סרגיי אוסטרובסקי כינור
גיא בן-ציוני ויולה
צבי פלסר צ'לו
מירי ימפולסקי פסנתר
* יצירתו של סטוצ'בסקי מבוצעת לכבוד שנת ה-80 לייסוד הקונסרבטוריון – סטוצ'בסקי נמנה עם סגל ההוראה בקונסרבטוריון כמורה לצ'לו החל משנת 1950
קונצרט מקדים בביצוע רננה לוין, תלמידת צ'לו בקונסרבטוריון בכיתתו של הלל צרי, יערך בשעה 19:15, באולם רן ברון.
ארבעה מהמוסיקאים הישראלים הבולטים כיום בעולם בתחום המוסיקה הקאמרית נפגשים על בימת המרכז למוסיקה קאמרית לתכנית שופעת הבעה, רגש ונשמה, בסימן מוסיקה סלאבית.
יהויכין סטוצ'בסקי (1891-1982),
ארבעה מהמוסיקאים הישראלים הבולטים כיום בעולם בתחום המוסיקה הקאמרית נפגשים על בימת המרכז למוסיקה קאמרית לתכנית שופעת הבעה, רגש ונשמה, בסימן מוסיקה סלאבית.
יהויכין סטוצ'בסקי (1891-1982), נולד ברומני, בדרום מערב האימפריה הרוסית (כיום אוקראינה), דור רביעי למשפחת כליזמרים. בילדותו החל לנגן בכינור אך עבר לצ'לו, שהיה לכלי המזוהה עמו. הוא למד ופעל בגרמניה, בשווייץ ובאוסטריה, ונודע כצ'לן וירטואוז הן כסולן והן במוסיקה קאמרית, לצד פעילותו כמלחין. בשנת 1938, זמן קצר לפני הסיפוח הנאצי, עלה לארץ ישראל. הוא כתב ספרי הדרכה לטכניקה חדשה, שפיתח לנגינה בצ'לו וחיבר יצירות להרכבים כליים שונים, לתזמורת ולקול. יצירותיו הראשונות הושפעו ממוזיקה יהודית עממית של יהדות מזרח-אירופה, אותה חקר, ואילו אחרי עלייתו לארץ הושפע מן הפולקלור התימני והספרדי. בסך הכל חיבר סטוצ'בסקי כמאה יצירות גדולות וקטנות, כמאה שירים ועיבודים ליצירות של מלחינים אחרים ולשירי עם, ואף ערך עיבודים לצ'לו. בארץ היה אף מעורב בחינוך, ובשנות ה- 50 לימד צ'לו בקונסרבטוריון הישראלי בתל אביב. "תפילה" היא הפרק השלישי מתוך הסוויטה הישראלית שכתב סטוצ'בסקי לצ'לו ולפסנתר ב-1946. הסוויטה, בת ארבעת הפרקים, מעוררת תחושה של רוחניות ומסורת יהודית. הפרק "תפילה" מתאפיין במנגינה אקספרסיבית, המשקפת מצב רוח אישי ורפלקטיבי עמוק.
ארנסקי מייצג את דור הביניים במוסיקה הרוסית, בין דורם של צ'ייקובסקי ורימסקי-קורסקוב, לבין המלחינים הרוסים של תחילת המאה ה-20 – רחמנינוב, סקריאבין וסטרווינסקי. סגנונו של ארנסקי רומנטי במובהק, ואף כי לא חידש הרבה, כתיבתו מיומנת ביותר ומצטיינת בשטף מלודי, בעושר הרמוני ובהמצאות ריתמיות. ארנסקי לא הרבה לכתוב מוסיקה קאמרית, והשלישייה ברה מינור היא הידועה ביותר מבין יצירותיו בז'אנר. היא מושפעת בבירור מן השלישייה המהוללת באותו הסולם של מנדלסון, אך אופיה הסלאבי ניכר בסגנון המלודי השופע. הפרק הראשון פותח במנגינה רחבת מעוף. קטע ביניים סוער יותר מוביל לנושא השני הלירי, ונושא סיום נמרץ חותם את התצוגה. חטיבת הפיתוח בנויה כעליית מתח הדרגתית, אך לאחר חזרת הנושאים, מסתיים הפרק במפתיע באיטיות רבה בצלילי המוטיב הפותח. פרק הסקרצו כתוב בחן ובקלילות מנדלסוניים עם מוטיב ריתמי מנתר, צלילים אווריריים וסולמות מהירים. חטיבת הטריו שבמרכז הפרק מציגה ניגוד עם מנגינה ארוכת נשימה. השלישייה נכתבה בשנת 1894 לזכרו של ידידו של ארנסקי, הצ'לן דוידוב, הקדשה שניכרת במיוחדת באלגיה הסלאבית שבפרקה השלישי של היצירה. הפרק האחרון נמרץ, כבד ראש בפתיחה וקולח יותר בהמשכו, עם ארפג'י ועיטורים מבריקים. לקראת סוף הפרק שב ועולה, כתזכורת, נושא האלגיה מן הפרק הקודם, לפני שהיצירה מסתיימת בתנופה רבה.
