שוברט שלישיית פסנתר מס' 2 במי-במול מז'ור, אופ. 100
* יצירתו של בוסקוביץ' מבוצעת לכבוד שנת ה-80 לייסוד הקונסרבטוריון – בוסקוביץ' נמנה עם סגל ההוראה בקונסרבטוריון כמורה לקומפוזיציה ולתיאוריה בין 1945 ל-1958.
קונצרט מקדים בביצוע שי ניר ותום פיש, תלמידי פסנתר בקונסרבטוריון בכיתתה של יפעת זיידל, יערך בשעה 19:15, באולם רן ברון.
הכנרת כרמית צרי, הצ'לן הלל צרי והפסנתרן שי ווזנר – הנמנים עם המוזיקאים הישראלים הפעילים ביותר בתחום המוזיקה הקאמרית בארץ ובעולם ומרבים לשתף פעולה – חוזרים ונפגשים בימת המרכז למוסיקה קאמרי
הכנרת כרמית צרי, הצ'לן הלל צרי והפסנתרן שי ווזנר – הנמנים עם המוזיקאים הישראלים הפעילים ביותר בתחום המוזיקה הקאמרית בארץ ובעולם ומרבים לשתף פעולה – חוזרים ונפגשים בימת המרכז למוסיקה קאמרית בתכנית המוקדשת לשתי שלישיות הפסנתר הגדולות והאהובות של שוברט.
ב-31 בינואר, 1827, מלאו לפרנץ שוברט 30 שנה. זה עשור שהוא חי את חיי הבוהמה בווינה, כשהוא משתכר שכר זעום ממכירת יצירותיו ומביצועיהן, ומתקיים בעיקר הודות לנדיבות ידידיו, קבוצה מסורה של אוהבי מוסיקה אשר נמשכה לאישיותו החברותית ולכישרונו יוצא הדופן. סדר היום של שוברט כבר התקבע עד אז: הלחנה בבוקר, טיולים רגליים או ביקורים ארוכים אחר הצהריים, ומפגשי רעים לשתיית יין ולשירה בערב. ניגוד פנימי מעניין אפיין את אישיותו של שוברט בשנים אלה, כפי שהעיד אחד מחבריו: "כל מי שראה אותו רק בבקרים, בייסורי ההלחנה, עיניו בורקות, אפילו דוברות שפה אחרת, לא ישכח זאת לעולם – על אף שאחר הצהריים הוא הפך לאדם אחר". הדואליות באישיות של שוברט השתקפה בשינויי מצב הרוח החדים שאפיינו הן את המבנה הפסיכולוגי שלו והן את יצירתו. "אם היו פעמים, הן בקשריו החברתיים והן ביצירתו, שהאופי האוסטרי התפרץ בעוצמה בשוברט הנמרץ והנהנתן", כתב ידידו המחזאי אדוארד פון באורנפלד, "הרי שהיו גם פעמים ששד של צער ומלנכוליה בעל כנפיים שחורות נדחק בכוח לקרבתו; לא הייתה זו רוח רעה לחלוטין, למען האמת, משום שבשעות האפלות הממוקדות, היא חשפה שירים בעלי יופי מייסר שאין למעלה ממנו". היכולת לשקף את תנודות הרגש שלו ביצירותיו – את הענן האפל המסתיר לרגע את אור השמש הבהיר – היא אחד ההישגים האופייניים ביותר והראויים ביותר לציון של שוברט. חותמה של יכולת זו ניכר באופן בל ימחה בסדרת היצירות שאין דומה להן, אותן כתב בחודשים האחרונים של חייו הקצרים: מחזור השירים "מסע חורף", הסימפוניה "הגדולה" בדו מז'ור, שלוש הסונטות האחרונות לפסנתר, חמישיית כלי הקשת, האימפרומפטי לפסנתר סולו ושתי שלישיות הפסנתר. כמו ברבות מהיצירות האחרות שנכתבו סמוך להן, מתרחק שוברט גם בשלישיות הפסנתר מהז'אנרים הצנועים של השיר או של יצירות המקלדת, אשר עמדו במרכז יצירתו המוקדמת, ופונה לצורות הכליות הגדולות יותר, באמצעותן קיווה לזכות למוניטין נרחב יותר. אחד מתומכיו המוקדמים והנאמנים ביותר של שוברט, רוברט שומאן, כתב בהתלהבות רבה על שתי השלישיות בביקורת שפרסם בכתב העת שלו, Die Neue Zeitschrift für Musik: "מבט אחד בהן – והצרות של קיומנו האנושי מתפוגגות, וכל העולם רענן וקורן שוב". השלישיות נמנות עד היום עם היצירות הפופולאריות והאהובות ביותר של שוברט, "המיזוג הטהור ביותר בין הרוח 'החברותית' לזו של מוסיקה קאמרית אמיתית", כדברי המוסיקולוג הנודע אלפרד איינשטיין. בשתיהן ניכר חותמו הייחודי של המלחין בטוויית מלודיות שופעות ליריות.
