בטהובן: שלישיית פסנתר ברה מז'ור, אופ. 70 מס' 1, "הרוחות"
שוסטקוביץ': שלישיית פסנתר מס' 2 במי מינור, אופ. 67
מנדלסון: שלישיית פסנתר מס' 1 ברה מינור, אופ. 49
טריו סיטקובצקי, הנמנה כיום עם שלישיות הפסנתר המובילות בעולם, מגיע לביקור בכורה בישראל בהזמנת המרכז למוסיקה קאמרית. הטריו מופיע בקביעות באולמות נודעים, כדוגמת הוויגמור בלונדון, מרכז לי
טריו סיטקובצקי, הנמנה כיום עם שלישיות הפסנתר המובילות בעולם, מגיע לביקור בכורה בישראל בהזמנת המרכז למוסיקה קאמרית. הטריו מופיע בקביעות באולמות נודעים, כדוגמת הוויגמור בלונדון, מרכז לינקולן בניו יורק, הקונצרטחבאו באמסטרדם, הקונצרטהאוז בווינה, האלבפילהרמוני בהמבורג, האופרה הישנה בפרנקפורט, מוזיאון הלובר בפריז, האודיטוריום של ברצלונה ועוד. ההרכב מקיים סיורי קונצרטים ברחבי ארה"ב, אסיה ואוסטרליה ומופיע בפסטיבלים חשובים. נבחר להרכב הבית של פסטיבל בטהובן בבון 2024. הטריו הקליט עד כה חמישה אלבומים לחברת BIS אשר זכו לשבחים ולפרסים, וכוללים מיצירות בטהובן, מנדלסון, דבוז'ק, ראוול ועוד. הטריו זכה בפרסים רבים, האחרון שבהם פרס המוסיקה הקאמרית של מגזין המוסיקה של ה-BBC. כמו כן זכה הטריו לאחרונה לתמיכה נדיבה מטעם ממשלת גרמניה.
בתכנית הקונצרט – שלוש מיצירות המופת הגדולות והאהובות בכל הזמנים לשלישיית פסנתר.
שלישיית "הרוחות" של בטהובן, משנת 1808, שנכתבה לאחר 13 שנים של הפסקה מכתיבה בז'אנר זה, היא השלישייה בה מצא בטהובן שפה מוסיקלית חדשה לחלוטין להרכב זה. בשלישייה זו ובאלה שבאו אחריה הוא השווה את מעמד שלישיית הפסנתר לזה של רביעיית כלי הקשת, וסלל את הדרך ליצירות המופת שיכתבו שוברט, מנדלסון וברהמס בהמשך המאה ה- 19 להרכב זה. יצירה זו מיוחדת בין השאר בכך שהפרק החשוב ביותר בה הוא דווקא הפרק השני, האיטי. בזכות אווירת הנכאים המסתורית והאינטנסיבית האופפת פרק זה זכתה השלישייה, לאחר מותו של בטהובן, לכינויה "הרוחות". הפרקים החיצוניים, לעומת זאת, שונים לחלוטין באופיים – הפרק הראשון תקיף ונמרץ, בעוד הפרק החותם שובב ואופיטימי.
שלישיית הפסנתר השנייה של שוסטקוביץ' היא יצירה בשלה וכבדת משקל, המציגה את המנעד המלא של היצירתיות והאינטנסיביות הרגשית של שוסטקוביץ'. היא נכתבה על רקע שתי טרגדיות. הראשונה פרטית – שוסטקוביץ' כתב טריו אלגי זה לזכרו של ידידו הקרוב, המבקר איוואן סולרטינסקי, שמת באופן פתאומי מהתקף לב בהיותו בן 42. הטרגדיה השניה היא כלל אנושית: השלישייה, אשר נכתבה באביב 1944, במהלך מלחמת העולם השנייה, היא, כמו יצירות רבות אחרות של המלחין, פרשנות על רוח התקופה, אלגיה לקורבנות הטראגיים של המלחמה באשר היא. באינטימיות הקאמרית של שלישיית הפסנתר במי מינור, נחשף שוסטקוביץ' פסימי ומיוסר, כפרשן כן של המציאות. אין פלא, איפוא, שלאחר הביצוע הראשון שלה אסרו השלטונות הסובייטים על ביצועה. באופן ספציפי יותר, שלישיית הפסנתר השנייה היא ביטוי לזעזוע של שוסטקוביץ' מסבלו של העם היהודי בשואה ולהזדהות עימו. מאזינים רבים לביצוע הבכורה של היצירה שמעו בשילוב של נושא ברוח יהודית בפרק הפינאלה שלה ביטוי לתגובתו של שוסטקוביץ' לדיווחי הזוועה שהחלו להגיע מגילוי מחנות הריכוז וההשמדה על ידי הסובייטים ב- 1944, ואף כמחאה נגד הרדיפה האנטישמית בברה"מ. הנושא "היהודי" מן הפרק הרביעי אינו ההד היחיד למוסיקה עממית בשלישייה, גם בפרקים הראשון והשני ניתן לשמוע הדים לשירים ולמחולות העממיים של מזרח אירופה, בייחוד בפרק הסקרצו הנמרץ, האנרגטי והדוקר נושא את החותם המובהק של שוסטקוביץ'. בתווך, הפרק השלישי, האיטי, הוא קינת אשכבה איטית, קודרת ועמוקת הבעה.