הדיאלוגים הפסטורליים של לוטוסלבסקי, מחשובי המלחינים הפולנים במאה ה-20, חוברו במקור לפסנתר סולו בשנת 1952 ועובדו בידי המלחין לוויולה ולצ'לו בשנת 1962. הם מבוססים על לחנים עממיים מאזור קורפיה שבפולין, ובדומה ליצירות מוקדמות אחרות של לוטוסלבסקי הפונות למוזיקה עממית נכתבו גם הם מטעמי פרנסה. למרות זאת, ואף שהמלחין הגדיר את השימוש שעשה בחומרים עממיים כ'אפיזודה חולפת', יצירה זו מעידה על חדשנות הרמונית וריתמית שהובילה לאחת מיצירותיו החשובות, הקונצ'רטו לתזמורת (1950-4). בפולין הקומוניסטית שאחרי מלחמת העולם השנייה הואשמה הסימפוניה הראשונה של לוטוסלבסקי. לכן, הפנייה שלו לחומרים עממיים בשנות ה-50 נראתה בעיני השלטונות כשינוי לטובה, והם עשו בה שימוש לצרכי תעמולה. אולם, בחינה מדוקדקת של יצירותיו ה"עממיות" של לוטוסלבסקי, ובייחוד של ה"בוקולוקי", מגלה כי לא מדובר בעיבודים פשטניים לשירי עם. זוהי מוזיקה חדשה, במסגרתה שולבו החומרים העממיים עם חומרים חדשים ללא כוונה סוציאליסטית או לאומית, אם כי במבט לאחור היא תרמה בוודאי להתקבלות של לוטוסלבסקי בידי הממסד ולמעמדו הרם בפולין. חמשת הקטעים הקצרים מגוונים מבחינת טמפו, אופי ומבנה הרמוני. רובם בנויים בצורת א-ב-א ומסתיימים על צליל זהה בשני הכלים, או על אקורד המתפצל כך שתחושת הסיום הטונלית מתחלפת במודליות עממית. נוסף על כך, בולטים הדגש על תנועות כרומטיות והשימוש בסולמות סינתטיים, כלומר סולמות בהם הוכנסו שינויים במרווחים ספציפיים ביחס לסולמות המז'ור והמינור המקובלים. כל הקטעים נתונים במסגרת משקל מדודה, אך המשקלים מתחלפים גם בתוך הקטעים עצמם. במקרים רבים, נעים שני הקולות במקביל אך תוך דגשים ריתמיים שונים. אף שה"בוקולוקי" אינם מודרניים במובן האוונגרדי, הם דוגמה מוקדמת לשפתו הייחודית של לוטוסלבסקי. בזכות הגרסה לדואו וויולה וצ'לו הם גם מציעים תרומה משמעותית לרפרטואר המצומצם של יצירות להרכב ייחודי זה.
