ארי ויליאמסון – כינור שרון כהן – כינור יונתן גרטנר – ויולה מתן נוסימוביץ' – ויולה הרן מלצר – צ'לו ליה חן פרלוב – צ'לו נועם מסריק – קונטרבס
דבוז'ק: נוקטורן בסי מז'ור לחמישיית כלי קשת, אופ. 40
ר. שטראוס: מטמורפוזות, לשביעיית כלי קשת
מוצרט: Ganz Kleine Nachtmusik, ק. 648 – סרנדה לשלישיית כלי קשת שהתגלתה בלייפציג בספטמבר 2024
ברהמס: שישיית כלי קשת מס' 2 בסול מז'ור, אופ. 36
קונצרט מקדים בביצוע גבריאל כהן-גלזר, תלמיד צ'לו בקונסרבטוריון בכיתתה של חגית גלזר, יערך בשעה 20:15, באולם רן ברון.
צילום: יואל לוי
קשתני התזמורת הפילהרמונית הישראלית, נפגשים על בימת המרכז למוסיקה קאמרית לתכנית שופעת מצלול והבעה העוקבת אחר הבשלתה של המוסיקה הרומנטית המרכז אירופאית במחצית השנייה של המאה ה-19 ועד דמ
קשתני התזמורת הפילהרמונית הישראלית, נפגשים על בימת המרכז למוסיקה קאמרית לתכנית שופעת מצלול והבעה העוקבת אחר הבשלתה של המוסיקה הרומנטית המרכז אירופאית במחצית השנייה של המאה ה-19 ועד דמדומיה האחרונים במחצית הראשונה של המאה ה-20.
הקונצרט יפתח בנוקטורן לחמישיית כלי קשת של דבוז'ק. ההיסטוריה של יצירה זו מרתקת. ראשיתה כחלק האמצעי האיטי – Andante religioso – של רביעיית כלי הקשת יוצאת הדופן, מס' 4, במי מינור, שכתב דבוז'ק ככל הנראה ב-1869-70. דבוז'ק גנז רביעייה זו, שהייתה ונגריאנית בסגנונה ולא עלתה בקנה אחד עם סגנונו הבוהמי הלאומי המאוחר, יותר ולא הוציאה לאור. אך הוא חזר לפרק האיטי וערך לו גרסה מקוצרת ופשוטת יותר, אותה שילב כפרק איטי בחמישיית כלי הקשת בסול מז'ור, אופ. 77, משנת 1875, הכתובה להרכב ייחודי של שני כינורות, ויולה, צ'לו וקונטרבס. בצורה זו החמישייה הייתה אמורה להיות בת חמישה פרקים, עם שני פרקים איטיים. אך אז נראה היה לדבוז'ק שהחמישייה ארוכה מידי וכי שני פרקים איטיים זה יותר מידי. הוא החליט להוציא מתוכה את הפרק שלא התאים כעת לשאר הפרקים הכתובים בהשפעה עממית. הואיל ולא רצה לבזבז פרק אפקטיבי, שב דבוז'ק פעם נוספת לפרק זה ב-1883, ועיבד אותו לתזמורת כלי קשת. הוא הוסיף מבוא קצר וסיום עירני ונתן ליצירה את הכותרת נוטורנו, המיטיבה לאתר את האווירה הלילית והחלומית השורה על הפרק.