בין שתי השלישיות של שוברט תציג התכנית את הקינה לצ'לו ולפסנתר של אלכסנדר אוריה בוסקוביץ'. בוסקוביץ' (1907- 1964) היה אחד מבכירי המלחינים והאידיולוג המשפיע על דורו של המוזיקה הישראלית האמנותית – הוגה, מסאי, מורה נערץ ומבקר מוזיקה. הוא נולד בקלוז', טרנסילבניה (הונגריה/רומניה), אך למד גם בווינה ובפריז. בוסקוביץ' היה איש התרבות האירופית, אך יחד עם זאת שאף לחזק את זהותו היהודית ולהכיר את המסורות ואוצרותיה הרבים של התרבות היהודית. בחיפוש אחר שורשיו הוא סייר בשנת 1937 בכפרים של הרי הקרפאטים, כדי להכיר את המסורות והמנגינות היפות של היהודים שהתגוררו שם. ב-1938 ביצעה התזמורת הארץ-ישראלית (לימים התזמורת הפילהרמונית הישראלית) את הבכורה לסוויטה "שירי עם יהודיים" מפרי עטו, והזמינה את המלחין להיות נוכח בקונצרט. הוא הגיע והחליט להישאר בארץ כדי להשתתף בהתחדשות התרבות והמוזיקה שתשקף את ההוויה הישראלית ההולכת ומתגבשת. בוסקוביץ' כרע את אזניו ופתח את ליבו אל המזרח. הוא הכיר וחקר את המסורות ואת המוזיקה של עדות המזרח והתלהב במיוחד מהשירה והמחולות עשירי הדמיון של העדה התימנית. הכרתו של המוזיקה והכלים המיוחדים של הערבים העשירו את הפסיפס התרבותי-מוזיקלי. התעמקותו בתנ"ך, בטעמי המקרא המגוונים ובעברית המתחדשת היו לו להשראה עצומה. תוך האמונה הבלתי מעורערת בדרכו והשאיפה ליצור סינטזה בין מרכיבים של מוזיקה מזרחית ובין ההישגיה של טכניקה קומפוזיטורית אירופית נוצר האידיום החדש בשפתו המוזיקלית, שהוא כינה "סגנון ים-תיכוני". ב-1945 בוסקוביץ' וארבעה מעמיתיו ההונגריים הקימו בת"א את האקדמיה והקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה. כראש המחלקה לקומפוזיציה הוא הקים דור חדש של מלחינים ומוזיקאים ישראליים. עם קום המדינה הוא היה מאד מבוקש ומעורב בחיים התרבותיים בארץ. אחרי התקופה ה"ים-תיכונית" ביצירותיו יצר בוסקוביץ' מיזוג ייחודי בין השפה העברית לבין הטכניקה הסריאלית ע"י העברת ההטעמות, המלוס, האינטונאציות והריתמוס של העברית לשפת המוזיקה שלו. לתקופה מאוחרת זו שייכת גם יצירתו הקצרה לצ'לו ולפסנתר, "קינה" (1962).
נגן וידאו
נגן וידאו
נגן וידאו
מוזמנים להאזין
קונצרט זה הוא חלק מעונת הקונצרטים 2025-26 של המרכז למוסיקה קאמרית
ערב שיישאר איתכם עוד זמן רב!