את רביעיית הפסנתר במי-במול מז'ור כתב דבוז'ק בשנת 1889, כשהיה בשיאו וכבר נהנה ממעמד של ידוען בינלאומי. לאחר שנים רבות של מאבק, המוסיקה שלו, עם מיזוג האלמנטים הצ'כיים העממיים האופייני לה, בוצעה בכל רחבי אירופה, והרכבים התחרו על ביצועי הבכורה ליצירותיו. רביעיית הפסנתר במי-במול מז'ור היתה מימוש מאוחר של מחויבות ישנה. המו"ל הברלינאי זימרוק, אשר עשה הון מהקובץ הראשון של המחולות הסלבוניים של דבוז'ק, הזמין ממנו רביעיית פסנתר חדשה כבר ב-1885, ככל הנראה בעקבות ההצלחה של היצירה הראשונה שכתב דבוז'ק לאותו הרכב, רביעיית הפסנתר ברה מז'ור, אופ. 23, משנת 1875, ובעקבות הצלחת רביעיות הפסנתר של ברהמס שראו גם הן אור בהוצאתו. אולם, דבוז'ק התפנה לכתיבת הרביעייה רק ארבע שנים מאוחר יותר, שנתיים אחרי שהשלים דווקא את כתיבת חמישיית הפסנתר, אופ. 81. רביעיית הפסנתר במי-במול מז'ור, היא יצירה מורכבת ובשלה, הכתובה במבנה מהודק ובתזמור מקורי ורב המצאה. ניכרת בה כתיבה בטוחה ומקורית לפסנתר, המפגינה שימוש רב דמיון באפשרויות המצלוליות השונות של הכלי. מאפיין ספציפי הבולט בכתיבה לכלי הקשת הוא החשיבות הניתנת לכלי שדבוז'ק עצמו העדיף, הוויולה, בייחוד בנושאים השניים הנרגשים של הפרקים הראשון והשלישי. מההצהרה התקיפה הפותחת בכלי הקשת ועד הצלילים הצוהלים החותמים, יצירת מופת קאמרית זו שופעת שמחה, התרגשות, עומק הבעה ואופי ייחודי הטיפוסיים לדבוז'ק, במיזוג כובש בין שליטה בז'אנרים ובטכניקות הקלאסיים, לבין האלמנטים הסאלביים העממיים הנשזרים בעידון במקצבים ובמלודיות.



רח' לואי מרשל 25 תל אביב,
ת.ד. 21502, תל אביב
6200003
טל. 03-5460524
פקס. 03-6055169
דואל. info@icm.org.il
טל. 03-5466228
פקס. 03-6055169
דואל. chamber@icm.org.il
© 2023 כל הזכויות שמורות לקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה, תל אביב | עיצוב ופיתוח ע״י tabuzzco
האירועים הקרובים
אחת לחודש אנו מקיימים בקונסרבטוריון קונצרט ג'אז במועדון החדש "המחלקה" ובו תלמידי מחלקת הג'אז מנגננים בהרכבים שהקימו בעצמם!
והפעם: "חמש אחרי המלחמה"
עונה שנייה לסדרת קונצרטי הבארוק
מנהלת אמנותית – דרורה ברוק
לילה בונציה, שחר ברומא – לידתה של הסונטה בחמישה צבעים
חלילית, קורנט, סאקבט, צ'לו וקונטינואו פורשים את המהפכה הצלילית והצורנית של המחצית הראשונה של המאה ה‑17 – מן ה‑stile nuovo וה‑seconda pratica של מונטוורדי אל הסונטות והקנצונות של קסטלו, מריני ופונטנה ובני תקופתם. דיאלוגים של הד ומענה, מתח‑רגיעה, קישוטים אקספרסיביים ו"קונצ'רטו" מוקדם שבו כל קול מקבל רגע משלו עד שנטמע בצבעים חדשים.
עלמה מאייר – קורנט
דרורה ברוק – חליליות
לירון רינות – סקבט
אורית מסר יעקובי – צ'לו בארוק
יזהר קרשון – צ'מבלו
לפרטים על הסדרה לחצו כאן
המחלקה לפסנתר קיימה השנה פרויקט אשר הוקדש ליצירות מלחינים ישראליים הקשורים לקונסרבטוריון. זאת לרגל יובל ה 80 לייסוד המוסד.
בשל המלחמה הפרויקט התקיים במתכונת הקלטות וידאו ביתיות. כיתת האמן של עפרה יצחקי מהווה המשך והשלמה לפרויקט זה.
היא מתקיימת בשיתוף עם המכון הישראלי למוסיקה.
