יאול אום סון (קוריאה הדרומית)

סדרת הפסנתר

מכירת הכרטיסים תחל ב- 15.9 | עד אז ניתן לרכוש מינויים בלבד

יאול אום סון (קוריאה הדרומית) פסנתר

שומאן קטע פרחים (Blumenstück), אופ. 19
שומאן הומורסקה, אופ. 20
שוברט סונטה לפסנתר בסי-במול מז'ור, ד. 960

סדרת הפסנתר מוקדשת העונה לציון יום הולדתו ה-90 של פרופ' אריה ורדי, מבכירי המוזיקאים בישראל, חתן פרס ישראל, המוכר מזה שנים כאחד מגדולי המורים לפסנתר בעולם, אך נמנה גם עם הבוגרים הוותיקים ביותר של הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה. בסדרה יתארחו כמה מתלמידיו הבולטים של פרופ' ורדי, המככבים כיום על הבמות ברחבי העולם.

תוכנית קונצרט זו מעמידה במרכזה שניים מגדולי המלחינים של התקופה הרומנטית – רוברט שומאן ופרנץ שוברט – ומזמינה את המאזינים למסע רגשי ופילוסופי מעמיק אל נבכי הנפש האנושית. התוכנית

תוכנית קונצרט זו מעמידה במרכזה שניים מגדולי המלחינים של התקופה הרומנטית – רוברט שומאן ופרנץ שוברט – ומזמינה את המאזינים למסע רגשי ופילוסופי מעמיק אל נבכי הנפש האנושית. התוכנית טווה דיאלוג מרתק בין המיניאטורה הפיוטית והרומן הפסנתרני ההפכפך של שומאן, לבין האפוס המונומנטלי והזך של שוברט המאוחר, ומציגה קשת רחבה של מצבי רוח: מרוך אינטימי וגעגוע מלטף, דרך סערת יצרים ודיאלוג פנימי שסוע, ועד להתעלות רוחנית ולתחושה של שקט ונחמה. התוכנית מפגישה בין הדמיון השופע של הרומנטיקה המוקדמת של שומאן לבין השגב הקיומי של שוברט.

"קטע פרחים" (Blumenstück), אופוס 19, שנכתב בשנת 1839 במהלך שהותו של שומאן בווינה, הוא אחת ממיניאטורות הפסנתר המעודנות, הליריות והקסומות ביותר של המלחין. היצירה נכתבה בתקופה שבה נמנע משומאן להתאחד עם אהובתו קלרה ויק, והיא נושאת עמה אופי של זר פרחים מוזיקלי – מחווה פיוטית של געגוע, רוך ואינטימיות, העטופה בעידון סלוני אלגנטי וזך. היצירה בנויה במבנה של רונדו קולח, שבו נושא מרכזי מתוק ושירתי חוזר ומקשר בין סדרה של וריאציות זעירות והרהורים צליליים. שומאן טווה כאן מרקם פוליפוני עדין וגמיש, שבו המלודיה נודדת ברכות בין הקולות ומלווה בהרמוניות עשירות ומלטפות. שלא כמו יצירותיו הסוערות והמפותלות של שומאן מאותה תקופה, "קטע פרחים" מתאפיין בפשטות כובשת, באיפוק רגשי ובזרימה נעימה וכמעט מהפנטת, המשרה על המאזין תחושה של שלווה ויופי פסטורלי. היצירה משרה רוח אינטימית של נחמה ויופי פיוטי מזוקק, תוך שהיא מציבה בפני המבצע אתגר של עידון צלילי ומגע פניני: היא תובעת יכולת לחלץ שירתיות צלולה מתוך הולכת הקולות הפנימית, לשמור על הזרימה הקצבית הקלילה בלא לאבד את העומק הלירי, ולפסל כל "פרח" בזר הצלילים בצבע ובחום הייחודיים לו.

