אנה גקל – כינור פיליפ וילאפרנקה – כינור נעמי ביאלוברודה – ויולה דניאל מיטניצקי – צ'לו
היידן: רביעיית כלי קשת בסי מינור, אופ. 64 מס' 2
ראוול: רביעיית כלי קשת בפה מז'ור
שוברט: רביעיית כלי קשת מס' 13 בלה מינור, ד. 804, "רוזמונדה"
רביעיית אביב, נוסדה בישראל ב-1997, ולאורך השנים זכתה בפרסים בתחרויות בינלאומיות והופיעה באולמות ובפסטיבלים החשובים בעולם, והקליטה מספר אלבומים שזכו בשבחי הביקורת ובפרסים. זה למעלה מעשו
רביעיית אביב, נוסדה בישראל ב-1997, ולאורך השנים זכתה בפרסים בתחרויות בינלאומיות והופיעה באולמות ובפסטיבלים החשובים בעולם, והקליטה מספר אלבומים שזכו בשבחי הביקורת ובפרסים. זה למעלה מעשור שבסיסה של הרביעייה בז'נבה, שוויץ. הרביעייה יצאה לדרך חדשה בסתיו 2023 כאשר הצטרפה לשורותיה ככנרת ראשונה, הכנרת הצרפתיה אנה גקל. בהרכב מתחדש זה הופיעה הרביעייה על בימת המרכז למוסיקה כבר בעונה הקודמת, וכן בשוויץ, בצרפת (כולל בפסטיבל רביעיות כלי הקשת בבורדו) ובאיטליה, והיא שבה אלינו גם בעונה הנכחית, בתכנית הכוללת שלוש יצירות מופת לרביעייה פרי עטם של שלושה מאסטרים מתקופות שונות.
כמו מרבית יצירותיו של היידן הכתובות במינור, גם הרביעייה אופ. 64 מס' 2, מתאפיינת באמביוולנטיות, חוסר שקט ומעברים לא צפויים מינור למז'ור ובין הלכי רוח. הפרק השני, אדאג'ו, מציע הפוגה של שלווה שממית ללא מתחים, בעוד נימה צוענית קפריזית שורה על פרק הפינאלה לפני שהוא חותם את היצירה בהתפוגגות.
את רביעיית כלי הקשת היחידה שלו השלים מוריס ראוול ב-1903, בהיותו בן 28 ועדיין "סטודנט נצחי" בקונסרבטואר של פריז, בו בילה מגיל 14, אבל היא רחוקה מלהיות יצירה סטודנטיאלית. למעשה נחשבת הרביעייה של ראוול כיום ליצירת המופת הראשונה שלו, ולאחת מיצירות המופת של כל הזמנים ברפרטואר רביעיות כלי הקשת, והיא דוגמה נהדרת לשילוב מבריק בין צבע לצורה ביצירתו. הרביעייה של ראוול ממזגת השפעות מגוונות אותן הטמיע המלחין אל תוך סגנונו האישי הייחודי. השפעה בולטת במיוחד מקורה בקלוד דביסי, אשר השלים את רביעיית כלי הקשת היחידה שלו תשע שנים מוקדם יותר. השפעתו של דביסי ניכרת ברביעייה של ראוול בייחוד בצבעי הצליל החדשים ובתפיסה הסונורית החדשה של מצלול הרביעייה – השימוש הנרחב בפיציקטי, באפקטים של טריל, בעמעמים, בנגינה על השחיף (הצוואר) ועוד. כל אותם ביטויים לעיסוק הרב של דביסי וראוול בצבע צלילי שזיכה את המוסיקה שלהם בכינוי "אימפרסיוניזם". באותה עת, ראוול נותר ברביעייה, כמו ברב יצירותיו, קרוב יותר לתפיסות הצורניות ולטכניקות הפיתוח התמאטי הקלאסיות המסורתיות. בארגון הצורני הקפדני והלוגי של המוסיקה ובמרקמים הבהירים והשקופים בולטת הנטייה הניאוקלאסית החזקה שלו והערצתו למוצרט. הפרק הראשון הוא נונשלנטי, חושני, מתערסל וענוג, ברוח צרפתית מובהקת. הפרק השני, ריתמי וחי, ידוע במיוחד לחלק הפותח, המבוצע כולו בפריטה בארבעת הכלים. בהמשך הפרק אפקטים של טרילים (עיטורים) וטרמולי (הרעדות צליל) מקנים למוסיקה ברק מנצנץ. סולו צ'לו מעביר לחטיבה האמצעית האיטית, הנוסטלגית והמהורהרת, המנוגנת עם עמעמים. הפרק השלישי, האיטי, הוא פרק לירי, אילתורי ורגוע, ברוח נוקטורן, בעוד הפינאלה הקצר והנמרץ חותם את היצירה בפרץ אנרגיה חסר מנוחה.