המשפחה והבית – קונצרט הרצאה
השפעות הדדיות, יצירה משותפת, אהבה, קנאה ותחרות במשפחות מוזיקליות.
מחקר והנחייה: ד״ר שולמית שריד
כרטיסים: 80 ש״ח
פ. שוברט – חמישייה לשני צ׳לו בדו מז׳ור, אופ. 163, D. 956
כינורות: גיא פיגר, אורי ויסנר לוי
ויולה: לאה גליק
צ׳לו: שולמית שריד, אייל קלב גצקו
ל.ו. בטהובן – סרנדה ברה מז׳ור, אופ. 8 לשלישיית כלי קשת
כינור: גיא פיגר
ויולה: לאה גליק
צ׳לו: שולמית שריד
פאני מנדלסון – שיר ללא מילים, אופ. 8, מס׳ 1
פליקס מנדלסון – שיר ללא מילים, אופ. 38 מס׳ 5
פסנתר: יעל קולדובסקי
פליקס מנדלסון – רביעייה מס׳ 6 בפה מינור, אופ. 80
כינורות: גיא פיגר, אורי ויסנר לוי
ויולה: לאה גליק
צ׳לו: שולמית שריד
פליקס מנדלסון – יצירה קונצרטנטית מס׳ 2 לשני קלרינטים
קלרינטים: גלעד הראל, אריאל הלסטוך
פסנתר: נדב עין גל
נ. בולנז׳ה – מתוך שלושה קטעים לצ׳לו ופסנתר
צ׳לו: שולמית שריד
פסנתר: יעל קולדובסקי
ר. שומאן – קונצ׳רטו לצ׳לו בלה מינור, אופ. 129
צ׳לו: אייל קלב גצקו
פסנתר: נדב עין גל
ב. בריטן – “Early One Morning”
זמרת: מוניקה שוורץ
פסנתר: נדב עין גל
ד. שוסטקוביץ׳ – מתוך חמישה קטעים לשני כינורות ופסנתר
כינורות: גיא פיגר, דניאל פיגר
פסנתר: אלכס פיגר
א. פארט – Für Alina
פסנתר: יעל קולדובסקי
Oh, Lady Be good, Fascinating Rhythm, I Got Rhythmג׳. גרשווין –
Summertime
זמרת: מוניקה שוורץ
פסנתר: נדב עין גל
מחרוזת שירים ישראלים בנושא משפחה
פסנתר ועיבוד: אנדי פלדבאו
ֿתזמורת הג׳אז הישראלית חוזרת לעונה נוספת – סוחפת, מרתקת ומגוונת, במהלכה תארח את טובי מוזיקאי הג׳אז הישראלים. בהשתתפות סטודנטים מצטיינים מהתכנית ללימודי ג׳אז בשיתוף הניו-סקול בניו-יורק.
אורחת: ענת כהן – קלרינט
ענת כהן, נגנית הקלרינט המובילה בעולם הג׳אז הבינלאומי. ענת מביאה לבמה שילוב סוחף של וירטואוזיות, שמחת חיים, נוכחות בימתית כובשת שמשלבת מוזיקה ברזילאית וצלילים מהעולם.
תזמורת הג'אז הישראלית, בניהולם האומנותי של רון אלמוג ויאיר סלוצקי, היא בית המרכז לתוכו כבר יותר מ 20 שנים את טובי המוסיקאים בישראל לסביבה יצירתית ופורייה של מלחינים, מעבדים ונגנים סולנים. הופעותיה של התזמורת הן מפגן מוסיקלי וירטואוזי, מרגש ומהפנט שלא משאיר רגע אחד משעמם כש-12 הסולנים של התזמורת מציגים את יכולותיהם.

יאיר סלוצקי, יואב טריפמן – טרומבונים
ארתור קרסנובייב, יובל פלג – חצוצרות
אלון פרבר – סקסופון סופרן ואלט
טל ורון – סקסופון אלט וטנור
דין צור – סקסופון טנור וחליל
יובל טבצ'ניק – סקסופון בריטון ובס קלרינט
איתמר גרוס – פסנתר וקלידים
גיא כיירא – גיטרה
מיקי ורשאי – בס וקונטרבס
רון אלמוג – תופים
לעיון בפרטי הסדרה כולה לחצו כאן
ערב שיישאר איתכם עוד זמן רב!
