הפרויקט הקאמרי הישראלי עם אנטיה וייטהאס (גרמניה)

הסדרה הקאמרית

אנטיה וייטהאס (גרמניה) – כינור
דניאל ברד – כינור
גיא בן-ציוני – ויולה
מיכל קורמן – צ'לו
סיון מגן – נבל
טיבי צייגר – קלרינט

מיתוס ויופי

שוברט: רביעיית כלי קשת במי-במול מז'ור, ד. 87
ר. מארי שייפר: "תזאוס" לנבל ורביעיית כלי קשת
זהר שרון: "תהום ואופק" – שלישייה לקלרינט בס, צ'לו ונבל – יצירה חדשה בהזמנת הפרויקט הקאמרי הישראלי
מוצרט: חמישיית קלרינט בלה מז'ור, ק. 581

קונצרט מקדים בביצוע אייבי זלינק, תלמיד פסנתר בקונסרבטוריון בכיתתו של רון טרכטמן, יערך בשעה 19:15, באולם רן ברון.

הפרויקט הקאמרי הישראלי, האנסמבל הישראלי האהוב והמוערך, שב ומארח את הכנרת הנודעת, אנטיה ויייטהאס (גרמניה), בתכנית שמשלבת בין יצירות מופת אהובות לגילויים חדשים ומסקרנים.

הפרויקט, זוכה פרס משרד התרבות למבצעים ע"ש בנימיני לשנת 2011 וע"ש פרטוש לשנת 2017, קנה לעצמו שם של הרכב קאמרי מבריק, גמיש ומגובש, הידוע ברפרטואר המגוון שהוא מציג ובהופעותיו הסוחפות. מאז הקמתו הופיע האנסמבל בסיורי קונצרטים ברחבי צפון אמריקה, סין, אנגליה וישראל, בין השאר באולמות חשובים בניו יורק (קרנגי הול ומרכז לינקולן), וושינגטון הבירה (מרכז קנדי), לונדון (אולם ויגמור), סן פרנסיסקו, ונקובר, בייג'ין וכן לאורכה ולרוחבה של הארץ. בעונה הנכחית יופיע לראשונה בטוקיו, באולם סנטורי הנודע. עם האומנים עמם שיתף האנסמבל פעולה נמנים הוויולנים טביאה צימרמן ומייקל טרי (רביעיית גוארנרי), הכנריות ליזה פרשטמן (הולנד) ואנטייה וייטהאס (גרמניה), הצ'לן פיטר ווילי (רביעיית גוארנרי/שלישיית בוזאר) והחלילן ג'ושוע סמית (תזמורת קליבלנד). האנסמבל שם לעצמו למטרה להופיע באזורים פריפריאליים בארץ, בהם לא מתקיימים בהכרח קונצרטים סדירים, בד בבד עם קונצרטים לקהל הרחב של הסדרות באזור המרכז ובערים הגדולות. ההרכב מזמין יצירות חדשות ממלחינים ישראלים ומבצע אותן בהופעותיו בארץ ובעולם. גוף הנגנים המגוון של האנסמבל מאפשר לו ליצור תוכניות מאתגרות וייחודיות ממיטב הרפרטואר הקאמרי במגוון תזמורים רחב. אלבום הבכורה של ההרכב יצא לאור ב-2012 בחברת "אזיקה רקורדס" האמריקנית וזכה לשבחים רבים בארץ ובחו"ל. חברי האנסמבל הקבועים הם מן המוסיקאים הישראלים המצליחים בדורם, זוכי תחרויות בינלאומיות כגון צ'ייקובסקי, קסדו ואנסקו ובוגרי מיטב בתי הספר למוסיקה בעולם כגון הקונסרבטואר של פריס, ג'וליארד, ייל ואחרים.

שוברט נולד למורה ממוצא כפרי, בעל השכלה מוסיקלית ממצה אך לא נרחבת במיוחד, אשר היה אחראי גם על ראשית השכלתו המוסיקלית של שוברט בילדותו. בני המשפחה נהנו לנגן מוסיקה קאמרית בביתם, כאשר אחיו של שוברט ניגנו בכינורות, אביו בצ'לו ופרנץ בוויולה. בשל כך, רבות מיצירותיו המוקדמות של שוברט הן קאמריות, בכלל זה לא פחות מעשר רביעיות כלי קשת שנכתבו עוד בטרם מלאו לו 17 שנים. הרביעייה העשירית, ד. 87, היא המרשימה ביותר מבין רביעיות מוקדמות אלו. היא נכתבה על ידי שוברט בן ה-16, בשנת 1813, כתובה בבטחון רב, וניכרים בה הכישרון הלירי וההרפתקנות ההרמונית שעתידים היו להפוך לסימני היכר מובהקים של סגנונו הבשל של שוברט. רעננות, חיוניות וחוש הומור, לצד רגעים אפלים ודרמטיים, נושאים שירתיים לצד השפעות הואלס והמוסיקה העממית – כל אלה נשזרים במבנה מהודק בארבעת פרקי הרביעייה, לכדי יצירה מקסימה ומשכנעת, המספקת הצצה אל האווירה הביתית והמשפחה בה גדל והתעצב שוברט הנער.