הרביעייה בלה מינור, היא הראשונה בין שלוש הרביעיות האחרונות והגדולות שכתב שוברט בשנותיו האחרונות. רביעייה לירית, מעודנת ומופנמת זו מוכרת בכינוי "רוזמונדה"' הודות לנושא הפרק השני, האיטי, הלקוח מן המוסיקה שכתב שוברט למחזה באותו שם, והיא הייתה היחידה מבין הרביעיות של שוברט שהתפרסמה עוד בחייו. ברביעייה זו, כמו בשלוש הרביעיות האחרונות, יש לפרק האיטי – במטען הרגשי שלו וכן בתבנית הנושאית שלו – השפעה מכרעת על הפרקים האחרים. שלא כברביעיות המוקדמות שלו, שבהן הלך שוברט בעקבות הדפוסים הקלאסיים, הרי שכאן הגיע לתפיסה חדשה של הפרק האיטי, הנוסטלגי ומלא הכמיהה, כמרכז כובד של היצירה. פרק הפינאלה מאזן את ההבעה וחותם את היצירה בסיום מז'ורי וברוח טובה.
מופע ההוקרה לזכרו של אריה לבנון, אשר הלך לעולמו לפני שנה, ייערך בהשתתפות מיטב האמנים בישראל: שלומית אהרון, אלי גורנשטיין, קרן הדר, משה בקר, גיורא פיידמן, הדר עטרי, טל גנור, מקהלת בת קול, אנסמבל הפסנתרנים "מולטי פיאנו".
ניהול מוסיקלי ופסנתר: דוד זבה.
תזמורת הג׳אז הישראלית מארחת בכל קונצרט אמן ישראלי מוביל מהשורה הראשונה לסדרת קונצרטים עוצמתית, עשירה ומרגשת.
בהשתתפות סטודנטים מצטיינים מהתכנית ללימודי ג׳אז בשיתוף הניו-סקול בניו-יורק.
תזמורת הג'אז הישראלית, בניהולם האומנותי של רון אלמוג ויאיר סלוצקי, היא בית המרכז לתוכו כבר יותר מ 20 שנים את טובי המוסיקאים בישראל לסביבה יצירתית ופורייה של מלחינים, מעבדים ונגנים סולנים. הופעותיה של התזמורת הן מפגן מוסיקלי וירטואוזי, מרגש ומהפנט שלא משאיר רגע אחד משעמם כש-12 הסולנים של האורקסטרה מציגים את יכולותיהם.
קונצרט שלישי לעונה, אורח – אבישי כהן (צילום: זיו רביץ).
החצוצרן הישראלי הטוב בעולם שכבר שיתף פעולה עם התזמורת באלבומם החמישי חוזר לאירוח שכולו פסגות מוסיקליות.
תזמורת הג׳אז הישראלית מארחת בכל קונצרט אמן ישראלי מוביל מהשורה הראשונה לסדרת קונצרטים עוצמתית, עשירה ומרגשת.
בהשתתפות סטודנטים מצטיינים מהתכנית ללימודי ג׳אז בשיתוף הניו-סקול בניו-יורק.
תזמורת הג'אז הישראלית, בניהולם האומנותי של רון אלמוג ויאיר סלוצקי, היא בית המרכז לתוכו כבר יותר מ 20 שנים את טובי המוסיקאים בישראל לסביבה יצירתית ופורייה של מלחינים, מעבדים ונגנים סולנים. הופעותיה של התזמורת הן מפגן מוסיקלי וירטואוזי, מרגש ומהפנט שלא משאיר רגע אחד משעמם כש-12 הסולנים של האורקסטרה מציגים את יכולותיהם.
אשלי סולומון, מנגני הטרברסו החשובים בעולם, מוביל ערב מרתק של מוסיקה מהרנסנס והבארוק בספרד, איטליה ובוליביה. סינפוניות, קנצונות, פוליות וסונטות מאת אנדריאה פלקוניירי, דומניקו סקרלטי, ברתולומיאו די סלמה ודיגו אורטיז, ומתוך אוספים מבוליביה מהמאות ה-18-17.
קונצרט רביעי לעונה, מחווה לתזמורות הביג בנד הגדולות בכל הזמנים. תזמורת הג'אז הישראלית חוזרת לשורשים של מוסיקת הביג בנד במחווה לעיבודים האייקונים ולתזמורות הגדולות.
בהשתתפות סטודנטים מצטיינים מהתכנית ללימודי ג׳אז בשיתוף הניו-סקול בניו-יורק.
תזמורת הג׳אז הישראלית, צילום לואיזה סלומון
תזמורת הג'אז הישראלית, בניהולם האומנותי של רון אלמוג ויאיר סלוצקי, היא בית המרכז לתוכו כבר יותר מ 20 שנים את טובי המוסיקאים בישראל לסביבה יצירתית ופורייה של מלחינים, מעבדים ונגנים סולנים. הופעותיה של התזמורת הן מפגן מוסיקלי וירטואוזי, מרגש ומהפנט שלא משאיר רגע אחד משעמם כש-12 הסולנים של האורקסטרה מציגים את יכולותיהם.