Music.code מגיש את התוכנית המרגשת “עונות השנה — ויוואלדי-ריכטר, פיאצולה”
מציגים:
דריה וסילב – כינור
דניאל מן – צ'לו
גאורגי קנטור – פסנתר
שלישיית הפסנתר מזמינה את הקהל למסע רגשי שבו חילופי העונות הופכים למטאפורה של חיים, זיכרון ותחושת זמן.
במפגש חד פעמי זה מתנגשות שתי גישות גאוניות לזמן, טבע ורגש.
בתוכנית — דיאלוג מוזיקלי בין תקופות:
1. אנטוניו ויוואלדי — “עונות השנה” בפרשנות עכשווית של מקס ריכטר
2. אסטור פיאצולה — “עונות השנה בבואנוס איירס”
ויוואלדי, דרך העדשה של ריכטר, מקבל צליל חדש — שקוף, מודרני ומלא עומק.
פיאצולה מוסיף את החום הדרום אמריקאי, את הדחף, הקצב והתשוקה.
החיבור בין קלאסיקה למאה ה-21, בין אינטימיות לעוצמה.
הכרטיסים לקונצרט זה לא נמכרים דרך קופת הקונסרבטוריון
אופקים חדשים
* יצירתו של יחזקאל בראון מבוצעת לכבוד שנת ה-80 לייסוד הקונסרבטוריון – בראון נמנה עם סגל ההוראה בקונסרבטוריון בשנות ה-50 כמורה לתיאוריה.
בתמיכת המכון הפולני תל אביב

קונצרט מקדים בביצוע אמרי זכרוביץ', תלמיד פסנתר בקונסרבטוריון בכיתתו של רון טרכטמן, יערך בשעה 10:45, באולם רן ברון.
Friday, 29.5.26, 11:30
Adam Golka (Poland/U.S.A.)
New Horizons
Beethoven: Piano Sonata No. 24 in F-sharp major, Op. 78, à Thérèse
Schoenberg: Drei Klavierstücke ("Three Piano Pieces"), Op. 11
Brahms: Piano Sonata No. 2 in F-sharp minor, Op. 2
Yehezkel Braun: "Encounters in a Mist" and "Seascapes" – from Strange Landscapes
Chopin: 12 Études, Op. 25
Supported by the Polish Institute Tel-Aviv
קונצרט שנתי חגיגי במחלקת הפסנתר
בוגרי המחלקה המסיימים כיתה י"ב יבצעו רפרטואר מגוון
איתמר זורמן כינור
גיא בן-ציוני ויולה
מיכל קורמן צ'לו
אסף ויסמן פסנתר
טיבי צייגר קלרינט
אלון ראובן קרן-יער
מאוריציו פאז בסון
נעם מסריק יפורסם
״מִן הַמֻּפְלָא וְהַמָּשָׁל״
* יצירתו של צבי אבני מבוצעת לכבוד שנת ה-80 לייסוד הקונסרבטוריון – אבני נמנה עם תלמידי הקומפוזיציה והתיאוריה במוסד בשנות ה-50 של המאה ה-20.
ֿתזמורת הג׳אז הישראלית חוזרת לעונה נוספת – סוחפת, מרתקת ומגוונת, במהלכה תארח את טובי מוזיקאי הג׳אז הישראלים. בהשתתפות סטודנטים מצטיינים מהתכנית ללימודי ג׳אז בשיתוף הניו-סקול בניו-יורק.
אורח: עמית פרידמן – סקסופון
עמית פרידמן, מהסקסופוניסטים המובילים בג’אז הישראלי, חוזר לשתף פעולה עם תזמורת הג׳אז הישראלית שהיה בין מייסדיה במופע אנרגטי ומלא נשמה עם כמה מהקטעים היפים שכתב לתזמורת.