הקונצרט יחתם באחת היצירות האהובות ביותר מכל הזמנים לשלישיית פסנתר – השלישייה הראשונה של מנדלסון, משנת 1839. הנושאים המלודיים מאוד הנחרטים בזיכרון (מעל כולם המנגינה השירתית הנרגשת בצ'לו הפותחת את היצירה בליווי נסער של הפסנתר), העושר והגיוון בטווח הרגשות, התחושה של המצאה ללא קושי, האיזון המושלם של כל אחד מן הפרקים והשליטה בגווני הצליל שמפיקים הכלים כל אחד בנפרד ובמרקם הכללי – כל אלה הפכו יצירה זו לאחת מפניני הרפרטואר להרכב זה ולאחת מיצירותיו הידועות והאהובות ביותר של מנדלסון. הפרק הראשון מלאה פאתוס וסערת רגש. הפרק השני הוא שיר ללא מילים קורן אור וחום, הועד הפרק השלישי הוא פרק סקרצו ווירטואוזי בסגנון המבריק, המבעבע והאוורירי הטיפוסי למלחין, המזכיר את יצורי היער הליליים והאגדיים מהפתיחה ל"חלום ליל קיץ". הפרק האחרון חוזר אל האווירה הנרגשת והסוחפת של הפרק הראשון, אך נחתם בתחושת ניצחון אופטימית.
"Overwhelming experience" (The Guardian)
"The playing is at once virtuoso and even-handed, textures and counterpoint beautifully clear … a really beautiful performance.” (Gramophone Magazine)
"Incredibly well matched, this is an established trio and you can tell how much they trust each other" (BBC Radio 3)
"These three demonstrably play as one” (The Strad)
נגן וידאו
נגן וידאו
נגן וידאו
מוזמנים להאזין
קונצרט זה הוא חלק מעונת הקונצרטים 2024-25 של המרכז למוסיקה קאמרית
עונה שנייה לסדרת קונצרטי הבארוק
מנהלת אמנותית – דרורה ברוק
לילה בונציה, שחר ברומא – לידתה של הסונטה בחמישה צבעים חלילית, קורנט, סאקבט, צ'לו וקונטינואו פורשים את המהפכה הצלילית והצורנית של המחצית הראשונה של המאה ה‑17 – מן ה‑stile nuovo וה‑seconda pratica של מונטוורדי אל הסונטות והקנצונות של קסטלו, מריני ופונטנה ובני תקופתם. דיאלוגים של הד ומענה, מתח‑רגיעה, קישוטים אקספרסיביים ו"קונצ'רטו" מוקדם שבו כל קול מקבל רגע משלו עד שנטמע בצבעים חדשים.
ֿתזמורת הג׳אז הישראלית חוזרת לעונה נוספת – סוחפת, מרתקת ומגוונת, במהלכה תארח את טובי מוזיקאי הג׳אז הישראלים. בהשתתפות סטודנטים מצטיינים מהתכנית ללימודי ג׳אז בשיתוף הניו-סקול בניו-יורק.
אורחת: ענת כהן – קלרינט
ענת כהן, נגנית הקלרינט המובילה בעולם הג׳אז הבינלאומי. ענת מביאה לבמה שילוב סוחף של וירטואוזיות, שמחת חיים, נוכחות בימתית כובשת שמשלבת מוזיקה ברזילאית וצלילים מהעולם.
תזמורת הג'אז הישראלית, בניהולם האומנותי של רון אלמוג ויאיר סלוצקי, היא בית המרכז לתוכו כבר יותר מ 20 שנים את טובי המוסיקאים בישראל לסביבה יצירתית ופורייה של מלחינים, מעבדים ונגנים סולנים. הופעותיה של התזמורת הן מפגן מוסיקלי וירטואוזי, מרגש ומהפנט שלא משאיר רגע אחד משעמם כש-12 הסולנים של התזמורת מציגים את יכולותיהם.
ערב שיישאר איתכם עוד זמן רב!
Music.code מגיש את התוכנית המרגשת “עונות השנה — ויוואלדי-ריכטר, פיאצולה”
מציגים:
דריה וסילב – כינור
דניאל מן – צ'לו
גאורגי קנטור – פסנתר
שלישיית הפסנתר מזמינה את הקהל למסע רגשי שבו חילופי העונות הופכים למטאפורה של חיים, זיכרון ותחושת זמן.
