של העברית לשפת המוזיקה שלו. לתקופה מאוחרת זו שייכת גם יצירתו הקצרה לצ'לו ולפסנתר, "קינה" (1962).