תזמורת הג'אז הישראלית, בניהולם האומנותי של רון אלמוג ויאיר סלוצקי, היא בית המרכז לתוכו כבר יותר מ 20 שנים את טובי המוסיקאים בישראל לסביבה יצירתית ופורייה של מלחינים, מעבדים ונגנים סולנים. הופעותיה של התזמורת הן מפגן מוסיקלי וירטואוזי, מרגש ומהפנט שלא משאיר רגע אחד משעמם כש-12 הסולנים של התזמורת מציגים את יכולותיהם.

יאיר סלוצקי, יואב טריפמן – טרומבונים
ארתור קרסנובייב, יובל פלג – חצוצרות
אלון פרבר – סקסופון סופרן ואלט
טל ורון – סקסופון אלט וטנור
דין צור – סקסופון טנור וחליל
יובל טבצ'ניק – סקסופון בריטון ובס קלרינט
איתמר גרוס – פסנתר וקלידים
גיא כיירא – גיטרה
מיקי ורשאי – בס וקונטרבס
רון אלמוג – תופים
לעיון בפרטי הסדרה כולה לחצו כאן
יונתן שוורץ כינור
אמירי קקיוצ'י כינור
מאיו קונו ויולה
לוקס שוורץ צ'לו
מחווה מיוחדת לשנת ה-80 לקונסרבטוריון:
סטוצ'בסקי אלגרו מודרטו, מתוך 5 קטעים לרביעיית כלי קשת
מחוות ופרידות
בתמיכת

קונצרט מקדים בביצוע ינאי דין-נור וליה ברטלר, תלמידי ויולה בקונסרבטוריון בכיתתה של טלי קרביץ, יערך בשעה 10:45, באולם רן ברון.
מקהלת בת-קול תבצע רפרטואר מגוון ובו יצירות קלאסיות לצד שירים ישראליים
הכניסה חופשית
אלכסנדרה קזובסקי כינור
גרשון גרצ'יקוב כינור
יאן גרונינג ויולה
עמית אבן-טוב צ'לו
דניאל גורטלר פסנתר
מגלים את אמריקה – לציון 250 שנה להכרזת העצמאות של ארה"ב
קונצרט מקדים בביצוע עמרי שני, תלמידת צ'לו בקונסרבטוריון בכיתתה של ליה חן-פרלוב, יערך בשעה 20:15, באולם רן ברון.
כמדי שנה, ייערך ערב התרמה לעמותת ״האור של איקה״, בשילוב קונצרט!
והשנה, מופע אינטימי חשמלי של אילן וירצברג שכולל את מיטב השירים מ"בציר טוב", מאלבומי הסולו שלו ולהיטים גדולים שכתב לאמנים כנורית גלרון, חווה אלברשטיין, גלי עטרי ושמוליק קראוס.
קבלת פנים תערך במבואת הקונסרבטוריון בשעה 19:45
מחיר הכרטיס: 130 ש"ח.
כל ההכנסות מערב זה יוקדשו למתן מלגות לתלמידים וסטודנטים אשר ידם אינה משגת, בהתאם לקריטריונים שנקבעו ע״י העמותה וברוחה של איקה.
קונצרט זה תוכנן להתקיים במקור ב- 20.3.26 ונדחה ל- 3.7.26 עקב המלחמה עם איראן
סודות כמוסים
* יצירתו של מרדכי סתר מבוצעת לכבוד שנת ה-80 לייסוד הקונסרבטוריון – סתר נמנה עם סגל ההוראה בקונסרבטוריון בשנות ה-50 כמורה לקומפוזיציה.
קונצרט מקדים בביצוע זוהר טרופה ועידו בן עמי, תלמידי פסנתר בקונסרבטוריון בכיתתה של חוה ערמון, יערך בשעה 10:45, באולם רן ברון.
קונצרט זה תוכנן להערך ב- 16.3.26 ונדחה עקב המלחמה
רועי שילוח כינור
רומן שפיצר ויולה
נטלי קליין (בריטניה) צ'לו
עינב ירדן פסנתר
* יצירתו של עדן פרטוש מבוצעת לכבוד שנת ה-80 לייסוד הקונסרבטוריון – פרטוש היה מורה לוויולה, לכינור ולקומפוזיציה בקונסרבטוריון מאז היווסדו, וכיהן כמנהל הקונסרברטוריון בין השנים 1951-1966.