בקונצרט מיוחד זה גאה הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה לארח על בימת המרכז למוסיקה קאמרית כמה מהבוגרים הבולטים במיוחד בעשור האחרון, מוסיקאים צעירים בשנות ה-20 וה-30 לחייהם, אשר השלימו לימודים במוסדות האקדמיים המובילים בעולם, זכו בפרסים ובמלגות ונהנים כיום כבר מקריירה מקצועית. חמשת משתתפי הקונצרט הם כולם גם בוגרים של תכנית פרלמן למוסיקה המתארחת בארץ בקביעות בקונסרבטוריון ושל תכניות המצטיינים במרכז למוסיקה ירושלים.

הכנר מיכאל שחם הופיע כסולן עם תזמורות חשובות ברחבי העולם, כולל הפילהרמונית הישראלית, הפילהרמונית של טוקיו, תזמורת הרדיו של וינה, הסימפונית של מונטריאול, וכן עם מרבית התזמורת בארץ. זכה בפרסים רבים בתחרויות בינלאומיות, בהן תחרות קרייזלר, תחרות מונטריאול, תחרות פסטיבל ISA ועוד. בתחום המוזיקה הקאמרית שיתף פעולה עם מוזיקאים ידועי שם, בהם הכנרים גדעון קרמר, ואדים גלוזמן וגריגורי קלינובסקי; הוויולנים לורנס פאוור ורון אפרת; הצ'לנים גארי הופמן, רפאל וולפיש והלל צרי; והפסנתרנים איתמר גולן, אבדיס קויומדג'יאן וארנון ארז. זכה במלגות קרן התרבות אמריקה ישראל משנת 2013, ובפרס ארקדי פומין בשנת 2018. לומד כיום באקדמייה קרונברג, גרמניה, אצל מיכאלה מרטין. בוגר מכון קרטיס למוזיקה, שם למד אצל איידה קוואפיאן ושמואל אשכנזי. בוגר הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה, כיתת גיא פיגר.

הכנרת אנה זיגרייך החלה את לימודי הכינור בגיל 7 אצל נאוה מילוא בקונסרבטוריון הישראלי בתל אביב. השלימה את לימודיה לתואר ראשון בהדרכת חיים טאוב וחגי שחם בבית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן מהטה באוניברסיטת תל אביב. המשיכה ללימודי תעודת אמן בבית הספר בוכמן מהטה בכיתתו של חגי שחם, והיא בוגרת תואר שני בבית הספר הגבוה למוסיקה ריינה סופייה שבמדריד, בכיתתו של כריסטוף פופן. השתתפה בכיתות אומן עם מוזיקאים ידועי שם כגון יצחק פרלמן, לאונידס קבקוס, מרים פריד, סילבייה מרקוביצ'י, היימה מולר, רביעיית קאזאלס, גרגורי קלינובסקי ועוד. השתתפה בפסטיבל באנף בקנדה לרביעיות מיתרים, בפסטיבל "מוזתיקה" הבינלאומי למוזיקה קאמרית, בתוכנית פרלמן ובקורסי הקיץ של "קשת אילון". משתתפת קבועה בשבועות מוזתיקה, במסגרתם ניגנה בקהילה וכן באולמות קונצרטים. מלגאית קרן התרבות אמריקה ישראל וקרן רונן. הצטרפה בעונה הנוכחית ככנרת לתזמורת הפילהרמונית הישראלית.

הוויולנית נגה שחם החלה את דרכה ככנרת בהנחיית אביה, חגי שחם, וגיא פיגר בקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה  בתל אביב. השלימה את התואר הראשון בכינור באוניברסיטה לאמנויות ברלין אצל פרופסור נורה צ'סטיין, והמשיכה לתואר השני בוויולה אצל נובוקו אימאי באקדמיית קרונברג היוקרתית. בשנת 2021 זכתה בפרס השני בתחרות הבינלאומית לוויולה ע"ש ססיל ארונוביץ'. הופיעה כסולנית עם תזמורות שונות, כגון הסימפונית ירושלים, הסימפונית חיפה, תזמורת נתניה הקאמרית-הקיבוצית, הקאמרטה הישראלית, הסימפונית הישראלית ראשון-לציון והתזמורת הקאמרית וירטמברג היילברון. בתחום המוזיקה הקאמרית הופיעה עם אמנים ידועים כמו גדעון קרמר, ינין יאנסן, אנטיה ווייטהאס, כריסטיאן טצלף, גארי הופמן, רפאל וולפיש, מיקלוש פרני ויורג וידמן. הופיעה בפסטיבלים בולטים, בהם, אקדמיית מנוחין בגשטאד, פסטיבל ורבייה, קרנס-מונטנה קלאסיקס ואוזווה אקדמי בשוויץ. זכתה במלגות קרן התרבות אמריקה-ישראל משנת 2013.