Music.code מגיש את התוכנית המרגשת “עונות השנה — ויוואלדי-ריכטר, פיאצולה”
מציגים:
דריה וסילב – כינור
דניאל מן – צ'לו
גאורגי קנטור – פסנתר
שלישיית הפסנתר מזמינה את הקהל למסע רגשי שבו חילופי העונות הופכים למטאפורה של חיים, זיכרון ותחושת זמן.
במפגש חד פעמי זה מתנגשות שתי גישות גאוניות לזמן, טבע ורגש.
בתוכנית — דיאלוג מוזיקלי בין תקופות: 1. אנטוניו ויוואלדי — “עונות השנה” בפרשנות עכשווית של מקס ריכטר 2. אסטור פיאצולה — “עונות השנה בבואנוס איירס” ויוואלדי, דרך העדשה של ריכטר, מקבל צליל חדש — שקוף, מודרני ומלא עומק. פיאצולה מוסיף את החום הדרום אמריקאי, את הדחף, הקצב והתשוקה.
החיבור בין קלאסיקה למאה ה-21, בין אינטימיות לעוצמה.
הכרטיסים לקונצרט זה לא נמכרים דרך קופת הקונסרבטוריון
בטהובן סונטה לפסנתר מס' 24 בפה-דיאז מז'ור, אופ. 78, "לתרזה"
יחזקאל בראון "פגישות בערפל" ו"מראות ים" – מתוך "נופים זרים"*
ברהמס סונטה לפסנתר מס' 2 בפה-דיאז מינור, אופ. 2
שנברג שלושה קטעי פסנתר, אופ. 11
שופן 12 אטיודים, אופ. 25
* יצירתו של יחזקאל בראון מבוצעת לכבוד שנת ה-80 לייסוד הקונסרבטוריון – בראון נמנה עם סגל ההוראה בקונסרבטוריון בשנות ה-50 כמורה לתיאוריה.
בתמיכת המכון הפולני תל אביב
קונצרט מקדים בביצוע אמרי זכרוביץ', תלמיד פסנתר בקונסרבטוריון בכיתתו של רון טרכטמן, יערך בשעה 10:45, באולם רן ברון.
Friday, 29.5.26, 11:30
Adam Golka (Poland/U.S.A.)
New Horizons
Beethoven: Piano Sonata No. 24 in F-sharp major, Op. 78, à Thérèse Schoenberg: Drei Klavierstücke ("Three Piano Pieces"), Op. 11 Brahms: Piano Sonata No. 2 in F-sharp minor, Op. 2 Yehezkel Braun: "Encounters in a Mist" and "Seascapes" – from Strange Landscapes Chopin: 12 Études, Op. 25
ֿתזמורת הג׳אז הישראלית חוזרת לעונה נוספת – סוחפת, מרתקת ומגוונת, במהלכה תארח את טובי מוזיקאי הג׳אז הישראלים. בהשתתפות סטודנטים מצטיינים מהתכנית ללימודי ג׳אז בשיתוף הניו-סקול בניו-יורק.
אורח: עמית פרידמן – סקסופון
עמית פרידמן, מהסקסופוניסטים המובילים בג’אז הישראלי, חוזר לשתף פעולה עם תזמורת הג׳אז הישראלית שהיה בין מייסדיה במופע אנרגטי ומלא נשמה עם כמה מהקטעים היפים שכתב לתזמורת.
תזמורת הג'אז הישראלית, בניהולם האומנותי של רון אלמוג ויאיר סלוצקי, היא בית המרכז לתוכו כבר יותר מ 20 שנים את טובי המוסיקאים בישראל לסביבה יצירתית ופורייה של מלחינים, מעבדים ונגנים סולנים. הופעותיה של התזמורת הן מפגן מוסיקלי וירטואוזי, מרגש ומהפנט שלא משאיר רגע אחד משעמם כש-12 הסולנים של התזמורת מציגים את יכולותיהם.
כמדי שנה, אנחנו גאים לארח את פרופ. אריה ורדי לכיתות אמן.