גם המטמורפוזות של ריכרד שטראוס היא יצירה שעברה מספר גלגולים. בספטמבר 1944 כתב ריכרד שטראוס, המלחין הגרמני שבסיסו היה אז במינכן, למנצח קארל בוהם כי הוא עובד זה זמן מה על אדאג'ו ל-11 כלי קשת, אך הוא התקשה בכתיבה נוכח הדאגה למשפחת בנו בווינה והדיכאון מהמלחמה באופן כללי. רק בתחילת 1945 הוא שב ליצירה שהצטמצמה בינתיים לשבעה כלי קשת וזכתה לכותרת "מטמורפוזות". בגרסה זו הושלמה היצירה ב-31 במרס 1945, אך כבר מוקדם יותר באותו חודש החל שטראוס לשקוד על הרחבתה להרכב יוצא דופן של 23 כלי קשת סולנים. כתיבת גרסה זו הושלמה ב- 12 באפריל. ה"מטמורפוזות", הכתובה כפרק איטי אחד הנמשך קרוב לחצי שעה, נחשבת לאחת מיצירות המופת ברפרטואר לכלי קשת ומציגה את אחד מפרצי הרגש הטרגיים הנרחבים ביותר של שטראוס. היצירה, שנהגתה ונכתבה במהלך הימים השחורים ביותר של מלחמה העולם השנייה, מבטאת את אבלו של שטראוס על חורבן התרבות הגרמנית ועל מה שתיאר ביומנו כ "תקופה האיומה ביותר בתולדות המין האנושי". אף שהיא נכתבה בתקופה בה הסגנון האוונגרדי של ארנולד שנברג וממשיכי דרכו כבר היה מבוסס וזכה לתמיכה נרחבת, המטמורפוזות של שטראוס ממשיכה את המורשת הרומנטית והפוסט רומנטית הגרמנית של שלהי המאה ה-19, שופעת הרגש העולה על גדותיו, ויכולה להיחשב כשירת הברבור שלה. לקראת סוף היצירה נשמע ציטוט מתוך מארש האבל מהסימפוניה אירואיקה של בטהובן, תחתיו כתב שטראוס את המילים "In Memoriam".
בעוד ריכרד שטראוס מבטא ביצירתו אבל וגעגוע לתרבות שנכחדה, ברהמס מבטא בשישייה שלו געגוע לאהבה שחלפה. שישיית כלי הקשת השנייה של ברהמס, שנכתבה ב-1846-65, נכתבה בעקבות כשלון פרשת האהבים שלו עם העלמה אגאתה פון זיבולד. משתנברר חפצה להינשא לו כתב לה ברהמס: "אני אוהבך, אך איני מסוגל לשאת כבלים". רגשותיו של ברהמס כלפיה, אכן מרחפים בין צליליה של השישייה השנייה שלו, דשנת הצליל ושופעת הרגש, המשלבת בין מבע של אהבה ודוק של מלנכוליה וגעגוע בפרק הראשון רחב היריעה, נימה חמוצה-מתוקה ויסודות עממיים הונגריים בפרק הסקרצו, מבנה וריאציות ומרקם רב קולי מתוחכמים לצד הבעה עמוקה ונוגה בפרק האיטי ותזיזיתיות נמרצת יחד עם הבלחות ליריות קורנות אור בפרק הפינאלה. לדידו של ברהמס היה הדבר מעין טיפול תרפויטי עצמי, שנועד להפיג את מועקת הפרידה, כפי שכתב לידידו יוזף גנסבאכר, עם תום חיבורה של השישייה, במאי 1865: "בזאת שחררתי את עצמי מאהבתי האחרונה".
עוד בתכנית – ביצוע ראשון על בימת המרכז למוסיקה קאמרית לשלישיית כלי הקשת של מוצרט, שנכתבה על ידי מוצרט הצעיר באמצע שנות ה-60 של המאה ה-18, אך התגלתה רק לאחרונה, בלייפציג, בספטמבר 2024. סרנדה בת שבעה פרקים קצרים, שכותרתה – "מוזיקת לילה זעירה מאוד" – חוזרת אל התמה הלילית שמאפיינת גם את הנוקטורן של דבוז'ק, אך באופי קל ומלא חיים, כמקובל בסרנדות של המאה ה-18 שנועדו במקור לביצוע באירועים חברתיים.
