רביעיית אביב חוזרת למרכז למוסיקה קאמרית בתכנית הכוללת שלוש יצירות מופת מהרפרטואר הקלאסי לרביעיית כלי קשת.
חציו השני של הקונצרט יוקדש לרביעייה המונומנטאלית של בטהובן, אופ. 132. אחת מחמש הרביעיות האחרונות שלו הידועות בעומק ההבעה שלהן ובנתיבים החדשים שפרץ בהן בטהובן, תוך התעלות רוחנית. הפרק האיטי של רביעייה זו – "תפילת הודיה של הקם מחוליו" – הוא מפרקי המוסיקה העילאיים ביותר שהוציא בטהובן תחת ידיו מעולם.
הקונצרט יפתח ברביעית משש הרביעיות אופ. 20 של היידן, הנחשבות לקובץ הרביעיות הבשל הראשון של המלחין, בו הגיע לביסוס הז'אנר כדיאלוג בין שווים. בקובץ הרביעיות אופ. 20 ניתן למצוא מצד אחד אנינות, אצילות, יופי ועונג; ומצד שני, רגעים של פניה אל התחום האפל, הקודר והסוער.
בתווך, בין היידן לבטהובן, נאזין לרביעייה השנייה של ברטוק. שש רביעיות כלי הקשת של ברטוק נחשבות כיום כאבני פינה ברפרטואר הרביעיות בכלל, וברפרטואר המאה ה-20 בפרט. הרביעייה השנייה, שנכתבה בין 1915 ל-1917, מעידה על המנעד הרחב והמגוון של סגנונו החדש. שלא כמו הרביעייה הראשונה, ששימרה עוד זכר לפוסט-רומנטיציזם, הרביעייה השנייה היא כבר מודרניסטית בתפיסתה וניכרת בה הטמעת השפעות המוסיקה ההונגרית העממית אותה חקר המלחין באופן מעמיק. היא נושאת רבים מהמאפיינים של סגנונו הבשל של ברטוק: היא כרומטית מאוד, אך עם זאת יש ביסודה מבנה טונאלי, כששלושת פרקיה מבוססים על המרכזים הטונאליים לה, רה ולה בהתאמה. יתכן כי אופייה הקודר של הרביעייה ותבנית הפרקים הלא שגרתית – איטי-מהיר-איטי – משקפים את העיתוי לכתיבתה – עיצומה של מלחמת העולם הראשונה.