ההומורסקה בסי-במול מז'ור, אופוס 20, שנכתבה בשנת 1839 בווינה (במקביל ל"קטע פרחים"), היא אחת מיצירות המופת המורכבות, הרחבות והמקוריות ביותר של שומאן לפסנתר. המונח "הומורסקה" אינו מצביע על בדיחה פשוטה, אלא מתייחס ל"הומור" במובנו הרומנטי-גרמני (Humor) – היכולת לאחד ניגודים אנושיים עמוקים, לתמרן בין צחוק לדמע, ולמזג קלילות היתולית עם מלנכוליה תהומית. היצירה היא מעין רומן מוזיקלי רחב יריעה, החושף את פנים-אישיותו השסועה של שומאן ואת המאבק המתמיד בין סערת היצרים הלוהטת של פלורסטן לבין ההתבוננות הפיוטית והחולמנית של אוזביוס. היצירה בנויה כרצף סוחף של קטעים המתחברים זה לזה, ועוברת בחדות עוצרת נשימה בין מצבי רוח משתנים: מפתיחה לירית ומלטפת, דרך התפרצויות מקצביות סוערות ופוגאטו גרוטסקי, ועד לרגעי הסתגרות זכים ונוסטלגיים. באחד מרגעי השיא המסתוריים ביותר ביצירה, שומאן אף כולל חמשה שלישית חבויה בתווים המסומנת כ"קול פנימי" (Innere Stimme) – מלודיה שאינה מנוגנת ישירות על ידי הפסנתרן, אלא נוצרת כאשליה צלילית מתוך המרקם והעיטורים של הקולות המלווים. היצירה מגיעה לסיומה במפגן אנרגטי, הפכפך ומפואר, החותם את המסע הרגשי הפתלתל. האזנה ליצירה היא חוויה תיאטרלית, עשירה ומרתקת, המזמינה הצצה בלתי-אמצעית אל נפשו הסוערת והפיוטית של המלחין, תוך שהיא מציבה בפני הפסנתרן אתגר מנטלי, אמנותי וטכני מן הדרגה העליונה: היא תובעת בגרות פרשנית כבירה, שליטה בארכיטקטורה המפותלת של היצירה, ויכולת לעבור כהרף עין בין וירטואוזיות מתפרצת לבין שקיפות צלילית, רוך ועידון פיוטי מזוקק.

הסונטה לפסנתר בסי-במול מז'ור, ד. 960, שנכתבה בספטמבר 1828 חודשים ספורים בלבד לפני מותו של שוברט, היא הסונטה האחרונה שחיבר ואחת מיצירות המופת הנשגבות, המרגשות והעמוקות ביותר ברפרטואר הפסנתר. יצירה מונומנטלית זו מהווה צוואה אמנותית ואישית: היא מזקקת את עולמו הפיוטי וההרמוני של שוברט לכדי מסע מופלא של השלמה, פיוס והתבוננות שקטה אל מול האינסוף, תוך שהיא משלבת בין ליריות שירתית אינסופית לעומק טראגי חרישי. הפרק הראשון (Molto moderato) נפתח בנושא מרכזי זך ומלטף, הנשבר במפתיע על ידי טריל קודר ומסתורי במנעד התחתון – רגע של חרדה קיומית המהדהד לכל אורך הפרק. הפרק השני (Andante sostenuto) בדו-דיאז מינור הוא הלב המלנכולי והאינטימי של הסונטה: קינה חרישית ומכונסת המלטפת יאוש עמוק לצד רגעי נחמה שמיימיים. הניגוד מגיע בפרק השלישי (Scherzo: Allegro vivace con delicatezza), המביא עמו קלילות אוורירית, ניצוצות של שובבות ושקיפות צלילית, המובילים אל פרק הסיום (Allegro ma non troppo) – רונדו נמרץ והפכפך הנע בין חיוניות קצבית כובשת לרגעי היסוס ותהייה, עד להתפרצות סופית וחסרת מעצורים החותמת את היצירה. הסונטה ד. 960 היא חוויה רוחנית מטלטלת, רצופת מעברים הרמוניים פלאיים ותחושה ייחודית של זמן העומד מלכת. עבור הפסנתרן, היצירה מציבה אתגר פרשני וארכיטקטוני כביר: היא דורשת בגרות רגשית עמוקה, בניה סבלנית של קשתות צליליות ארוכות, מגע שירתי חם, ויכולת להוביל את המאזין בבטחה דרך מרחבי הציור הצלילי האינסופיים של שוברט.