חמישיית הקלרינט של מוצרט היא מהיצירות הגדולות ביותר ברפרטואר. מוצרט הניח בה את היסוד לז'אנר חדש במוסיקה קאמרית, אליו חזרו גם מלחינים מאוחרים יותר (בראשם ברהמס). מוצרט שוזר כאן לראשונה את הקלרינט בטוויה עילית עם ארבעת כלי-הקשת. הניגודיות המשלימה של צליל הקלרינט מלא ההבעה, הרך והחם, הקטיפתי והכהה, מול המרקם ההומוגני השופע של כלי-הקשת, מאפשר רב-שיח כובש ומתוחכם במצלול עשיר, תוך ביטוי נשגב לאיכויות הליריות הכה ייחודיות של מוצרט.

אל מול מוצרט ששוזר את הקלרינט עם רביעיית כלי הקשת, המלחין הקנדי ריימונד מארי שייפר (שהלך לעולמו ב-2021), שילב את הנבל עם רביעיית כלי הקשת ביצירתו "תזאוס" משנת 1983. היצירה שנכתבה בהשראת המיתוס היווני העתיק של תזאוס ואריאדנה, היא אינה יצירה תכניתית המספרת סיפור בצלילים, אך היא בוראת עולם צלילי חושני ומכשף, על זמני, לתוכו מגיחות גם התפרצויות רגש שופעות צליל, באופן המיטיב לבטא את הלך הרוח שמעורר הסיפור המיתולוגי.

זהר שרון – מייסד, מנהל אמנותי ומלחין הבית של "תזמורת המהפכה" – הוא מהמוזיקאים המגוונים, הפעילים והבולטים ביותר בסצינת המוזיקה הישראלית כיום. זוכה פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה מטעם עיריית תל אביב-יפו לשנת תשפ"ה (2024) ופרס לטיפוח ושימור תרבויות ע"ש יצחק נבון מטעם משרד התרבות לשנת תשפ״ה (2024). בשנת 2012 זכה בפרס יצירה לקומפוזיטורים מטעם ראש הממשלה. נימוקי ועדת הפרס מיטיבים לתאר את שפתו המוזיקלית הרב סגנונית: "…המלחין זהר שרון מצליח להלחין מוזיקה שהיא גם טונאלית וגם עכשווית ועדכנית…הוא שולט שליטה מוחלטת בפיתוח מוטיבי, הרמון ותזמור. שפתו המוזיקלית מקורית, השימוש בהרכב הכלים אינו שגרתי וחומר ההשראה הוא ייחודי. התוצאה היא ליריות אמיתית ומצלולים קסומים." שרון משמש כמרצה באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים ובבית-הספר למוזיקה "רימון". "תהום ואופק" – שלישייה לקלרינט בס, צ'לו ונבל, הולחנה בקיץ 2024, עבור הפרויקט הקאמרי הישראלי אחרי חודשים ארוכים של בלבול, אי-ודאות, תהיות קיומיות, חיפוש אחר טעם ומשמעות מחד, ומאידך – תשומת לב לרגע, הכרת תודה על היש והתכוונות לעשייה חיובית ולהגברת האור. זו אינה יצירה תוכניתית, אולם משהו מהניגודים המשלימים – תהום ואופק – והמתח ביניהם, נוכחים בה. תחושת הנפילה אל המצולות החשוכים מצד אחד, ומנגד – התעקשות להביט אל האופק ולהיות בתנועת חיים מתמדת, היוו השראה לכתיבת היצירה.

״קונצרט מרהיב של אנסמבל מגוון״ (ניו יורק טיימס)

"אנסמבל המורכב מסולנים ברמה בינלאומית שכשהם חוברים יחדיו האגו מתפוגג, ונותרים מוסיקאים שחושבים, נושמים ומנגנים כאחד." (טיים אאוט ניו יורק)

"האודיטוריום המלא בקונסרבטוריון שטריקר, והאווירה החגיגית הראו שהקונספט של הפרויקט הקאמרי הישראלי עובד." (הארץ)

"הקהל יצא מגדרו" (Seen and Heard International)