שוברט שלישיית פסנתר מס' 2 במי-במול מז'ור, אופ. 100
* יצירתו של בוסקוביץ' מבוצעת לכבוד שנת ה-80 לייסוד הקונסרבטוריון – בוסקוביץ' נמנה עם סגל ההוראה בקונסרבטוריון כמורה לקומפוזיציה ולתיאוריה בין 1945 ל-1958.
קונצרט מקדים בביצוע שי ניר ותום פיש, תלמידי פסנתר בקונסרבטוריון בכיתתה של יפעת זיידל, יערך בשעה 19:15, באולם רן ברון.
הכנרת כרמית צרי, הצ'לן הלל צרי והפסנתרן שי ווזנר – הנמנים עם המוזיקאים הישראלים הפעילים ביותר בתחום המוזיקה הקאמרית בארץ ובעולם ומרבים לשתף פעולה – חוזרים ונפגשים בימת המרכז למוסיקה קאמרי
הכנרת כרמית צרי, הצ'לן הלל צרי והפסנתרן שי ווזנר – הנמנים עם המוזיקאים הישראלים הפעילים ביותר בתחום המוזיקה הקאמרית בארץ ובעולם ומרבים לשתף פעולה – חוזרים ונפגשים בימת המרכז למוסיקה קאמרית בתכנית המוקדשת לשתי שלישיות הפסנתר הגדולות והאהובות של שוברט.
ב-31 בינואר, 1827, מלאו לפרנץ שוברט 30 שנה. זה עשור שהוא חי את חיי הבוהמה בווינה, כשהוא משתכר שכר זעום ממכירת יצירותיו ומביצועיהן, ומתקיים בעיקר הודות לנדיבות ידידיו, קבוצה מסורה של אוהבי מוסיקה אשר נמשכה לאישיותו החברותית ולכישרונו יוצא הדופן. סדר היום של שוברט כבר התקבע עד אז: הלחנה בבוקר, טיולים רגליים או ביקורים ארוכים אחר הצהריים, ומפגשי רעים לשתיית יין ולשירה בערב. ניגוד פנימי מעניין אפיין את אישיותו של שוברט בשנים אלה, כפי שהעיד אחד מחבריו: "כל מי שראה אותו רק בבקרים, בייסורי ההלחנה, עיניו בורקות, אפילו דוברות שפה אחרת, לא ישכח זאת לעולם – על אף שאחר הצהריים הוא הפך לאדם אחר". הדואליות באישיות של שוברט השתקפה בשינויי מצב הרוח החדים שאפיינו הן את המבנה הפסיכולוגי שלו והן את יצירתו. "אם היו פעמים, הן בקשריו החברתיים והן ביצירתו, שהאופי האוסטרי התפרץ בעוצמה בשוברט הנמרץ והנהנתן", כתב ידידו המחזאי אדוארד פון באורנפלד, "הרי שהיו גם פעמים ששד של צער ומלנכוליה בעל כנפיים שחורות נדחק בכוח לקרבתו; לא הייתה זו רוח רעה לחלוטין, למען האמת, משום שבשעות האפלות הממוקדות, היא חשפה שירים בעלי יופי מייסר שאין למעלה ממנו". היכולת לשקף את תנודות הרגש שלו ביצירותיו – את הענן האפל המסתיר לרגע את אור השמש הבהיר – היא אחד ההישגים האופייניים ביותר והראויים ביותר לציון של שוברט. חותמה של יכולת זו ניכר באופן בל ימחה בסדרת היצירות שאין דומה להן, אותן כתב בחודשים האחרונים של חייו הקצרים: מחזור השירים "מסע חורף", הסימפוניה "הגדולה" בדו מז'ור, שלוש הסונטות האחרונות לפסנתר, חמישיית כלי הקשת, האימפרומפטי לפסנתר סולו ושתי שלישיות הפסנתר. כמו ברבות מהיצירות האחרות שנכתבו סמוך להן, מתרחק שוברט גם בשלישיות הפסנתר מהז'אנרים הצנועים של השיר או של יצירות המקלדת, אשר עמדו במרכז יצירתו המוקדמת, ופונה לצורות הכליות הגדולות יותר, באמצעותן קיווה לזכות למוניטין נרחב יותר. אחד מתומכיו המוקדמים והנאמנים ביותר של שוברט, רוברט שומאן, כתב בהתלהבות רבה על שתי השלישיות בביקורת שפרסם בכתב העת שלו, Die Neue Zeitschrift für Musik: "מבט אחד בהן – והצרות של קיומנו האנושי מתפוגגות, וכל העולם רענן וקורן שוב". השלישיות נמנות עד היום עם היצירות הפופולאריות והאהובות ביותר של שוברט, "המיזוג הטהור ביותר בין הרוח 'החברותית' לזו של מוסיקה קאמרית אמיתית", כדברי המוסיקולוג הנודע אלפרד איינשטיין. בשתיהן ניכר חותמו הייחודי של המלחין בטוויית מלודיות שופעות ליריות.