מוזמנים להאזין
קונצרט זה הוא חלק מעונת הקונצרטים 2024-25 של המרכז למוסיקה קאמרית
אנו גאים לארח את פרופ. אריה ורדי לכיתת אמן. לקונסרבטוריון קשר רב שנים עם פרופ. ורדי, המתארח אצלנו מדי שנה. כיתות האמן עם פרופ. ורדי הן חוויה מעשירה: מוסיקלית, פסנתרנית, מתודולוגית וכלל תרבותית. יכולתו של פרופ. ורדי למזג בין מכלול ההיבטים היא ייחודית. מומלץ לכל מוסיקאי ושוחר מוסיקה.
משתתפים
ליה עין גל – פ. ליסט רפסודיה ספרדית – כיתת טניה קוזלוב
עידו בן עמי – ק. דביוסי Reflets dans l'eau – השתקפויות במים – כיתת חוה ערמון
אריאל ולדמן – ל. ו. בטהובן סונטה בדו מז'ור אופ. 2 מס 3 ,פרק א.כיתת רון טרכטמן
דניאל יוקב – ק. דביוסי L'isle joyeuse – האי העליזכיתת יפעת זיידל
מריאנה שוורצברט היא אחת המובילות בין נגניות הנבל והמורות לכלי זה בישראל. היא הופיעה עם מיטב התזמורות הישראליות – התזמורת הפילהרמונית הישראלית, התזמורת הסימפונית ירושלים וסיפונטייה באר שבע – וכסולנית ברסיטלים ובפסטיבלים, בישראל ומחוצה לה, בעיקר באיטליה, צרפת, שוויץ והולנד. בנוסף, פעילה מריאנה שוורצברט באולפן ההקלטות יחד עם אומנים אחרים. הרכבים רבים של מוסיקה קאמרית בישראל נהנו מהשתתפותה הנמרצת של מריאנה שוורצברט ומתרומתה המוסיקאלית הייחודית.
מריאנה מלמדת באקדמיה למוזיקה ומחול בירושלים, ייסדה את כיתות הנבל בקונסרבטוריון בבאר שבע ובקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה, תל-אביב. היא ממשיכה ללמד ולהכין דורות של נגנים צעירים. תלמידיה זכו בתחרויות מקומיות ובין-לאומיות, ומרבים להופיע בקונצרטים ואירועים מוזיקליים בארץ ובחו"ל.
במסגרת פעילותה המגוונת מריאנה שוורצברט הייתה שופטת בתחרות הנבל הבין-לאומית Journées de la harpe d’Arles ויושבת ראש תחרות הנבל הישראלית הראשונה; פעילותה מהווה גורם רב משקל בהחדרת הנבל הקלטי בקרב הדור הצעיר של נגנים ישראלים כמו גם בהעלאת המודעות לנגינת הנבל הקלטי והקלאסי ככלל.
ֿתזמורת הג׳אז הישראלית חוזרת לעונה נוספת – סוחפת, מרתקת ומגוונת, במהלכה תארח את טובי מוזיקאי הג׳אז הישראלים. בהשתתפות סטודנטים מצטיינים מהתכנית ללימודי ג׳אז בשיתוף הניו-סקול בניו-יורק.
אורח: עמית פרידמן – סקסופון
עמית פרידמן, מהסקסופוניסטים המובילים בג’אז הישראלי, חוזר לשתף פעולה עם תזמורת הג׳אז הישראלית שהיה בין מייסדיה במופע אנרגטי ומלא נשמה עם כמה מהקטעים היפים שכתב לתזמורת.
תזמורת הג'אז הישראלית, בניהולם האומנותי של רון אלמוג ויאיר סלוצקי, היא בית המרכז לתוכו כבר יותר מ 20 שנים את טובי המוסיקאים בישראל לסביבה יצירתית ופורייה של מלחינים, מעבדים ונגנים סולנים. הופעותיה של התזמורת הן מפגן מוסיקלי וירטואוזי, מרגש ומהפנט שלא משאיר רגע אחד משעמם כש-12 הסולנים של התזמורת מציגים את יכולותיהם.