אלגנטיות פואטית, תחושה מולדת לניואנסים אקספרסיביים, והיכולת להקרין ניגודים דרמטיים ונועזים הם בין התכונות המרתקות של הפסנתרנות של יאול אום סון. היא מבוקשת מאוד בזירה הבינלאומית, זוכה לשבחים על אמנותה המעודנת, שליטתה הטכנית עוצרת הנשימה, ורפרטואר רחב היקף במיוחד, המשתרע בין באך ומוצרט לליגטי וקפוסטין. היא מבוקשת מאוד ברחבי העולם כפסנתרנית רסיטלים, כסולנית עם תזמורות וכמוזיקאית קאמרית, ובנתה לעצמה מוניטין חזק באמצעות שיתופי פעולה תכופים עם רבים מהמנצחים המובילים כיום, ביניהם סקארי אורמו, אנטוניו פאפאנו, רוברטו גונזלס-מונחאס, ריאן בנקרופט, מקסים אמליאניצ'ב, אדוארד גרדנר, חיימה מרטין, אנדרו מאנזה, ג'יימס גפן, אנדריי בורייקו, ג'ון מרקל, אלכסנדר שלי, ליו קוקמן, פיטרי אינקינן, ג'ונתן הייוורד, ג'ואנה קרניירו ואניה בילהמאייר. בעונה זו, תופיע לראשונה עם ג'ושוע ויילרשטיין ותומס סונדרגארד. עם השיאים של עונת 2025/26 נמנו שיתופי פעולה ראשונים עם התזמורת הלאומית הדנית, הרדיו השוודי, הפילהרמונית של לונדון והתזמורת הסימפונית של סאו פאולו, כמו גם עם תזמורת הפסטיבל של מרכז לינקולן. בבריטניה, חזרה להופיע עם התזמורת הקאמרית הסקוטית והתזמורת הסימפונית של ה-BBC – הן במרכז ברביקן בלונדון והן בסיבוב הופעות בדרום קוריאה, וכן חזרה לתזמורת הסימפונית של סינגפור. בקיץ 2026, חזרה ל-BBC Proms להופעתה השנייה בפסטיבל, להופעה עם ג'יימס גפן והתזמורת הסימפונית של ה-BBC. במהלך עונת 2026/27, היא חוזרת ללונדון לשני רסיטלים בויגמור הול ומופיעה בברביקן עם התזמורת הסימפונית של ה-BBC, לצד הופעה חוזרת עם התזמורת הסימפונית של בורנמות'. היא מופיעה לראשונה עם תזמורת גולבנקיאן בליסבון, מנצחת על התזמורת הקאמרית האירית, וחוזרת לקונצרטחבאו באמסטרדם להופעת הבכורה שלה עם התזמורת הפילהרמונית של הרדיו ההולנדית. היא גם מבקרת שוב באולם הקונצרטים אמרה בהאג לשיתוף פעולה Residentie Orkest. בארצות הברית תבצע את מכלול הקונצ'רטי של בטהובן לפסנתר בשבוע אחד עם התזמורת הסימפונית של בולטימור. היא גם עורכת את הופעת הבכורה המיוחלת שלה באודיטוריום שטרן של קרנגי הול עם תזמורת סנט לוקס בניצוחו של אנדרו מאנזה, וחוזרת לתזמורת הסימפונית של סנט לואיס. הופעות נוספות בארה"ב כוללות הופעת בכורה עם התזמורת של מינסוטה, כמו גם סדרת רסיטלים ברחבי החוף המערבי והמזרחי. באסיה, היא חוזרת לפסטיבל הפסנתר הבינלאומי של סינגפור. בין הופעותיה האחרונות בארה"ב ובקנדה נמנים קונצרטים עם הפילהרמונית של לוס אנג'לס, הסימפונית של קולורדו, הסימפונית של דטרויט, הסימפונית של אטלנטה, התזמורת הקאמרית של סנט פול ותזמורת המרכז הלאומי לאמנויות באוטווה. כמו כן, הופיעה עם הסימפונית של לונדון, הפילהרמונית של ה-BBC, הסימפונית הסקוטית של ה-BBC, הסימפונית של העיר ברמינגהם, הפילהרמונית המלכותית של ליברפול, תזמורת אורורה, תזמורת פסטיבל בודפשט, הפילהרמונית של דרזדן, התזמורת גירצניך קלן, תזמורת הקונצרטהאוס של ברלין, הפילהרמונית