הוויולנית קתרין שפיגל החלה לנגן בכינור בגיל חמש בכיתת המורה מרינה זיסקינד בקונסרבטוריון הרצליה, המשיכה ללמוד אצל המורים חיים טאוב ורועי שילוח באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. סיימה את לימודיה באקדמיה בארנבוים-סעיד בברלין בכיתתה של פרופסור יוליה דיינקה. חברה בתזמורת הדיוואן בהנחייתו של מאסטרו דניאל בארנבוים והשתתפה בכיתות אמן עם קשתנים מובילים כגון יצחק פרלמן, אורי קם, חגי שחם, מרים פריד ועברי גיטליס, ועם הרביעייה הירושלמית ורביעיית אמרסון. זכתה במלגות קרן התרבות אמריקה-ישראל וקרן רונן. כיום, מנגנת באופן קבוע בתזמורת הסימפונית ראשון לציון, מלמדת בפילהרמונית הישראלית הצעירה מטעם המרכז למוסיקה ירושלים ומנגנת בתזמורות ברחבי הארץ.

הצ'לן הרן מלצר מנגן בתזמורת הפילהרמונית הישראלית כצ'לן ראשי. הופיע כסולן עם הפילהרמונית הישראלית, הקאמרית הישראלית, הקאמרטה הישראלית ירושלים, אנסמבל סולני תל-אביב, הסינפונייטה הישראלית באר שבע והתזמורת הסימפונית אשדוד. זכה במקום הראשון בתחרויות האביב (ישראל 2018), בתחרות דווידוב (לטביה 2018) ובתחרות גבריאלי (גרמניה 2019). זכה במלגות הצטיינות מטעם קרן התרבות אמריקה-ישראל, ובמלגות מטעם "צפונות תרבות". שיתף פעולה במוסיקה קאמרית עם אמנים ידועים, כגון יצחק פרלמן, מרים פריד, גיא בראונשטיין, חגי שחם, עמיחי גרוס, צבי פלסר, אוהד בן ארי, אלון גולדשטיין ועוד. למד אצל לובה רבין בקונסרבטוריון כפר סבא, אצל צבי פלסר בקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה ואצל קלאודיו בוהורקז בבית הספר הגבוה ע"ש האנס אייזלר בברלין. עם מוריו נמנים גם עמנואלה סילבסטרי ופליקס נמירובסקי.

במוקד התכנית שתי יצירות מופת קאמריות שובות אוזן ולב. יצירות מאוחרות ועמוקות הבעה של שני המלחינים שנחשבו לילדי הפלא הגדולים בתולדות המוסיקה – מוצרט ומנדלסון. כמו הנגנים המשתתפים בקונצרט, גם היצירות הכלולות בו הן פרי הבטחות שהתממשו.

הדיברטימנטו במי-במול מג'ור ק. 563 של מוצרט הוא אחת מיצירותיו המפתיעות ביותר, פנינה ליודעי חן. יצירה רחבת יריעה זו, שמשכה כ-45 דק', חריגה לחלוטין בנופם של 25 הדיברטימנטי שהלחין מוצרט: ראשית, היא היחידה שכתובה להרכב האינטימי של כינור, ויולה וצ'לו בלבד; ושנית – וזה העיקר – אין זו יצירה קלילה ובידורית, אלא טריו רב הבעה וכבד משקל, שכמעט אין לו ולא כלום עם כותרתו. אמנם, מבנהו הרב פרקי (6 פרקים) עולה בקנה אחד עם מתכונת הדיברטימנטי, אך אין במתכונת הזאת כדי להכתיב את רוח הדברים: זוהי אחת היצירות הקאמריות הבשלות, העמוקות והאינטימיות ביותר של מוצרט, אשר עומדת בשורה אחת עם כמה מרביעיותיו וחמישיותיו הנפלאות לכלי-קשת. כתיבת הדיברטימנטו, הנמנה עם יצירותיו הקאמריות המאוחרות, הושלמה ב-27 בספטמבר 1788 וביצוע הבכורה התקיים בדרזדן ב-13 באפריל 1789, עם מוצרט כוויולן ושניים מידידיו בתפקידי הכינור והצ'לו.

חמישיית כלי הקשת השנייה של מנדלסון, בסי-במול מז'ור אופ. 87, חוברה בשנת 1845, כשנתיים לפני מותו של המלחין. בניגוד לטענה הנשמעת לעיתים קרובות מידי כי מנדלסון, שנודע כילד פלא, איבד מהשראתו היצירתית בבגרותו, מוכיחה יצירת מופת זו כי כשרונו לא דעך. כל ארבעת פרקיה כתובים ביד אמן ושופעים הבעה כנה, וכמכלול זו יצירת מגובשת, מאוזנת, מגוונת וכובשת. הפרקים החיצוניים אנרגטיים, תוססים וקורני אור. הפרק השני מציע הפוגה קלה  ונינוחה ברוח סקרצו-אינטרמצו, בעוד הפרק השלישי הוא פרק איטי, עמוק הבעה, טראגי כמעט, וכולל כמה התפרצויות רגש נסערות וקורעות לב.

עוד בתכנית מיניאטורות לשני כינורות וויולה מאת דבוז'ק. קטעי אופי קצרים, פשוטים אך נפלאים, שכתב דבוז'ק, אשר בדומה למוצרט רחש חיבה מיוחדת לוויולה, לנגינה יחד עם שכנו, הכנר החובב, ומורו לכינור בשנת 1887. כמו בכל יצירותיו של דבוז'ק, גם בקטעים אלה ניכר כשרונו המלודי הטבעי והשופע לצד החיבה למקצבים עממיים.