במפגש חד פעמי זה מתנגשות שתי גישות גאוניות לזמן, טבע ורגש.
בתוכנית — דיאלוג מוזיקלי בין תקופות: 1. אנטוניו ויוואלדי — “עונות השנה” בפרשנות עכשווית של מקס ריכטר 2. אסטור פיאצולה — “עונות השנה בבואנוס איירס” ויוואלדי, דרך העדשה של ריכטר, מקבל צליל חדש — שקוף, מודרני ומלא עומק. פיאצולה מוסיף את החום הדרום אמריקאי, את הדחף, הקצב והתשוקה.
החיבור בין קלאסיקה למאה ה-21, בין אינטימיות לעוצמה.
הכרטיסים לקונצרט זה לא נמכרים דרך קופת הקונסרבטוריון
בטהובן סונטה לפסנתר מס' 24 בפה-דיאז מז'ור, אופ. 78, "לתרזה"
שנברג שלושה קטעי פסנתר, אופ. 11
ברהמס סונטה לפסנתר מס' 2 בפה-דיאז מינור, אופ. 2
יחזקאל בראון "פגישות בערפל" ו"מראות ים" – מתוך "נופים זרים"*
שופן 12 אטיודים, אופ. 25
* יצירתו של יחזקאל בראון מבוצעת לכבוד שנת ה-80 לייסוד הקונסרבטוריון – בראון נמנה עם סגל ההוראה בקונסרבטוריון בשנות ה-50 כמורה לתיאוריה.
בתמיכת המכון הפולני תל אביב
קונצרט מקדים בביצוע אמרי זכרוביץ', תלמיד פסנתר בקונסרבטוריון בכיתתו של רון טרכטמן, יערך בשעה 10:45, באולם רן ברון.
Friday, 29.5.26, 11:30
Adam Golka (Poland/U.S.A.)
New Horizons
Beethoven: Piano Sonata No. 24 in F-sharp major, Op. 78, à Thérèse Schoenberg: Drei Klavierstücke ("Three Piano Pieces"), Op. 11 Brahms: Piano Sonata No. 2 in F-sharp minor, Op. 2 Yehezkel Braun: "Encounters in a Mist" and "Seascapes" – from Strange Landscapes Chopin: 12 Études, Op. 25
ֿתזמורת הג׳אז הישראלית חוזרת לעונה נוספת – סוחפת, מרתקת ומגוונת, במהלכה תארח את טובי מוזיקאי הג׳אז הישראלים. בהשתתפות סטודנטים מצטיינים מהתכנית ללימודי ג׳אז בשיתוף הניו-סקול בניו-יורק.
אורח: עמית פרידמן – סקסופון
עמית פרידמן, מהסקסופוניסטים המובילים בג’אז הישראלי, חוזר לשתף פעולה עם תזמורת הג׳אז הישראלית שהיה בין מייסדיה במופע אנרגטי ומלא נשמה עם כמה מהקטעים היפים שכתב לתזמורת.
תזמורת הג'אז הישראלית, בניהולם האומנותי של רון אלמוג ויאיר סלוצקי, היא בית המרכז לתוכו כבר יותר מ 20 שנים את טובי המוסיקאים בישראל לסביבה יצירתית ופורייה של מלחינים, מעבדים ונגנים סולנים. הופעותיה של התזמורת הן מפגן מוסיקלי וירטואוזי, מרגש ומהפנט שלא משאיר רגע אחד משעמם כש-12 הסולנים של התזמורת מציגים את יכולותיהם.
כמדי שנה, ייערך ערב התרמה לעמותת ״האור של איקה״, בשילוב קונצרט!
והשנה, מופע אינטימי חשמלי של אילן וירצברג שכולל את מיטב השירים מ"בציר טוב", מאלבומי הסולו שלו ולהיטים גדולים שכתב לאמנים כנורית גלרון, חווה אלברשטיין, גלי עטרי ושמוליק קראוס.
קבלת פנים תערך במבואת הקונסרבטוריון בשעה 19:45
מחיר הכרטיס: 130 ש"ח.
כל ההכנסות מערב זה יוקדשו למתן מלגות לתלמידים וסטודנטים אשר ידם אינה משגת, בהתאם לקריטריונים שנקבעו ע״י העמותה וברוחה של איקה.
דבוז'ק שלישיית פסנתר מס' 4 במי מינור, אופ. 90, "דומקי"
ברהמס רביעיית פסנתר מס' 1 בסול מינור, אופ. 25
* יצירתו של עדן פרטוש מבוצעת לכבוד שנת ה-80 לייסוד הקונסרבטוריון – פרטוש היה מורה לוויולה, לכינור ולקומפוזיציה בקונסרבטוריון מאז היווסדו, וכיהן כמנהל הקונסרברטוריון בין השנים 1951-1966.