דבוז'ק שלישיית פסנתר מס' 4 במי מינור, אופ. 90, "דומקי"
ברהמס רביעיית פסנתר מס' 1 בסול מינור, אופ. 25
* יצירתו של עדן פרטוש מבוצעת לכבוד שנת ה-80 לייסוד הקונסרבטוריון – פרטוש היה מורה לוויולה, לכינור ולקומפוזיציה בקונסרבטוריון מאז היווסדו, וכיהן כמנהל הקונסרברטוריון בין השנים 1951-1966.
פרטוש אדאג'ו מתוך רביעיית כלי קשת מס' 2, "תהילים"*
ברהמס חמישיית פסנתר בפה מינור, אופ. 34
* יצירתו של עדן פרטוש מבוצעת לכבוד שנת ה-80 לייסוד הקונסרבטוריון – פרטוש היה מורה לוויולה, לכינור ולקומפוזיציה בקונסרבטוריון מאז היווסדו, וכיהן כמנהל הקונסרברטוריון בין השנים 1951-1966.
קונצרט מקדים בביצוע הרכב קאמרי מתלמידי הקונסרבטוריון יערך בשעה 20:15, באולם רן ברון.
עונה שנייה לסדרת קונצרטי הבארוק
מנהלת אמנותית – דרורה ברוק
ערב אנגלי ברסטורציה: מוסיקה קולית וכלית של הנרי פרסל וג׳ון בלואו, המורה והתלמיד. בין אודה חגיגית לשיר חדר אינטימי ו‑ground מהפנט. אריות מלאות הבעה, דואטים שנרקמים על קווי באס אוסטינטו, שירים וריקודים שנושמים את ניחוח לונדון של סוף המאה ה‑17: תערובת של מלודיה מוּכּרת, הרמוניה נועזת וקישוטים חיים.
עונה שנייה לסדרת קונצרטי הבארוק
מנהלת אמנותית – דרורה ברוק
לילה בונציה, שחר ברומא – לידתה של הסונטה בחמישה צבעים חלילית, קורנט, סאקבט, צ'לו וקונטינואו פורשים את המהפכה הצלילית והצורנית של המחצית הראשונה של המאה ה‑17 – מן ה‑stile nuovo וה‑seconda pratica של מונטוורדי אל הסונטות והקנצונות של קסטלו, מריני ופונטנה ובני תקופתם. דיאלוגים של הד ומענה, מתח‑רגיעה, קישוטים אקספרסיביים ו"קונצ'רטו" מוקדם שבו כל קול מקבל רגע משלו עד שנטמע בצבעים חדשים.
ֿתזמורת הג׳אז הישראלית חוזרת לעונה נוספת – סוחפת, מרתקת ומגוונת, במהלכה תארח את טובי מוזיקאי הג׳אז הישראלים. בהשתתפות סטודנטים מצטיינים מהתכנית ללימודי ג׳אז בשיתוף הניו-סקול בניו-יורק.
אורחת: ענת כהן – קלרינט
ענת כהן, נגנית הקלרינט המובילה בעולם הג׳אז הבינלאומי. ענת מביאה לבמה שילוב סוחף של וירטואוזיות, שמחת חיים, נוכחות בימתית כובשת שמשלבת מוזיקה ברזילאית וצלילים מהעולם.
תזמורת הג'אז הישראלית, בניהולם האומנותי של רון אלמוג ויאיר סלוצקי, היא בית המרכז לתוכו כבר יותר מ 20 שנים את טובי המוסיקאים בישראל לסביבה יצירתית ופורייה של מלחינים, מעבדים ונגנים סולנים. הופעותיה של התזמורת הן מפגן מוסיקלי וירטואוזי, מרגש ומהפנט שלא משאיר רגע אחד משעמם כש-12 הסולנים של התזמורת מציגים את יכולותיהם.