בין שתי השלישיות של שוברט תציג התכנית את הקינה לצ'לו ולפסנתר של אלכסנדר אוריה בוסקוביץ'. בוסקוביץ' (1907- 1964) היה אחד מבכירי המלחינים והאידיולוג המשפיע על דורו של המוזיקה הישראלית האמנותית – הוגה, מסאי, מורה נערץ ומבקר מוזיקה. הוא נולד בקלוז', טרנסילבניה (הונגריה/רומניה), אך למד גם בווינה ובפריז. בוסקוביץ' היה איש התרבות האירופית, אך יחד עם זאת שאף לחזק את זהותו היהודית ולהכיר את המסורות ואוצרותיה הרבים של התרבות היהודית. בחיפוש אחר שורשיו הוא סייר בשנת 1937 בכפרים של הרי הקרפאטים, כדי להכיר את המסורות והמנגינות היפות של היהודים שהתגוררו שם. ב-1938 ביצעה התזמורת הארץ-ישראלית (לימים התזמורת הפילהרמונית הישראלית) את הבכורה לסוויטה "שירי עם יהודיים" מפרי עטו, והזמינה את המלחין להיות נוכח בקונצרט. הוא הגיע והחליט להישאר בארץ כדי להשתתף בהתחדשות התרבות והמוזיקה שתשקף את ההוויה הישראלית ההולכת ומתגבשת. בוסקוביץ' כרע את אזניו ופתח את ליבו אל המזרח. הוא הכיר וחקר את המסורות ואת המוזיקה של עדות המזרח והתלהב במיוחד מהשירה והמחולות עשירי הדמיון של העדה התימנית. הכרתו של המוזיקה והכלים המיוחדים של הערבים העשירו את הפסיפס התרבותי-מוזיקלי. התעמקותו בתנ"ך, בטעמי המקרא המגוונים ובעברית המתחדשת היו לו להשראה עצומה. תוך האמונה הבלתי מעורערת בדרכו והשאיפה ליצור סינטזה בין מרכיבים של מוזיקה מזרחית ובין ההישגיה של טכניקה קומפוזיטורית אירופית נוצר האידיום החדש בשפתו המוזיקלית, שהוא כינה "סגנון ים-תיכוני". ב-1945 בוסקוביץ' וארבעה מעמיתיו ההונגריים הקימו בת"א את האקדמיה והקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה. כראש המחלקה לקומפוזיציה הוא הקים דור חדש של מלחינים ומוזיקאים ישראליים. עם קום המדינה הוא היה מאד מבוקש ומעורב בחיים התרבותיים בארץ. אחרי התקופה ה"ים-תיכונית" ביצירותיו יצר בוסקוביץ' מיזוג ייחודי בין השפה העברית לבין הטכניקה הסריאלית ע"י העברת ההטעמות, המלוס, האינטונאציות והריתמוס של העברית לשפת המוזיקה שלו. לתקופה מאוחרת זו שייכת גם יצירתו הקצרה לצ'לו ולפסנתר, "קינה" (1962).
נגן וידאו
נגן וידאו
נגן וידאו
מוזמנים להאזין
קונצרט זה הוא חלק מעונת הקונצרטים 2025-26 של המרכז למוסיקה קאמרית
פרטוש אדאג'ו מתוך רביעיית כלי קשת מס' 2, "תהילים"*
ברהמס חמישיית פסנתר בפה מינור, אופ. 34
* יצירתו של עדן פרטוש מבוצעת לכבוד שנת ה-80 לייסוד הקונסרבטוריון – פרטוש היה מורה לוויולה, לכינור ולקומפוזיציה בקונסרבטוריון מאז היווסדו, וכיהן כמנהל הקונסרברטוריון בין השנים 1951-1966.