פרופ. ורדי, מבכירי המוסיקאים בישראל, חתן פרס ישראל לשנת 2017, מוכר זה שנים כאחד מגדולי הפדגוגים בעולם. הוא גידל דורות של פסנתרנים, בארץ ובחו"ל, תלמידיו זכו וזוכים בשפע פרסים בתחרויות מובילות בעולם. פרופ. ורדי עצמו נמנה מזה שנים עם בכירי השופטים בתחרויות הפסנתר הנחשבות.
הוא מנהל לאורך שנים רבות את תכנית הטלויזיה המצליחה "אינטרמצו עם אריק".
לקונסרבטוריון תל אביב קשר ארוך שנים עם פרופ. ורדי המתארח אצלנו מדי שנה.
כיתות האמן עם פרופ. ורדי הן תמיד חוויה מעשירה: מוסיקלית, פסנתרנית, מתודולוגית וכלל תרבותית. יכולתו של פרופ. ורדי למזג בשיעוריו בין מכלול היבטים אלה ולשייט על פניהם בחופשיות ונועם היא ייחודית.
משתתפים ( לפי סדר א,ב )
אריאל דיאנר פ. שופן פנטסיה בפה מינור אופ. 49 כיתת שרה טל
מריאנה שוורצברט היא אחת המובילות בין נגניות הנבל והמורות לכלי זה בישראל. היא הופיעה עם מיטב התזמורות הישראליות – התזמורת הפילהרמונית הישראלית, התזמורת הסימפונית ירושלים וסיפונטייה באר שבע – וכסולנית ברסיטלים ובפסטיבלים, בישראל ומחוצה לה, בעיקר באיטליה, צרפת, שוויץ והולנד. בנוסף, פעילה מריאנה שוורצברט באולפן ההקלטות יחד עם אומנים אחרים. הרכבים רבים של מוסיקה קאמרית בישראל נהנו מהשתתפותה הנמרצת של מריאנה שוורצברט ומתרומתה המוסיקאלית הייחודית.
מריאנה מלמדת באקדמיה למוזיקה ומחול בירושלים, ייסדה את כיתות הנבל בקונסרבטוריון בבאר שבע ובקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה, תל-אביב. היא ממשיכה ללמד ולהכין דורות של נגנים צעירים. תלמידיה זכו בתחרויות מקומיות ובין-לאומיות, ומרבים להופיע בקונצרטים ואירועים מוזיקליים בארץ ובחו"ל.
במסגרת פעילותה המגוונת מריאנה שוורצברט הייתה שופטת בתחרות הנבל הבין-לאומית Journées de la harpe d’Arles ויושבת ראש תחרות הנבל הישראלית הראשונה; פעילותה מהווה גורם רב משקל בהחדרת הנבל הקלטי בקרב הדור הצעיר של נגנים ישראלים כמו גם בהעלאת המודעות לנגינת הנבל הקלטי והקלאסי ככלל.
כמדי שנה, ייערך ערב התרמה לעמותת ״האור של איקה״, בשילוב קונצרט!
והשנה, מופע אינטימי חשמלי של אילן וירצברג שכולל את מיטב השירים מ"בציר טוב", מאלבומי הסולו שלו ולהיטים גדולים שכתב לאמנים כנורית גלרון, חווה אלברשטיין, גלי עטרי ושמוליק קראוס.
קבלת פנים תערך במבואת הקונסרבטוריון בשעה 19:45
מחיר הכרטיס: 130 ש"ח.
כל ההכנסות מערב זה יוקדשו למתן מלגות לתלמידים וסטודנטים אשר ידם אינה משגת, בהתאם לקריטריונים שנקבעו ע״י העמותה וברוחה של איקה.
דבוז'ק שלישיית פסנתר מס' 4 במי מינור, אופ. 90, "דומקי"
ברהמס רביעיית פסנתר מס' 1 בסול מינור, אופ. 25
* יצירתו של עדן פרטוש מבוצעת לכבוד שנת ה-80 לייסוד הקונסרבטוריון – פרטוש היה מורה לוויולה, לכינור ולקומפוזיציה בקונסרבטוריון מאז היווסדו, וכיהן כמנהל הקונסרברטוריון בין השנים 1951-1966.