של רדיו NDR, סימפונית של הרדיו הפיני, הפילהרמונית של הלסינקי והפילהרמונית של אוסלו, וכן עם התזמורות הסימפוניות של סידני, מלבורן, מערב אוסטרליה וטסמניה, והפילהרמונית של אוקלנד. הופיעה בפסטיבל הבינלאומי של אדינבורו, בפסטיבל המוזיקה הבינלאומי למוזיקה ע"ש שופן בדושניקי-זדרוי, בפסטיבל המוזיקה מנטה בפינלנד, בפסטיבלי המוזיקה הקאמרית רוזנדל וריסור בנורבגיה, ובשיתוף פעולה באולם ויגמור עם הכנר נינג פנג. במהלך העשור האחרון זכתה להכרה עולמית על פרשנויותיה המובהקות לקונצ'רטי לפסנתר של מוצרט. בשנת 2016 הצטרפה לאקדמיה של סנט מרטין אין דה פילדס ולסר נוויל מרינר להקלטת הקונצ'רטו לפסנתר מס' 21 של מוצרט, מה שהתברר כפרויקט ההקלטה האחרון של המנצח האגדי. סרטון היוטיוב החי של ביצועה של יצירה זו בתחרות הבינלאומית של צ'ייקובסקי צבר עד כה 30.5 מיליון צפיות, מספר שובר שיאים לכל יצירה חיה של מוצרט בפלטפורמה. הקליטה את הקונצ'רטי לפסנתר של ראוול ויצירות סולו מאת באך/ויטגנשטיין, וכן את הסונטות של מוצרט, ויצירות מאת ברג, פרוקופייב וסטרווינסקי, ומוזיקה לפסנתר של ניקולאי קפוסטין. נולדה בוונג'ו, דרום קוריאה, בשנת 1986, קיבלה את שיעורי הפסנתר הראשונים שלה בגיל שלוש וחצי. היא הייתה בין זוכות הפרסים בתחרות צ'ייקובסקי הבינלאומית למוזיקאים צעירים בשנת 1997 וזכתה בתחרות הפסנתר הבינלאומית אוברלין שנתיים לאחר מכן. זכתה בפרס השני בתחרות הפסנתר הבינלאומית ואן קליבורן בשנת 2009, בפרס השני בתחרות צ'ייקובסקי הבינלאומית בשנת 2011, ובפרס השלישי בתחרות רובינשטיין 2005. למדה באוניברסיטה הלאומית לאמנויות של קוריאה והשלימה את הכשרתה אצל פרופ' אריה ורדי בבית הספר הגבוה למוזיקה בהאנובר.

“… crisp clarity and a poetic flouris… while mastering the lush romantic passages with an impressive muscularity… her playing was rife with expressive insights….” (The Guardian)

“…superb artistry… a range of expressive detail that tingled, crackled and fizzed… reflective warmth infused with bright touches of colour… what a magical evocation it was.” (Bachtrack)

“…mesmerising and passionate… Yeol Eum Son’s combination of exactness, energy and emotion rewarded the closest listening and demands the highest praise.” (The Herald)

“… a pianist of considerable sensitivity and imagination… I felt lifted and exhilarated as a listener… Son’s tonal beauty and purity of sound are as remarkable as her technical facility. It’s a profoundly satisfying performance, musically and intellectually…an ingenious narrative perspective which both surprises and delights." (Fanfare Magazine)

“Marvellous, intense and boundlessly virtuosic…pianist Yeol-Eum Son captured her audience. …[she] conjures joy and sophistication through her magical and expressive playing.” (Freiburger Nachrichten)