קונצרט מקדים בביצוע הרכב קאמרי מתלמידי הקונסרבטוריון יערך בשעה 20:15, באולם רן ברון.
עונה שנייה לסדרת קונצרטי הבארוק
מנהלת אמנותית – דרורה ברוק
ערב אנגלי ברסטורציה: מוסיקה קולית וכלית של הנרי פרסל וג׳ון בלואו, המורה והתלמיד. בין אודה חגיגית לשיר חדר אינטימי ו‑ground מהפנט. אריות מלאות הבעה, דואטים שנרקמים על קווי באס אוסטינטו, שירים וריקודים שנושמים את ניחוח לונדון של סוף המאה ה‑17: תערובת של מלודיה מוּכּרת, הרמוניה נועזת וקישוטים חיים.
עונה שנייה לסדרת קונצרטי הבארוק
מנהלת אמנותית – דרורה ברוק
לילה בונציה, שחר ברומא – לידתה של הסונטה בחמישה צבעים חלילית, קורנט, סאקבט, צ'לו וקונטינואו פורשים את המהפכה הצלילית והצורנית של המחצית הראשונה של המאה ה‑17 – מן ה‑stile nuovo וה‑seconda pratica של מונטוורדי אל הסונטות והקנצונות של קסטלו, מריני ופונטנה ובני תקופתם. דיאלוגים של הד ומענה, מתח‑רגיעה, קישוטים אקספרסיביים ו"קונצ'רטו" מוקדם שבו כל קול מקבל רגע משלו עד שנטמע בצבעים חדשים.
ֿתזמורת הג׳אז הישראלית חוזרת לעונה נוספת – סוחפת, מרתקת ומגוונת, במהלכה תארח את טובי מוזיקאי הג׳אז הישראלים. בהשתתפות סטודנטים מצטיינים מהתכנית ללימודי ג׳אז בשיתוף הניו-סקול בניו-יורק.
אורחת: ענת כהן – קלרינט
ענת כהן, נגנית הקלרינט המובילה בעולם הג׳אז הבינלאומי. ענת מביאה לבמה שילוב סוחף של וירטואוזיות, שמחת חיים, נוכחות בימתית כובשת שמשלבת מוזיקה ברזילאית וצלילים מהעולם.
תזמורת הג'אז הישראלית, בניהולם האומנותי של רון אלמוג ויאיר סלוצקי, היא בית המרכז לתוכו כבר יותר מ 20 שנים את טובי המוסיקאים בישראל לסביבה יצירתית ופורייה של מלחינים, מעבדים ונגנים סולנים. הופעותיה של התזמורת הן מפגן מוסיקלי וירטואוזי, מרגש ומהפנט שלא משאיר רגע אחד משעמם כש-12 הסולנים של התזמורת מציגים את יכולותיהם.
ֿתזמורת הג׳אז הישראלית חוזרת לעונה נוספת – סוחפת, מרתקת ומגוונת, במהלכה תארח את טובי מוזיקאי הג׳אז הישראלים. בהשתתפות סטודנטים מצטיינים מהתכנית ללימודי ג׳אז בשיתוף הניו-סקול בניו-יורק.
אורח: עמית פרידמן – סקסופון
עמית פרידמן, מהסקסופוניסטים המובילים בג’אז הישראלי, חוזר לשתף פעולה עם תזמורת הג׳אז הישראלית שהיה בין מייסדיה במופע אנרגטי ומלא נשמה עם כמה מהקטעים היפים שכתב לתזמורת.
תזמורת הג'אז הישראלית, בניהולם האומנותי של רון אלמוג ויאיר סלוצקי, היא בית המרכז לתוכו כבר יותר מ 20 שנים את טובי המוסיקאים בישראל לסביבה יצירתית ופורייה של מלחינים, מעבדים ונגנים סולנים. הופעותיה של התזמורת הן מפגן מוסיקלי וירטואוזי, מרגש ומהפנט שלא משאיר רגע אחד משעמם כש-12 הסולנים של התזמורת מציגים את יכולותיהם.
